1 המילה 'תמיד' חוזרת ונשנית שוב ושוב
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
