ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מאמר חמישי חלק ח'

דף הבית ראשי בית מדרש אמונה וחסידות לימוד יומי באמונה אמונות ודעות Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר הורד דף מקורות

כ"ט אדר ב' התשע"ו

מאמר חמישי חלק ח'

כ"ט אדר ב' התשע"ו



נערך על ידי הרב

מוקדש לעילוי נשמת
ר' אברהם בן דוד ז"ל

השב
- ה - 365 וְהָעֲשִׂירִי הוּא הַשָּׁב , הַמְקַיֵּם עִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה. וְעִנְיְנֵי הַתְּשׁוּבָה אַרְבָּעָה, הָעֲזִיבָה, וְהַחֲרָטָה, וּבַקָּשַׁת הַכַּפָּרָה, וְשֶׁיְּקַבֵּל עַל עַצְמוֹ שֶׁלֹּא יִשְׁנֶה. 366 וְאַרְבַּעְתָּם מְקֻבָּצִים בַּמִּקְרָא בִּמְקוֹם הַתְּשׁוּבָה, בְּאָמְרוֹ (הושע יד, ב-ד): שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל עַד ה' אֱלֹהֶיךָ כִּי כָשַׁלְתָּ בַּעֲוֹנֶךָ, קְחוּ עִמָּכֶם דְּבָרִים וְשׁוּבוּ אֶל ה' אִמְרוּ אֵלָיו כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ עַל סוּס לֹא נִרְכָּב וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ. וְאָמְרוֹ שׁוּבָה, שׁוּב מִמַּה שֶּׁהָיִיתָ בּוֹ, וְהוּא שַׁעַר* עֲזִיבַת הַחֲטָאִים. וְאָמְרוֹ: כִּי כָשַׁלְתָּ, רוֹצֶה בּוֹ הַחֲרָטָה, רוֹצֶה לוֹמַר כִּי הַחֲטָאִים הָהֵם רָעִים וּמַכְשִׁילִים. וְאָמְרוֹ: קְחוּ עִמָּכֶם, רוֹצֶה בּוֹ בַּקָּשַׁת הַכַּפָּרָה. 367 וְיֵשׁ הֵנָּה מִלָּה נָכְרִית*, כָּל תִּשָּׂא עָוֹן וְקַח טוֹב, כְּנֶגֶד מַה שֶּׁתְּכַפֵּר לָנוּ, נוֹדֶה לְךָ וְנֹאמַר טוֹב וְיָשָׁר ה', 368 וּכְמוֹ הַמִּלָּה הַזֹּאת (ישעיה ל, ה): כֹּל הוֹבִישׁ עַל עַם לֹא יוֹעִילוּ לָמוֹ, וְעִקַּר גִּזְרָתוֹ מִן כָּל קֳבֵל* אֲשֶׁר בִּלְשׁוֹן הַתַּרְגּוּם, וּכְבָר הִתְחַבֵּר עִם הָעִבְרִי בְּאָמְרוֹ (קהלת ה, טו): כָּל עֻמַּת שֶׁבָּא כֵּן יֵלֵךְ. 369 וּבוֹ עוֹד: וּנְשַׁלְּמָה פָרִים שְׂפָתֵינוּ, יִתָּכֵן לִהְיוֹת כְּפָרִים*, וְיִתָּכֵן שֶׁיֵּשׁ בּוֹ הֶסְתֵּר*, וּנְשַׁלְּמָה פָרִים אֲשֶׁר פָּצוּ שְׂפָתֵינוּ. 370 וְאָמְרוֹ: אַשּׁוּר לֹא יוֹשִׁיעֵנוּ, וְעַל סוּס לֹא נִרְכָּב, וְלֹא נֹאמַר עוֹד אֱלֹהֵינוּ לְמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ, שַׁעַר עֲזִיבַת הַהִשָּׁנוּת*. וְסִפֵּר הֵנָּה אֵלֶּה הַג' דְּבָרִים, עַל אַשּׁוּר וְסוּס וַעֲבוֹדָה זָרָה, מִפְּנֵי שֶׁהֵם הַנִּרְאִים יוֹתֵר* בְּמִינֵי הַחֲטָאִים שֶׁחָטְאוּ, כַּאֲשֶׁר הוּא כָּתוּב בִּתְחִלַּת הַסֵּפֶר (הושע ח, ט): כִּי הֵמָּה עָלוּ אַשּׁוּר פֶּרֶא בּוֹדֵד לוֹ. וְעוֹד (שם יא): כִּי הִרְבָּה אֶפְרַיִם מִזְבְּחֹת לַחֲטֹא. וְכֵן אִם הָיוּ הַנִּגְלִים שֶׁבְּחֶטְאֵי הָעָם גָּנוֹב וְרָצוֹחַ וְנָאוֹף, הָיָה אוֹמֵר דָּם נָקִי לֹא נִשְׁפֹּךְ, נָאוֹף לֹא נִנְאַף, וּגְנֵבָה לֹא נִגְנֹב.
________________________
שַׁעַר − עניין. מִלָּה נָכְרִית − המילה 'כל' פירושה כאן הוא 'כנגד', וזהו פירוש חריג. כָּל קֳבֵל − מולו, כנגדו. כְּפָרִים − כמו פרים. הֶסְתֵּר − מילה נסתרת וחסרה במשפט. עֲזִיבַת הַהִשָּׁנוּת − קבלה לעתיד שלא יחטאו עוד. הַנִּרְאִים יוֹתֵר − מפורסמים.


