ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
שבעת הסריסים ושבע הנערות
הסריסים העומדים לפני המלך הלא הם מלאכי השרת העומדים ברום עולם. איש אינו יכול להגיע אל המלך בכוחות עצמו, ולכן אנו קוראים על "סריסי המלך אשר העמיד לפניה", הם מלאכי מרום הנשלחים מאת המלך אל כלתו, ומסייעים לה לעלות ולהתקרב אל המלך. לכה דודי לקראת כלה.
אך לא די בהושטת היד ובסיוע מלמעלה, שכן גם אסתר המלכה – נשמתו של כל אחד מישראל – צריכה לעשות צעד מכיוונה שלה. שבע נערותיה של אסתר מייצגות את מאמציה של אסתר עצמה להתעלות ולהתקרב אל המלך.
ושתי
בתחילה שולח אחשוורוש את סריסיו אל ושתי. ושתי היא מלכה זרה, מלכה מזויפת, מלכה ממונה מטעם הקליפות אשר זכו לפתע בכוח שלטוני בשל גלות ישראל וגלות השכינה. במצב כזה, בשבת המלך בשושן הבירה, השליחים האלוקיים מוכווני המטרה מזמינים את ושתי אל המלך.
לרע המוחלט אין דריסת רגל בהיכל ה', אך ושתי היא קליפת נוגה, אותו כוח של סטרא־אחרא שבפנימיותו ניצוץ קדוש המצפה לתיקונו. הבקשה ממנה היא אפוא להסיר מעליה את לבושיה הצואים ולבוא אל המלך כניצוץ מופשט בלבד. למעשה יש כאן קיצור דרך – בימים כתיקונם יש צורך בעבודתו של האדם כדי להשיב את הניצוץ אל היכל המלך. אבל בשושן הכל הפוך כידוע.
אך שליחי המלך שבים ריקם. ושתי ממאנת. קריאתו של המלך אינה מצליחה למצוא הד בלבה של מלכת הקליפות, אשר כבולה בלבושיה הרעים ואינה מסוגלת להיפטר מהם. מתברר כי רק אסתר יודעת להגיב בהתעוררות פנימית, בתנועה משלה כלפי מעלה, כנגד קריאתו של המלך. מעתה מוכרז בכל העולמות אשר לא תבוא הקליפה־ושתי לפני המלך כשהיא לעצמה, ותיקונה וזיכוכה לא יגיעו אלא לאחר שמלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה, בעבודתם של ישראל המבררים את הטוב מתוך הרע ומביאים את הבריאה כולה אל תיקונה ושלמותה.
חרבונה
איך נחת לו חרבונה בתוך שושנת יעקב? טוב, בפורים גם חרבונה יכול, במיוחד כשמדובר ב"אחד מן הסריסים", לאמור האחד והמיוחד שבהם. שישה סריסים ואחד חרבונה, ואין להתפלא, שכן השביעי הוא תמיד יוצא דופן. היום השביעי, השנה השביעית, וגם האלף השביעי, שאף הוא סוג של "חרבונה" – עליו אמרו חז"ל "שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב" (ששת אלפי שנה קיים העולם, ואחד – חרֵב). אין הכוונה שהעולם ייחרב חלילה בבוא האלף השביעי, אלא שיאבד את מציאותו הלעומתית המסתירה את האור האלוקי. האלף השביעי הוא יום שכולו שבת, כולו ביטול והשבתת מציאות ה"יש".
חרבונה הוא אפוא בחינה של התבטלות, שהיא האחרונה שבשבע המידות העליונות. בחינה פנימית זו התבטאה היטב במסירות־נפשם של היהודים בעמק שושן באותם ימים קשים, ולכן היא שהביאה להשלמת המהפך ולתלייתו של המן על העץ. אין פלא אפוא שגם חרבונה הלז, הסריס השביעי, זכור לטוב.
קרוב אליך (659)
הרב יהושע שפירא
211 - נפשי בשאלתי
212 - שליחי המלך
213 - יש ספק / אין ספק
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
