ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

יש ספק / אין ספק ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קרוב אליך Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אדר ב תשע"ו

יש ספק / אין ספק

גליון מס 117



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

כתוב בספרים "עמלק בגימטריה ספק", בדרך הסוד עמלק זה העניין של הספק. יש דברים רבים לגבי עמלק ולגבי אגג והמן שיוצאים מגדר של עם מסוים או מגדר של אנשים מסוימים, והולכים לדרגות אחרות כפי שקוראים לזה 'שורש עמלק'. עמלק הוא הספק, הספקות של החיים כבעיה קיומית. סוג זה של הספקות הוא לא עניין מודרני, הוא חלק מהקיום האנושי.
מה זה ספק? בעיקרו של דבר, העניין של ספק עומד על משהו שהוא לא בטוח, לא יציב. אנו אומרים: "אמת ויציב ונכון וקיים"; מול אמת יש שקר, מול יציב יש משהו שהוא לא בטוח, מתנדנד. דבר שאני בטוח בו איננו ספק. למילה ספק יש שימושים רבים, אני רוצה לדבר על ספק כהרגשה - ההרגשה של חוסר בטחון, חוסר ודאות. כשאדם עומד על אבני יסוד הוא לא עומד על ספק, כשהוא עומד על משהו רעוע הוא עומד על ספק; הספק יכול להתפרס על עניינים רבים.
הספק שמגיע מזרעו של עמלק משאיר לנו שאלות לא פתורות, והעולם מלא בדברים כאלו. כפי שאומר הזוהר פעמים רבות: "עץ הדעת טוב ורע" - הוא מקורם של השאלות בעולמנו, ו"עץ החיים" איננו כזה, והוא אומר שיבואו ימים שעץ החיים יאיר בעץ הדעת וכל הספקות יעלמו.

יש עקרון חשוב בחיים, עקרון התרת הספקות. מישהו שיש לו ספק, קוראים לזה עמלק - זה לא רק כינוי - זה באמת עמלק. אדם עובר בדרך של חיים ועומד עם הספק, והספק לא נותן לו מנוחה. נושא הספק יכול להשתנות בין אנשים, אבל אני בטוח שאצל כל אדם קיים העניין הזה. יש אנשים שאין להם הרבה ספקות, כשהוא מגיע לספק הוא חותך אותו.
על אחד מראשי הממשלה שתמיד היה עושה פשרות, היו אומרים בבדיחה שעל השאלה מה הוא רוצה לשתות - קפה או תה, היה עונה: חצי קפה חצי תה. כשעומדים מול בעיה, לא חייבים לפתור כל בעיה, יש בעיות שאפשר לעשות בהן פשרה. כשעומדים מול בעיה כזו של עמלק אמיתי, אדם יכול להימצא בתוך הספק - לפעמים רגע או שניים, ולפעמים הרבה מאוד זמן. בע"ה, יבוא יום כזה וכזה שניפתר מהספק.
סוג זה של ספקות, הוא לא סוג של ספק אינטלקטואלי כשלאדם יש ספק אמיתי, הספק לא מניח לו, הוא באמת לא יודע מה לעשות. הבעיה בספק שאין לבן אדם כלי טוב להכריע, הוא יושב על ספק והוא לא יכול להכריע, אם מפני שאין לו מספיק נתונים או מסיבות אחרות, הפתרון לכך הוא: אל תשאר עם הספקות האלו, תכריע לאחד הצדדים. להישאר עם הספק זה עמלק. יש סיפור על מפקד אוגדה של טנקים, שאמר לחיילים: "אם יש לכם ספק לאן ללכת - תנסו ללכת לטוב ביותר, אם אתם לא יודעים לאן - תזוזו, אסור לטנק לעמוד במקום".
אם בן אדם יכול לשמוע עצה טובה מה לעשות - יש לו מישהו שהוא סומך עליו בלב ונפש, אז הוא הולך אליו, שואל אותו ויוצא שמח ומרוצה; אם אין לו אדם כזה - שיפתח איזה ספר ויכריע; זה עדיף מאשר להישאר בספק. בן אדם יכול להסתובב שנים עם בעיה, להשאיר את השאלה תלויה באוויר וזה סוג של הכרעה שמשאירה את הספק לא מוכרע. יש משל פרדוקסלי שנקרא "חמורו של בורידן" על שמו של מלומד צרפתי מהמאה הארבע־עשרה, הוא אמר: מה יקרה אם אקח חמור ואשים אותו בין שתי ערמות של קש במרחק שווה? החמור לא יידע להחליט לאיזו ערימה ללכת, וככל הנראה ימות ברעב. אדם כנראה לא ימות ברעב כי הוא יעשה החלטה שרירותית. באותו אופן, אדם שעומד בפרשת דרכים, יכריע ימינה או שמאלה - ייקח שביל אחד וימשיך בו, כי זה יותר טוב מלשבת בפרשת דרכים. באופן יחסי, זו הבחירה הטובה. לכן, אם לבן אדם יש בעיות שהוא יודע שהן ארוכות מארץ מידה, העצה האחרונה היא שעדיף להחליט החלטה שרירותית מאשר להשאיר את זה לא מוכרע.
כשבן אדם מכריע באופן של "שב ואל תעשה עדיף", לא תמיד זה הדבר הנכון. להבדיל, במשחק שחמט, יש דבר שנקרא 'פט', אחד השחקנים מגיע למצב שהוא לא יכול לזוז או למצב סיבובי שאפשר להסתובב בו חמישים שנה, מי שרוצה לכלות זמנו לריק יכול להמשיך לשחק, ובמצב כזה עושים תיקו. אנו מדברים על מקרים שבהם הפתרון לא יכול לבוא באופן טבעי אלא על ידי החלטה, שאם בן אדם לא יכריע הוא עלול להסתובב עם בעיה כל החיים.

