ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- ט"ו באב
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
את חשבון השנים אנו קובעים על פי ראש השנה. בו, אנו עורכים את חשבון הנפש של עולמנו, ומבקשים שתתגלה מלכותו של בורא העולם על כל הממלכות והמדינות ועל כל ברואי העולם. את המוקד האחר של השנה אנו מציינים בחודש האביב, המועד שבו יצאנו ממצרים. לזכר גאולה זו סופרים אנו את החודשים, הראשון, השני, וכן הלאה, במספרים, ונקודת המוצא נקבעת על פי חודש ניסן - מועד צאתנו ממצרים. 1
אפשר לומר שהמסלול של תשרי קושר אותנו למעגל החיצון של בריאת העולם ודאגתנו לקיומו, ואילו המסלול של ניסן מציין את המעגל הפנימי של ישראל במהלכו ההיסטורי, שבו הוא מתייחד בדרכו האופיניית והנבדלת מן הגויים.
הפעם נשוחח על שני מוקדים נוספים בשנה, ט"ו בשבט וט"ו באב, אשר גם ביניהם שווה המרחק - שישה חודשים מבדילים בין ט"ו בשבט לט"ו באב. המוקדים הללו קשורים לעונות השנה המתחלפות בימים אלה.
ט"ו בשבט מצוין במשנה כראש השנה לאילן, והוא היום הקובע לחישוב שנות המעשרות לפרות האילן. לא ניתן להפריש תרומות ומעשרות מפרות שחנטו לפני ט"ו בשבט על פרות שחנטו לאחר ט"ו בשבט, כי הם משני שנתונים שונים, ואין מפרישים משנה אחת על אחרת. בתלמוד מסבירים את המיוחד שבתאריך זה, כי עד ט"ו בשבט "יצאו רוב גשמי השנה" (ראש השנה יד, ע"א). מה פירוש "רוב גשמי השנה"? רוב הימים שמבקשים בהם את הגשמים. אנו מתחילים להזכיר את הגשם ביום שמיני עצרת, הרי עד ט"ו בשבט עברו כמעט ארבעה חודשים, ומכאן ועד ראשון של פסח נותרו עוד חודשיים בלבד לשאול על הגשמים, ואפילו בשנה מעוברת נותרו לנו רק עוד שלושה חודשים. אם כן, בהגיענו לט"ו בשבט, כבר עברו רוב הימים לבקשת הגשמים, הם כבר מאחורינו.
הסבר נוסף למשפט "יצאו רוב גשמי השנה" - רוב כמות הגשמים של השנה יורדים עד ט"ו בשבט, כלומר, מחצית כמות הגשמים לפי הממוצע השנתי, מספיקה לרדת לפני תאריך זה 2 . בלשון הירושלמי (ראש השנה פרק א, הלכה ב) נאמר:
"עד כאן חיין ממי השנה שעברה, מכאן ואילך הן חיין ממי השנה הבאה".
כלומר עד חודש שבט מנצלים השורשים העמוקים של האילן את מי השנה הקודמת, מכאן ואילך תופסים את מקומם הגשמים של השנה החדשה, שהספיקו לחדור למעבה האדמה. רוב גשמי השנה הספיקו לרדת עד תאריך זה, ולכן השנתונים של המעשרות נקבעים בהתאם לתאריך זה, כי בו מתחילים האילנות לצאת מתרדמת החורף, הימים הולכים ומתארכים, השמש מתחילה לחמם, והשרף עולה באילנות, הגשמים שנספגו באדמה מתחילים לעלות באילן והוא מתעורר לחיים חדשים 3 . על כן, כל פרי שחנט לפני תאריך זה שייך לשנה שעברה,
כי הוא חי מגשמי השנה שעברה, ואילו אילנות החונטים לאחר ט"ו בשבט שייכים לשנה החדשה, וכך לשונה של הברייתא בתלמוד הבבלי (ראש השנה טו, ע"ב):
"ת"ר אילן שחנטו פירותיו קודם ט"ו בשבט מתעשׂר לשנה שעברה - אחר ט"ו בשבט, מתעשׂר לשנה הבאה".
התאריך השני, ט"ו באב, מציין את הכיוון ההפוך - את המעבר מן הקיץ לקראת החורף, ימי הקיץ הארוכים הולכים ומתקצרים, תש כוחה של חמה, אין בה כבר הכוח והיכולת לייבש את העצים שנכרתו לעצי המערכה, על כן הפסיקו לכרות עצים לצורך זה. בלשון חכמינו, בתלמוד (תענית לא, ע"א), נקרא יום זה: "יום תבר מגל" - יום שבירת המגל, כי הפסיקו לכרות את העצים, מאחר שהחמה לא תוכל לייבש את העצים ותישאר בהם לחלוחית שתמשוך את התולעים לבוא ולמצוא משכן בקרבם.
נוכל לסכם ולומר, ט"ו בשבט מציין את המעבר מן החורף לאביב ולקיץ, ואילו ט"ו באב מציין את המעבר מן הקיץ לסתו ולחורף.
מה שיש לציין עוד בתאריכים אלה הוא - שפרשת 'יתרו', המספרת לנו על מעמד הר סיני וקבלת עשרת הדיברות
זמן קריאתה חל תמיד לאחר ט"ו בשבט. פרשת 'ואתחנן', המתארת את מעמד הר סיני וקבלת התורה במשנה תורה, זמן קריאתה חל גם הוא מיד לאחר ט"ו באב ובסמוך לו. עניין זה בא ללמדנו כי עם תחילת פריחת האביב בט"ו בשבט 4 , הננו פורחים גם בתורתנו, מתחדשים יחד עמה בתחלופת הזמנים, מקבלים את התורה יחד עם שירת הבריאה. וכן בקיץ, במעבר לקראת החורף, בט"ו באב, הננו מקבלים את עול התורה מחדש כי הלילות הולכים וגדלים וזהו הזמן העיקרי והמיוחד לקניין התורה. כשם שעצי השדה חיים, כך עלינו לחיות בדבקותנו בתורה שהיא עץ החיים: "כי הם חיינו ואורך ימינו לעולם ועד".
^ 1 עיין ברמב"ן שמות יב, ב.
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
^ 2 עיין בפירוש רבנו חננאל על ראש השנה יד, ע"א, ד"ה בט"ו בו.
^ 3 י' כצנלסון, בחוברת "השירות המטאורולוגי 1968", סדרה א/ 24, עמ' 18, כותב: "במישור החוף מחצית הכמות עד אמצע ינואר, בהרים במחצית השנייה של ינואר, באזורי הארץ האחרים באמצע ינואר.
פרופ' יהודה פליקס בפירושו למסכת שביעית בתלמוד הירושלמי, ח"ב, עמ' 351-354, כותב:
"עד ט"ו בשבט ברור כמעט תמיד, שכבר ירדה למעלה ממחצית כמות הגשמים השנתית".
^ 4 הראשון להתעוררות מתרדמת החורף הוא עץ השקד, המקדים לפרוח לפני סוף החורף, ובגלל מהירות פריחתו נקרא שמו שקד כדברי הנביא ירמיהו שראה בנבואתו "מקל שקד", "כי שוקד אני על דברי לעשותו" (ירמיהו א,יב).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
