ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- ה - 365 וְהָעֲשִׂירִי הוּא הַשָּׁב , הַמְקַיֵּם עִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְעִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה אַרְבָּעָה, הָעֲזִיבָה, וְהַחֲרָטָה, וּבַקָּשַׁת הַכַּפָּרָה, וְשֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה. 366 וְאַרְבַּעְתָּם מְקֻבָּצִים בַּמִּקְרָא בִּמְקוֹם הַתְּשׁוּבָה, בְּאָמְרוֹ (הושע יד, ב-ד): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְאָמְרוֹ שׁוּבָה, שׁוּב מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ בּוֹ, וְהוּא שַׁעַר* עֲזִיבַת הַחֲטָאִים. וְאָמְרוֹ: כִּי כָשַׁלְתָּ, רוֹצֶה בּוֹ הַחֲרָטָה, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הַחֲטָאִים הָהֵם רָעִים וּמַכְשִׁילִים. וְאָמְרוֹ: קְחוּ עִמָּכֶם, רוֹצֶה בּוֹ בַּקָּשַׁת הַכַּפָּרָה. 367 וְיֵשׁ הֵנָּה מִלָּה נָכְרִית*, כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁתְּכַפֵּר לָנוּ, נוֹדֶה לְךָ וְנֹאמַר טוֹב וְיָשָׁר ה', 368 וּכְמוֹ הַמִּלָּה הַזֹּאת (ישעיה ל, ה): כֹּל הוֹבִישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ, וְעִקַּר גִּזְרָתוֹ מִן כָּל קֳבֵל* אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם, וּכְבָר הִתְחַבֵּר עִם הָעִבְרִי בְּאָמְרוֹ (קהלת ה, טו): כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ. 369 וּבוֹ עוֹד: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, יִתָּכֵן לִהְיוֹת כְּפָרִים*, וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶסְתֵּר*, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתֵינוּ. 370 וְאָמְרוֹ: אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, וְעַל סוּס לֹא נִרְכָּב, וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, שַׁעַר עֲזִיבַת הַהִשָּׁנוּת*. וְסִפֵּר הֵנָּה אֵלֶּה הַג' דְּבָרִים, עַל אַשּׁוּר וְסוּס וַעֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַנִּרְאִים יוֹתֵר* בְּמִינֵי הַחֲטָאִים שֶׁחָטְאוּ, כַּאֲשֶׁר הוּא כָּתוּב בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר (הושע ח, ט): כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ. וְעוֹד (שם יא): כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא. וְכֵן אִם הָיוּ הַנִּגְלִים שֶׁבְּחֶטְאֵי הָעָם גָּנוֹב וְרָצוֹחַ וְנָאוֹף, הָיָה אוֹמֵר דָּם נָקִי לֹא נִשְׁפֹּךְ, נָאוֹף לֹא נִנְאַף, וּגְנֵבָה לֹא נִגְנֹב.
________________________
שַׁעַר − עניין. מִלָּה נָכְרִית − המילה 'כל' פירושה כאן הוא 'כנגד', וזהו פירוש חריג. כָּל קֳבֵל − מולו, כנגדו. כְּפָרִים − כמו פרים. הֶסְתֵּר − מילה נסתרת וחסרה במשפט. עֲזִיבַת הַהִשָּׁנוּת − קבלה לעתיד שלא יחטאו עוד. הַנִּרְאִים יוֹתֵר − מפורסמים.
אמונות ודעות (105)
רבנים שונים
66 - מאמר חמישי חלק ז'
67 - מאמר חמישי חלק ח'
68 - מאמר חמישי חלק ט'
טען עוד
365 -ה- שלבי החזרה בתשובה
השב בתשובה – הסוג העשירי הוא השב בתשובה, כלומר אדם שעבר את ארבעת שלבי התשובה, שהם: עזיבה, חרטה, בקשת סליחה והחלטה שלא לחזור לעשות את החטאים.
366 ארבעת השלבים הללו מופיעים בפסוק אחד (הושע יד, ב-ד): "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוונך, קחו עימכם דברים ושובו אל ה', אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב, ונשלמה פרים שפתינו, אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום". הנביא אמר: "שובה", שוב מהמצב בו היית, היינו עזיבת החטא. "כי כשלת בעוונך", זו החרטה, כאשר האדם רואה את החטא כדבר המכשיל אותו הוא מתחרט על שעשה אותו. "קחו עמכם דברים", זו בקשת הסליחה.
367 בהמשך הפסוק: "אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו" המילה כל איננה מובנת, וצריך לבאר, שהמילה "כל" כאן מקורה בארמית ומשמעותה כנגד, וכך ביאור הפסוק: כנגד הכפרה ומחילת החטאים, קח טוב, היינו ההודאה שנודה לך, ונאמר: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" (תהילים כה, ח).
368 אנו מוצאים את המילה "כל" במשמעות זו בפסוק נוסף (ישעיה ל, ה): "כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבושת וגם לחרפה", פירוש הפסוק, כנגד העובדה שהמרו דברי ובטחו בעם אחר שאינו לעזר ולמועיל, לכן יהיו לבושת ולחרפה. המילה "כל" מקורה בביטוי: "כל קבל" המצוי בספר דניאל, שפירושו: כנגד. מילה זו השתרשה במשמעות זו גם בעברית, כמו שנאמר (קהלת ה, טו): "כל עמת שבא כן ילך".
369 בפסוק שהבאנו לעיל כמקור לחלקי התשובה, נאמר: "ונשלמה פרים שפתינו". נראה שהפסוק חסר וצריך להשלים אות אחת כדי שהפסוק יובן: ונשלמה כ פרים שפתינו. וכן אפשר לפרש ונשלמה פרים אשר פצו שפתינו. (כמו שראינו יש מילים נסתרות במאמר שני פרק ז ד"ה ואחרים משתבשים).
370 בסוף הפסוקים מהם למדנו את חלקי התשובה נאמר (הושע יד, ד): "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" ומכאן למדו שהחלק הרביעי של התשובה הוא ההחלטה שלא לשוב על החטא. בפסוק מוזכרים אשור, סוס ועבודה זרה, שהם החטאים העיקריים של עם ישראל באותה תקופה, כמו שמופיע בתחילת ספר הושע: (הושע ח, ט-יא) "כי המה עלו אשור פרא בודד לו... כי הרבה אפרים מזבחות לחטוא". אילו היו חטאי העם רצח, גניבה וניאוף, היה הושע אומר, דם נקי לא נשפוך, נאוף לא ננאף, גניבה לא נגנוב, אולם כיון שהוא מזכיר רק את החטאים האלה, הרי שאלו החטאים העיקריים של העם.
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
השלמת התמונה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד אמונה?
האם מותר לטייל במקום בלי מניין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