פעם הגיע מישהו לרבי מקוצק עם שאלות על הקדוש ברוך הוא. הרבי שלח אותו לעיין באיזה תוספות, האיש עיין שוב ושוב ולא מצא שם שום דבר, הוא בא לשאול, והרבי אמר לו: "תסתכל בתוספות, הוא שאל שאלה חמורה ולא מצא לה תשובה אלא נשאר ב"צריך עיון"; והתוספות לא נשאר שם אלא המשיך הלאה לעניינים הבאים".
אחת השאלות החשובות שאדם צריך לשאול את עצמו היא מאיפה בא הספק? העניין של דברים כאלה, בעיקרו ובפנימיותו של דבר, אם לאדם יש שאלה שנראית לו כאינטלקטואלית הוא צריך לבדוק האם היא מעוררת אותו, כי אם לא - השאלה היא רק תירוץ.
מישהו שנמצא בתוך 'פלונטר', אומרים לו: תנער את החוטים, אם תנער אז תראה שחלק מהחוטים יתנערו, אבל אם אתה יושב בתוכו אז נראה לך שאין שום דרך לצאת מהפלונטר.
יש אנשים שיש להם ספקות באמונה; לפעמים זה קורה בשלב מסוים של החיים - יש גילאים יותר 'מועדים' ופחות, אבל זה יכול לקרות בגיל עשר או שמונים. יש מי שספקות באמונה לא נוגעות אליו כלל ועיקר, ואז הוא יכול לישון עם או בלי מה שנקרא "היש ה' בקרבנו אם אין". אבל מה קורה לאדם שזה כן מציק לו?
מה עושה בן אדם שיש לו ספקות, שאלות גדולות ומהותיות? הפתרון של התורה הוא לא עקיפה, אלא: "תמחה את זכר עמלק", אין שום טעם לשבת ולהסתבך איתו. מה היה קורה אם בני ישראל היו שולחים משלחת לעמלק אולי נעשה פשרה? אז עמלק היו אומרים לא עושים פשרה, כי אי אפשר באמת לעשות פשרה עם עמלק. מה עושים עם הספק? אין דרך אחרת אלא לסלק אותו, כמו 'שור מועד' שאין לו תקנה אלא סכין.

אם בן אדם היה עושה ניתוח מקיף לעצמו מה מטריד אותו, מה מפריע לו, הוא היה מגיע למסקנה שהרבה מהדברים לא באמת חשובים. אבל העניין הוא, שהספק לא צריך משהו שיזין אותו, הוא עומד על דבר אחד - הוא לא מקבל שום תשובה, מדוע? כי הוא עומד על דעתו. למשל, אני מתווכח עם מישהו; אני אומר לו משהו והוא אומר לי: "אולי להיפך", אני מביא לו הוכחות מהשמים והארץ אז הוא אומר: "שמעתי, אז מה"?
הפתרון היותר טוב הוא לזרוק את עמלק. כל העניין של עמלק הוא הספק, כשעמלק בא הוא לא בא עם איזה נימוק חיובי, כל מה שהוא בא זה לעשות צרות, האם אני יכול לשכנע אותו? לא. כל מה שאני יכול לעשות זה להרוג אותם כמה שיותר מהר. לחתוך אותו.
עמלק לא בא אפילו בגלל חוסר אמונה; הוא בא כי לא אכפת לי, בגלל שכל מה שאני רואה או שומע לא עושה עלי שום רושם. כתוב "וישמע יתרו" ואז הוא בא, מה הוא שמע? הוא שמע על יציאת מצרים ועל מלחמת עמלק. יתרו אמר אם הייתי מתנדנד עד עכשיו אז אני צריך להתחיל לעבוד את ה', ובכל זאת הוא נשאר במקומו. אבל כשהוא שמע על מלחמת עמלק, הוא ראה שלמרות שעמלק ידעו על יציאת מצרים הם היו מסוגלים להילחם בישראל, כלומר שאפשר לשמוע על הניסים ועדיין להישאר אותו הדבר, אז כנראה שזה לא מספיק, צריך ללכת לישראל. ברגע שאני זז, שאכפת לי באמת, עמלק מסתלק.

בשיתוף תלמידי ישיבת תקוע
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il