בית המדרש

  • משפחה חברה ומדינה
  • פנינת המקדש
קטגוריה משנית
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לרפואת

איתן בן שרה בתיה

undefined
8 דק' קריאה
במשנה בכלים נזכר החיל כמקום שאסור בכניסה לטמאי מתים וכן גוים, מהו ה'חיל'? כל זה בנושא שלפנינו:
הקדמה:במקומות שונים בתנ"ך, נזכר ה'חיל' ככותל הסמוך לחומה 1 . מדובר בחומה נמוכה, הנבנית בסמוך לחומה הגבוהה והמבוצרת של העיר 2 , ותפקידה – לסייע בהגנה על חומת העיר. באשר ל'חיל' שבמקדש נאמר במגילת איכה 3 "ויאבל חיל וחומה", וביארה הגמרא: "שורא ובר שורא" 4 , דהיינו חומה קטנה הסמוכה לחומה גדולה ממנה 5 . כעין זה מצינו בחומת ירושלים: "סובו ציון והקיפוה, ספרו מגדליה, שיתו לבכם לחילה..." 6 ; וכן: "יהי שלום בחילך..." 7 . זה עניינו של התחום המקודש בקדושת ה'חיל' בהר הבית, הנתחם על ידי ה'סורג', שהוא כמין חומה נמוכה בגובה עשרה טפחים, הסמוכה לחומת העזרה ושעריה, הגבוהה מן הסורג ומקיפה את העזרה 8 . לתחום זה אסורה הכניסה לנכרים ולטמאי מתים 9 .
מקום החיל: יש ראשונים שנראה מדבריהם, שהחיל היה רק בצד המזרחי של העזרה, בין הסורג לעזרת הנשים 10 ; והיינו שרק בצד זה אסרו את הכניסה לטמאים, מאחר שבצד מזרח היתה דרך עיקרית לכניסה ויציאה 11 . מאידך, רבים מן הראשונים מסבירים, כי ה'חיל' מקיף את העזרה מכל צדדיה 12 . זה מה שמצינו במשנה, שהיו פתחים שנפתחו מן הלשכות שבחומת העזרה בצפון לכיוון ה'חיל' בצפון, וכלשון המשנה: "שבצפון [העזרה] - שער הניצוץ... ופתח היה לו ל'חיל' [שבצפון המקדש] 13 ".
קדושת החיל: החיל הוא 'מעלה יתרה בבית העולמים' 14 – הלשון "מעלה יתרה" משמעה - איסור מדרבנן, דהיינו הרחקה נוספת לטמאים. הרחקה זו לא היתה קיימת במשכן, וחכמים הנהיגו אותה במקדש בירושלים. אכן כך כתבו רבים מן הראשונים, כי קדושת החיל היא מדברי חכמים 15 . אמנם מצינו מי שכתב, שחיוב הרחקת הטמאים מן החיל הוא מן התורה 16 , אך להלכה מובא שטמא מת שנכנס לחיל או לעזרת נשים אינו לוקה מן התורה, אלא מכין אותו מכת מרדות, כיון שעבר על דברי חכמים 17 .
רוחב החיל: לפי הבנת רוב הראשונים, רחבו של החיל היה עשר אמות 18 . יש מי שכתב, כי רוחב זה היה דווקא בצד המזרחי, אבל בשאר הצדדים, היה החיל רחב יותר 19 . כך גם נראה מהתיאור על אודות הפרוכת שנהגו לשטוח ב'חיל' לאחר הטבלתה, שהיתה באורך ארבעים אמה וברוחב עשרים אמה 20 . יש מן האחרונים שדחה ראיה זו, שכן ניתן לומר שהיו תולים את הפרוכת בגובה, או מקפלים אותה, וממילא אין ללמוד מעובדה זו על שטח החיל. יש מן הראשונים שכתב, שעשר האמות המתוארות במשנה לגבי החיל, אין הכוונה לשטח החיל, אלא כוונת המשנה לגובה החומה אשר נקראה 'חיל'. לשיטה זו, הנכנס בשער חומת הר הבית רואה לפניו סורג המקיף את ההר סביב וגובהו עשרה טפחים, משעבר את הסורג ונכנס פנימה רואה הוא לפניו חומה נוספת בגובה עשר אמות. לאחר מכן הוא נכנס לכיוון העזרה ורואה לפניו את חומת העזרה ושעריה. המקור לשיטה זו הם דברי הקינה באיכה: "'ויאבל חל וחומה' - זו חומת העזרה" 21 . גם לשיטה זו, ה'חיל' הוא שטח בהר הבית, מחומת החיל ופנימה, המקיף את חומת העזרה סביב 22 .
