ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- שבת הראי"ה
בתיאורן של העבודות אשר במשכן.
לכאורה , בהבנה המילולית הרגילה מציינת מילה זו שיעור 'זמן-ללא-זמן' ללא תיחום של מועדים , שעות וזמנים
במעשה העבודות .
2 בראשית פרשתנו מוזכרת המצוה 'להיות אש יוקדת על המזבח החיצון תמיד'
. ופירושה המעשי של מצוה זו הוא
חיוב הבערת אש אשר תהיה יוקדת תמיד על המזבח החיצון .
3 ולא זו בלבד, אלא אף יתירה מזו : הכתוב מדגיש בעניין אש התמיד הזו , כי ישנו איסור , )והוא בשני לאווין !
)
לכבות את האש הזו
על כן מן הדין הוא כי יש צורך להבין דגש זה המתייחס למשמעות ולסמליות של המושג.
במושכל ראשון , נראה כי יש ב'תמידיות' הזו כדי להצביע על החיוניות ועל החשיבות של העבודה. שהרי, לדוגמא,
'נר התמיד' המסמל את ההודעה לכל באי עולם כי השכינה שורה בישראל
4
וכמובן שהרציפות התמידית הזו היא
המרכיב המודגש ב'תמידיות'..
מרן הרב זצ"ל , מעמיק כדרכו וברוחו הגדולה את המשמעות הזו ומוליכה לגבהים מיוחדים.
הרב קובע כי כח 'האש היוקדת' מתעלה ומתקדש במה שאנו יודעים הוא 'הכח המעכל ומעדן את היסוד הבשרי
החומרי של מזגי כל גוויה ונפש בישראל , בגוי כולו, וממנו השפעתה הולכת על כל האדם וכל החי...'. אך הוא
מוסיף עוד למעלה מכך : '...זה הכח אינו כח חילוני אשר רק התוצאות המעשיות ביסודי חיי החברה הן מגמתו...'
אלא : כי אש המזבח , אש הקודש, העולה למעלה , ואהבת ד' בוערה בה בתכונה של שלהבתיה חיה ופועלת
, תוקד בו... כח קדוש זה הוא המעלה ומעדן את הכל ומשלים בלהבי קדשו ...'
5
לאמור: כי מעבר ומלבד העבודה המעשית הקשורה ומתייחסת לעולם החומרי )שהיא רק לכאורה רק כח חילוני...(
ואף היכולת להעלות את החומר לערכים רוחניים, ישנה עוד מדרגה גבוהה יותר והיא המצב הנפלא של הבעירה
הנפשית , החיוניות , והתשוקה לערכים העליונים והנשגבים ביותר. על כן כוחה של אש התמיד הזו הוא במפורש
כח קדוש הקשור ומחובר, מעלה ומקדש ,אל הכל ואת הכל ! כי 'מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות
6 לא ישטפוה'
1
לחם הפנים- שמות כה,ל , נר התמיד במנורה- שמות כז,כ ,לבישת החושן- כח,ל שימת הציץ-שמות כח,לח, קרבנות התמיד שמות כט ,לח מעשה הקטורת-שמות ל,ח
2
לשון הרמב"ם בהלכות תמידין ומוספין פרק ב, הלכה א ויש ממוני המצוות שלא מנו אותה בפני עצמה אלא רק כ'הכשר מצוה' לשאר עבודות המזבח.
3
זו דעת רש"י , בספר ויקרא פרק ו, פסוק ו , וכנראה משום הכפל בחזרה בשני הפסוקים ה,ו
4
כפי ששואלים חז"ל במסכת מנחות דף פו,ב : וכי לאורה הוא צריך ?! אלא עדות היא לכל באי עולם -שהשכינה שורה בישראל ווכו'
5
עולת ראיה חלק א, עמ' קכא –קכה
6
שם בדבריו בענייני תרומת הדשן , ובסיום על פי הפסוק בשיר השירים פרק ח , ז
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
