ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
חלקת מחוקק (א, ב) כתב שהסיבה לכך שדוחים את גיל הנישואין היא בגלל שנאמר בגמרא בקידושין (כט ע"ב) שאדם צריך ללמוד תורה ורק אחר כך לישא אשה, וכיון שמתחילים ללמוד תלמוד רק בגיל חמש עשרה, הרי שיש לדחות את גיל הנישואין עד לאחר זמן שבו ניתן לרכוש ידיעות משמעותיות בתלמוד. שולחן ערוך הרב (הלכות תלמוד תורה פרק ג) הרחיב קצת יותר וכתב שכשאדם צעיר הוא צריך ללמוד תורה באופן כזה שיוכל לרכוש כלים על מנת ללמוד בכל זמן הפנאי שלו, ואדם שישא אשה לפני שיספיק לרכוש את הכלים האלו, לא יוכל ללמוד בהמשך. לדעתו, המשנה עסקה רק באדם שניגש למצוות פרייה ורבייה ככל המצוות, (ולא כדחף וכצורך נפשי), ולאדם כזה, ההדרכה היא לדחות את מצוות הנישואין עד גיל שבו ירכוש כלים מספיקים לידיעת ולימוד התורה בהמשך.
לעומתם ה ב"ח (חושן משפט סימן ז) עסק בדעות שלדיין אסור לדון עד שיהיה בן שמונה עשרה. הוא הסביר שעד שאדם מגיע לגיל שמונה עשרה, עדיין הוא לא יכול להתעמק בדינים ולהבין דברים לאשורם, וכתב שלפי זה יש להסביר גם את מאמר חז"ל שהזמן המתאים לנישואין הוא בגיל שמונה עשרה, ולא קודם לכן. יש לצרף לדבריו את דברי ה'קרן אורה' המבאר שמצוות הנישואין, שעיקרה לצורך מצוות פרייה ורבייה, אינה רק להוליד בנים, אלא גם לדאוג להם בהמשך וליישב את העולם. לכן ניתן לצוות על מצווה זו רק לאדם שכבר נחשב לאיש, ויכול ליישב את העולם ולדאוג לילדים שיוולדו לו.
סיכום: המשנה קובעת כי גיל הנישואין המתאים הוא שמונה עשרה, ובגמרא ישנן דעות נוספות. הסיבה שאין חיוב מגיל שלוש עשרה היא או בגלל לימוד התורה, או בגלל שאדם לא יכול להיות מספיק אחראי על משפחה בגיל זה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