המעלות שבחיל: המשנה מתארת כי היו שתים עשרה מדרגות בחיל, כל מדרגה בגובה חצי אמה וברוחב חצי אמה 23 . כמה מן הראשונים סוברים, כי רוחב החיל ששטחו עשר אמות כולל את המעלות, ותחום זה מגיע עד לכותל עזרת נשים 24 , לעומת זאת יש ראשונים שמהם נראה, כי רוחב זה אינו כולל את המעלות 25 . נושא החיל והמדרגות שבו, וכן מרווח השטח שבין הסורג לחומת העזרה נדונו בדברי פרשנים שונים וכן בכתבי יוסף בן מתתיהו, ונאמרו בעניין זה דעות שונות 26 . כן יש מי שכתב, כי שתים עשרה מעלות אלו הקיפו את העזרה מסביב לכל רוחותיה 27 .
שימושי החיל: מצינו תיאורים בדברי חז"ל אודות שימושים שונים שנעשו בחיל. בעת הקרבת קרבן פסח בשבת, נקבעו לכיתות השונות מקומות מיוחדים להתכנסות ולהמתנה עד יציאתם מהר הבית במוצאי שבת, לצליית הקרבן בתנורי הפסחים. הכת הראשונה היתה יוצאת להר הבית, ואילו השנייה היתה יושבת בחיל 28 . כן אמרו חכמים, שבכל יום הסנהדרין היו יושבים בלשכת הגזית, ואילו בשבתות וימים טובים הם היו יושבים בבית המדרש שבחיל 29 . כן מבואר במשנה, שכאשר היו מכינים אפר פרה אדומה, היו נותנים שליש ממנו למשמרת בחיל 30 .
איסור כניסת נכרים לחיל:הגויים מותרים בכניסה להר הבית. עם זאת אסרו חכמים את כניסתם לחיל, שכן נתנו חכמים על הגויים את דין שילוח המחנות, שיחשבו כטמאי מתים. ואף על פי שלשאר הדברים גזרו על הנכרים שיהיו כזבים, בזה לא החמירו עליהם כל כך 31 . יש מהאחרונים מי שרצה לומר, שהאיסור שנאמר לגבי נכרים שלא יכנסו לתחום החיל, נאמר לגבי גויים הבאים לביקור במקום. אבל גויים הבאים להתפלל לאלוהי ישראל, רשאים להיכנס לחיל 32 . אולם פרשנים אחרים דחו את דבריו, שהרי במשנה לא מוזכרת כל חלוקה בנוגע להיתר כניסתם 33 . איסור כניסת הגוי חל על ישראל, המחויב למנוע את כניסת הגוי, אך הגוי עצמו הנכנס, אינו עובר על איסור 34 . בדברי האחרונים מובאות אפשרויות שונות להיתר כניסת גויים אפילו למקום המקדש עצמו – כגון לסיוע בבניין המקדש 35 , או לסיוע בחימום הכהנים העובדים במקדש בשבת 36 . יש מי שכותב, שהיתר כניסת גויים להר הבית הוא דווקא במקום צורך, אבל שלא במקום צורך, אין להתיר את כניסתם להר הבית כלל 37 .
