ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
שבעת הסריסים ושבע הנערות
הסריסים העומדים לפני המלך הלא הם מלאכי השרת העומדים ברום עולם. איש אינו יכול להגיע אל המלך בכוחות עצמו, ולכן אנו קוראים על "סריסי המלך אשר העמיד לפניה", הם מלאכי מרום הנשלחים מאת המלך אל כלתו, ומסייעים לה לעלות ולהתקרב אל המלך. לכה דודי לקראת כלה.
אך לא די בהושטת היד ובסיוע מלמעלה, שכן גם אסתר המלכה – נשמתו של כל אחד מישראל – צריכה לעשות צעד מכיוונה שלה. שבע נערותיה של אסתר מייצגות את מאמציה של אסתר עצמה להתעלות ולהתקרב אל המלך.
ושתי
בתחילה שולח אחשוורוש את סריסיו אל ושתי. ושתי היא מלכה זרה, מלכה מזויפת, מלכה ממונה מטעם הקליפות אשר זכו לפתע בכוח שלטוני בשל גלות ישראל וגלות השכינה. במצב כזה, בשבת המלך בשושן הבירה, השליחים האלוקיים מוכווני המטרה מזמינים את ושתי אל המלך.
לרע המוחלט אין דריסת רגל בהיכל ה', אך ושתי היא קליפת נוגה, אותו כוח של סטרא־אחרא שבפנימיותו ניצוץ קדוש המצפה לתיקונו. הבקשה ממנה היא אפוא להסיר מעליה את לבושיה הצואים ולבוא אל המלך כניצוץ מופשט בלבד. למעשה יש כאן קיצור דרך – בימים כתיקונם יש צורך בעבודתו של האדם כדי להשיב את הניצוץ אל היכל המלך. אבל בשושן הכל הפוך כידוע.
אך שליחי המלך שבים ריקם. ושתי ממאנת. קריאתו של המלך אינה מצליחה למצוא הד בלבה של מלכת הקליפות, אשר כבולה בלבושיה הרעים ואינה מסוגלת להיפטר מהם. מתברר כי רק אסתר יודעת להגיב בהתעוררות פנימית, בתנועה משלה כלפי מעלה, כנגד קריאתו של המלך. מעתה מוכרז בכל העולמות אשר לא תבוא הקליפה־ושתי לפני המלך כשהיא לעצמה, ותיקונה וזיכוכה לא יגיעו אלא לאחר שמלכותה ייתן המלך לרעותה הטובה ממנה, בעבודתם של ישראל המבררים את הטוב מתוך הרע ומביאים את הבריאה כולה אל תיקונה ושלמותה.
חרבונה
איך נחת לו חרבונה בתוך שושנת יעקב? טוב, בפורים גם חרבונה יכול, במיוחד כשמדובר ב"אחד מן הסריסים", לאמור האחד והמיוחד שבהם. שישה סריסים ואחד חרבונה, ואין להתפלא, שכן השביעי הוא תמיד יוצא דופן. היום השביעי, השנה השביעית, וגם האלף השביעי, שאף הוא סוג של "חרבונה" – עליו אמרו חז"ל "שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב" (ששת אלפי שנה קיים העולם, ואחד – חרֵב). אין הכוונה שהעולם ייחרב חלילה בבוא האלף השביעי, אלא שיאבד את מציאותו הלעומתית המסתירה את האור האלוקי. האלף השביעי הוא יום שכולו שבת, כולו ביטול והשבתת מציאות ה"יש".
חרבונה הוא אפוא בחינה של התבטלות, שהיא האחרונה שבשבע המידות העליונות. בחינה פנימית זו התבטאה היטב במסירות־נפשם של היהודים בעמק שושן באותם ימים קשים, ולכן היא שהביאה להשלמת המהפך ולתלייתו של המן על העץ. אין פלא אפוא שגם חרבונה הלז, הסריס השביעי, זכור לטוב.
קרוב אליך (649)
הרב יהושע שפירא
211 - נפשי בשאלתי
212 - שליחי המלך
213 - יש ספק / אין ספק
טען עוד
האם מותר לפנות למקובלים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד גמרא?
ט"ו בשבט - השקעה לטווח ארוך!
איך ללמוד אמונה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
אם יש הבטחה, למה יעקב ירא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה מחבר שמיים וארץ?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