ביאורים

365 -ה- שלבי החזרה בתשובה
השב בתשובה – הסוג העשירי הוא השב בתשובה, כלומר אדם שעבר את ארבעת שלבי התשובה, שהם: עזיבה, חרטה, בקשת סליחה והחלטה שלא לחזור לעשות את החטאים.
366 ארבעת השלבים הללו מופיעים בפסוק אחד (הושע יד, ב-ד): "שובה ישראל עד ה' אלהיך כי כשלת בעוונך, קחו עימכם דברים ושובו אל ה', אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב, ונשלמה פרים שפתינו, אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו אשר בך ירוחם יתום". הנביא אמר: "שובה", שוב מהמצב בו היית, היינו עזיבת החטא. "כי כשלת בעוונך", זו החרטה, כאשר האדם רואה את החטא כדבר המכשיל אותו הוא מתחרט על שעשה אותו. "קחו עמכם דברים", זו בקשת הסליחה.
367 בהמשך הפסוק: "אמרו אליו כל תשא עוון וקח טוב ונשלמה פרים שפתינו" המילה כל איננה מובנת, וצריך לבאר, שהמילה "כל" כאן מקורה בארמית ומשמעותה כנגד, וכך ביאור הפסוק: כנגד הכפרה ומחילת החטאים, קח טוב, היינו ההודאה שנודה לך, ונאמר: "טוב וישר ה' על כן יורה חטאים בדרך" (תהילים כה, ח).
368 אנו מוצאים את המילה "כל" במשמעות זו בפסוק נוסף (ישעיה ל, ה): "כל הבאיש על עם לא יועילו למו לא לעזר ולא להועיל כי לבושת וגם לחרפה", פירוש הפסוק, כנגד העובדה שהמרו דברי ובטחו בעם אחר שאינו לעזר ולמועיל, לכן יהיו לבושת ולחרפה. המילה "כל" מקורה בביטוי: "כל קבל" המצוי בספר דניאל, שפירושו: כנגד. מילה זו השתרשה במשמעות זו גם בעברית, כמו שנאמר (קהלת ה, טו): "כל עמת שבא כן ילך".
369 בפסוק שהבאנו לעיל כמקור לחלקי התשובה, נאמר: "ונשלמה פרים שפתינו". נראה שהפסוק חסר וצריך להשלים אות אחת כדי שהפסוק יובן: ונשלמה כ פרים שפתינו. וכן אפשר לפרש ונשלמה פרים אשר פצו שפתינו. (כמו שראינו יש מילים נסתרות במאמר שני פרק ז ד"ה ואחרים משתבשים).
370 בסוף הפסוקים מהם למדנו את חלקי התשובה נאמר (הושע יד, ד): "אשור לא יושיענו על סוס לא נרכב ולא נאמר עוד אלהינו למעשה ידינו" ומכאן למדו שהחלק הרביעי של התשובה הוא ההחלטה שלא לשוב על החטא. בפסוק מוזכרים אשור, סוס ועבודה זרה, שהם החטאים העיקריים של עם ישראל באותה תקופה, כמו שמופיע בתחילת ספר הושע: (הושע ח, ט-יא) "כי המה עלו אשור פרא בודד לו... כי הרבה אפרים מזבחות לחטוא". אילו היו חטאי העם רצח, גניבה וניאוף, היה הושע אומר, דם נקי לא נשפוך, נאוף לא ננאף, גניבה לא נגנוב, אולם כיון שהוא מזכיר רק את החטאים האלה, הרי שאלו החטאים העיקריים של העם.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il