איסור כניסת בועל נידה לחיל: המשנה משווה בין בועל נידה לטמא מת 38 , והגמרא מסבירה, כי הכוונה היא לעניין שילוח המחנות 39 , היינו שכשם שטמא מת אסור בכניסה מן התורה למחנה שכינה, כך גם בועל נידה אסור בכניסה לשם 40 . באשר לאיסור הכניסה לחיל, לא מפורש בדברי חז"ל כי יש איסור לבועל נידה, אך להלכה מובא שדינם שווה, ואף בועל נידה אסור בכניסה לחיל כטמא מת 41 .
טמא שרץ - האם אסור בכניסה לחיל? במשנה לא נזכר טמא שרץ כמי שנאסרה עליו הכניסה לחיל, וכך עולה מדברי כמה מהראשונים, שטמא שרץ מותר בכניסה לחיל 42 . עם זאת, יש מן הראשונים שנראה מדבריהם, כי אף טמאי שרץ ונבלה אסורים בחיל 43 . נראה שהם סוברים, ששילוח טמא השרץ שווה לשילוח טמא המת, שכך נאמר בשילוח הטמאים - "וכל טמא לנפש", ומשם למדה הגמרא שטמאי השרץ הם כטמאי מת, וממילא כיון שטמא מת אסור בכניסה לחיל כך נאסרה הכניסה גם לטמא שרץ 44 .
הכניסה לחיל בזמן הזה: שאלה היא, האם ה'מעלה היתרה' שאמרו חכמים בבית העולמים, האמורה באשר ל'חיל' ולעזרת נשים, נאמרה כקדושה עצמית ונצחית של מקום ה'חיל', וכשם ש'מחנה שכינה' קדוש בקדושה עצמית של המקום מפאת השראת השכינה, ולכן אסור לאדם טמא להיכנס לשם מדין תורה, כך גם כשגזרו חכמים קדושה על ה'חיל', קדושה זו היא קדושה עצמית האסורה לדורות, או שמא קדושה זו ומעלה זו, לא נאמרה אלא כל זמן שהבית עומד על מכונו, אולם כשהבית חרב, ממילא בטל האיסור, ומעלה יתרה זו - שהיא מדרבנן - פוקעת. הנושא לא נדון בהרחבה בין הפוסקים, עקב החורבן והגלות. עם זאת יש מי שכתב, שהמעלות שקבעו חכמים בירושלים פקעו עם החורבן. וכלשונו: "לא ראינו מימינו מי שנזהר באחת מהם... דירושלים, קדושה ראשונה קידשה [שלמה המלך] לשעתה ולעתיד לבוא - לדברים הנוהגים בה מן התורה, אבל מה שהוא מדרבנן... כיון שנסתלקה הסיבה - נתבטלה הקדושה!... שלא גזרו [חכמים] אלא בזמן שאפשר להתקיים [גזרתם]. אבל האידנא [בזמן הזה] שרובה [של ירושלים מלאה] עכו"ם, אי אפשר להתקיים גזרתם... ומה הועילו [חכמים] בתקנתם?!" לאור קביעה זו, כשם שהכניסה להר הבית לטמאי מתים מותרת מבחינת ההלכה, כך אין מקום לאסור את הכניסה לתחום ה'חיל' ול'עזרת נשים' לנכנס להר הבית, כי תחומים אלה, הם חלק ממחנה לויה, ולא נאסרה הכניסה מן התורה אלא לתחום העזרה המקודשת 45 .
זיהוי החיל כיום: במרכז מתחם הר הבית קיימת כיום רמה מוגבהת, ששטחה גדול בהרבה מכל שטח ההיכל וחצר העזרה המקודשת. בארבעת צדדי הרמה המוגבהת – בצפון, במערב, בדרום ובמזרח, יש גרמי מדרגות העולים לרמה. לפיכך מסתבר, כי ה'חיל' המקיף את העזרות השונות, מצוי בתחום הרמה הנראית לעין כיום. יש מי שרוצה לומר, בהתבסס על דברי יוסף בן מתתיהו דלעיל, כי כל הרמה בגבולותיה הנוכחיים נחשבת ל'חיל', והמצב כפי שהוא נראה כיום, תואם את המציאות בימי בית שני. לדבריו, בקצה הפנימי של משטח הר הבית כפי שהוא נראה בימינו, היה סורג, הסמוך לרמה המוגבהת. מן הסורג ופנימה עלו עולי הרגל שנים עשר מדרגות 46 , בהן עלו לכיוון חומת העזרה. בתום שתים עשרה מדרגות אלו היה משטח של עשר אמות - "כולו מישור", ובתום עשר אמות אלו ניצבה חומת העזרה ושעריה. כן היו שם מדרגות נוספות כדי להיכנס לשערי העזרה 47 .




