- מדורים
- ערב עיון - הגרש"ז אוירבך
ישנם סיפורים בגוונים שונים. יש המספרים אותות ומופתים, ואילו אחרים מעדיפים את הסיפורים נושאי המסרים החינוכיים, באומרם בדרך מליצה על סיפורי המופתים – 'אותות ומופתים באדמת בני חם'.
מספרים על רבי שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שהיה מבקש שיספרו לו רק סיפורים שיש לו יכולת ללמוד מהם. מופתים אין בכוחו של אדם מהשורה לחולל, וגם סיפורים על גדול בישראל, שכבר בילדותו היה גאון עצום בעל ידיעות מקיפות, מייאשים את השומע במקום לדרבנו להתקדם. מבקש היה לשמוע סיפורים על התמדה בתורה ומידות טובות, סיפורים שיכולים אנו ליישמם בחיינו.
ואף אנו ננסה ללמוד משהו מאפיין מדמותו הכבירה של ר' שלמה זלמן אויערבך זצ"ל, שיום ההילולא שלו חל ב- כ' אדר. כידוע, ר' שלמה זלמן היה מגדולי פוסקי דורנו, שסלל פסיקות רבות וחדשניות בעידן מודרני של חידושים טכנולוגיים. חידושים אלו, לא הניחו לפוסקי דורנו להסתפק רק בהמשך פיתוח השתלשלות ההלכה בדרך הקלאסית. היה עליהם לחצוב יסודות הלכתיים חדשים, לעיתים, מסוגיות רחוקות, ולתת מענה למציאות המתחדשת. מבחינה זו, ר' שלמה זלמן מהווה סמל ודוגמא לפסיקה זו, שהותירה רישומה על הנוהג ההלכתי של כולנו.
וכך מסופר (התורה המשמחת עמ' 51) על היוולדו של הסעיף הפותח את הספר 'שמירת שבת כהלכתה' – "שיעור החום לעניין איסור בישול (בשבת) הוא... לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס". כלומר – ההלכה קובעת שהגדרת איסור בישול הנוזל בשבת היא: לגרום לנוזל להגיע לחום "שהיד סולדת בו". בהעדר מד חום בימי חז"ל, הגדירו כאן חכמים הגדרה התלויה בתחושתו האישית של כל אדם – חום שגורם לידו להירתע מהנוזל. בסעיף זה הצליח ר' שלמה זלמן לתת הגדרה מדויקת, הנעזרת במד החום המודרני – לא פחות מ- 45 מעלות צלזיוס.
וכיצד הגיע להגדרה זו? מעשה שהיה כך היה – פעם שמע רבי שלמה זלמן מד"ר ולך, שחום גופם של בעלי חיים שונה מאחד למשנהו. מיד, התקשר אצלו מידע ביולוגי זה לפתרון בעיה הלכתית. הגמרא (חולין ח:) קובעת, שבעל חיים שנשחט ונמצא אחר כך טריפה, אין שומנו האסור נבלע בסכין השחיטה, והסכין אינה צריכה הגעלה. כיוון, שחום בשיעור 'יד סולדת' גורם למאכל להיבלע בכלי, מוכח מכאן שחום גופם של בעלי החיים הנשחטים פחות מדרגת 'יד סולדת'.
בדק רבי שלמה זלמן ומצא, שחומו של הברווז הוא הגבוה ביותר מבעלי החיים הנשחטים. כיוון שחום הברווז הוא 44 מעלות צלזיוס, הרי מוכח שחום 'יד סולדת' גבוה מ- 44 מעלות, ושיעורו לפחות 45 מעלות.
פסיקה גאונית זו הפכה ליסוד הלכתי ידוע. פסיקה זו נולדה מחיבור גאוני של ידע מעשי וסוגיות הלכתיות בנושאים שונים.
אנו, לצערנו, לא במדרגתו של ר' שלמה זלמן. ובכל זאת, מסיפור זה יש לנו הרבה ללמוד. הנקודה המרכזית שגרמה לפסיקה גאונית זו להיוולד היא העובדה שהתורה הייתה תמיד מול עיניו. כשהתורה תדיר מול העיניים, והשכל שקוע בחיפוש פתרונות הלכתיים, הרי שמידע ביולוגי מיד מתחבר לפתרון הלכתי. כולנו יכולים להוסיף מעט בשימת התורה מול עינינו. וכמובן – לחבר לכך שכל ישר וחשיבה פורייה, שיביא אותנו ליכולת לחבר את התורה – דבר ה' לחיי המעשה, שזהו עניינם של ההלכות והמצוות המעשיות.
ובכך פותחת פרשתנו – "צו את בני ישראל". התורה היא לא רק עומקים רוחניים אלא צו מעשי המנחה אותנו בחיינו. שנזכה ליישם את כל הצווים ולהיפגש עם ה'!
לפני עיוור לא תתן מכשול
מתוך ערב עיון לדמותו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל
הרה"ג אהרון ליכטנשטיין | כ' אדר א' תשע"א
הגרש"ז אוירבך - סוגיות רפואיות
מתוך ערב עיון לדמותו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל
הרב פרופ אברהם שטינברג | כ' אדר א' תשע"א
תרומות ומעשרות בתורת הגרש"ז אוירבך
מתוך ערב עיון לדמותו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל
הרה"ג יעקב אריאל | כ' אדר א' תשע"א
אפשר יותר
מתוך ערב עיון לדמותו של הגרש"ז אוירבך זצ"ל
הרב יוסי אליהו | כ' אדר א' תשע"א
איך מגדירים כללי מלחמה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
סוד ההתחדשות של יצחק
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
איך נראית נקמה יהודית?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך ללמוד גמרא?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
למה משווים את העצים לצדיקים?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הכוח המיוחד של שבת שובה

"שבע יפול צדיק, וקם"
מאמר חינוכי בענין גרוש התושבים מגוש קטיף
הרב משה צוריאל זצ"ל | י"ד מנחם אב, תשס"ה
"מיניה ומיניה יתקלס עילאה"
שיחת מוצ"ש פרשת יתרו תשפ"ה
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | י"ח שבט תשפ"ה
הפסקת הריון
הרב אליעזר מלמד | אב ה'תשס"א