^ 1.לדוגמא: שמואל ב' כ, טו.
^ 2.רש"י שם.
^ 3.איכה ב, ח.
^ 4.פסחים פו, א.
^ 5.רש"י שם.
^ 6.תהלים מח, יג-יד.
^ 7.תהלים קכב, ז.
^ 8.מידות ב, ג.
^ 9.כלים א, ח.
^ 10.ראה לשון הרא"ש על מידות שם: "ומסתבר שהיה הולך על פני כל המזרח מצפון לדרום...". וכן משמע מרש"י בשבת צא, ב ד"ה חוץ: "להיקף החיל שלפני עזרת נשים, או לעזרת נשים שהיא בחיל".
^ 11.ע"פ דעת ר"י בתוספות חולין ב, ב ד"ה שמא, וכפי שמבארו ברמב"ן שם: "מן החיל ולפנים דרך כניסה".
^ 12.כך נראה מלשון הרמב"ם (בית הבחירה ה, ד-ז): "לפנים מן החיל עזרה... ולפני העזרה במזרח היתה עזרת הנשים"; כך נראה מתוספות בזבחים לב,א; וכן כותבים הראבי"ה בחידושים וביאורי סוגיות אלף תקמה והכפתור ופרח פרק ו, וכן כתב הגר"א בחידושיו למידות ב, ג.
^ 13.מידות א, ה.
^ 14.ראה תוספתא כלים בבא קמא א, ז, (מובאת בפירוש המשנה לרמב"ם בכלים שם).
^ 15.ראב"ד בית הבחירה שם; רשב"א יבמות ז, ב וחולין ב, ב; ר"ש ורא"ש כלים שם; תוספות שאנץ סוטה כ, ב; תוספות ישנים יומא מד, ב; וכך נוקטים הפוסקים האחרונים, ראה כסף משנה ביאת מקדש ג, ט, וכן גר"א כלים א, ח, ועוד רבים.
^ 16.כך משמע מהרמב"ם בית הבחירה ז, טז; ולשיטתו שם, שמקורה בספרי בתחילת נשא, התורה קבעה להרחיק בשילוח הטמאים, כל מי שטומאתו חמורה יותר, להרחיקו ממחנה שכינה וכך מסביר המהר"י קורקוס שם, וכן משמע מרבנו חננאל ביומא מד, ב, וכן עולה מדברי הרמב"ם ביאת מקדש א, טו, וראה שערי היכל על יומא מערכה ק.
^ 17.רמב"ם ביאת מקדש ג, ט.
^ 18.ר"ש, רא"ש ורע"ב במידות ב,ג; רש"י ביומא טז,א, ועוד. לשיטתם, החיל האמור בגמרא בפסחים, אינו אלא חומת העזרה, שהיתה נמוכה בחלקה.
^ 19.מהר"ם קזיס בביאורו למידות ב, ג; וכן נראה מלשון הראבי"ה שם: "והחיל רחבו י' אמות מן המזרח למערב, וארכו על פני כל הר הבית מצפון לדרום".
^ 20.שקלים ח, ד.
^ 21.רמב"ם בית הבחירה ה, ג. איכה ב, ח. לדברי הגמרא בפסחים פו, א, הפסוק המתאר חומה מתייחס לחומת העזרה. הראשונים שאינם מפרשים כרמב"ם, נוקטים כי היו שני סוגים של 'חיל', אחד שטח, ואחד חומה. הכפתור ופרח (פרק ו) מכנה את חומת העזרה "החיל".
^ 22.ראה בדברי הרמב"ם בית הבחירה ו, א. המאירי במידות כותב כי רוחב החיל היה עשר אמות, וזה היה גם גובהו.
^ 23.מידות ב, ג.
^ 24.רש"י ותוספות רי"ד יומא טז, א.
^ 25.סמ"ג עשין קסג.
^ 26.ראה רמב"ם בית הבחירה ו,א; סמ"ג שם; מאירי יומא טז,א. כן ראה חנוכת הבית לר"מ חפץ אות א. כן וראה מלחמות היהודים ספר ה פרק ה; וראה עוד להלן.
^ 27.תפארת ישראל מידות שם אות כג.
^ 28.משנה פסחים סד, ב; רמב"ם קרבן פסח א, יז.
^ 29.גמרא סנהדרין פח, ב. אמנם בתוספתא לסנהדרין שם, וכן בתוספתא? חגיגה פרק ב, וכן ברמב"ם סנהדרין ג, ט, מצינו שהסנהדרין ישבה בהר הבית, אך נראה שאין מחלוקת בדבר, אלא בית המדרש היה בחיל שבהר הבית.
^ 30.פרה ג, יא; רמב"ם הלכות פרה ג, ד. וראה לעיל שהיו שוטחים את הפרוכת בחיל.
^ 31.ר"ש כלים א, ח.
^ 32.פירוש אברבנאל על יחזקאל פרק מ.
^ 33.תוספות יום טוב מידות ב, ג. בשאילת יעב"ץ (ח"ב סי' יז) כותב, כי לא היו נותנים לגויים להיכנס להר הבית כלל שלא לצורך; ובמקום צורך, גויים נכנסים עד החיל. אולם גר תושב (שלדעתו אינו נכלל באיסור) יכול להיכנס לחיל במקום צורך, כמו להדליק את המדורה בבית המוקד עבור הכהנים.
^ 34.שו"ת יביע אומר ח"ה יורה דעה סי' כו, ודלא כמהרי"ט המובא בספר דרך הקודש למהרח"א אלפנדרי. וראה במקדש דוד סימן לח: "כשנכנס עכו"ם לחיל צריכים ישראל להוציאו משם, דהוי כמו שרץ הנמצא במקדש, דאיכא מצווה על הכל להוציאו...".
^ 35.תפארת ישראל בתחילת מידות בועז אות א. וראה 'אמונות ודעות' לרס"ג מאמר ח, האומר, שהנבואה: "בנו בני נכר חומותיך", הכוונה היא שעתידים גויים לבנות את בית המקדש.
^ 36.שו"ת שאילת יעבץ חלק ב סימן יז.
^ 37.שו"ת שאילת יעבץ שם.
^ 38.זבים ה, יא.
^ 39.פסחים סח, א. ובגמרא ביומא ו, א; מוסבר, כי הכוונה היא לעניין טומאתם, ששניהם אב הטומאה וטמאים טומאת שבעה.
^ 40.ר"ש זבים שם.
^ 41.רמב"ם בית הבחירה ז, טז; ביאת מקדש ג, ה.
^ 42.תוספות זבחים לא, ב ד"ה ובטמאים; תוספות חולין ב, ב ד"ה שמא; רשב"א חולין שם. גם במקדש דוד לח, דקדק מדברי הרמב"ם, בהלכות בית הבחירה ז, טז; וביאת מקדש ג, ה; שם הוסיף את איסור כניסת בועלי הנידות לחיל, ואינו מזכיר את טמאי השרץ, מכאן שדעתו טמאי שרץ ונבילה מותרים בחיל.
^ 43.תוספות רא"ש יבמות ז, ב; רשב"א ביבמות שם.
^ 44.פסחים סז, א.
^ 45.שו"ת רדב"ז ח"ב סימן תרלג וסימן תרצא. וראה 'בית ה' נלך' פרק ט.
^ 46.יוסף בן מתתיהו כותב שהיו ארבע עשרה מדרגות, וייתכן שהדבר תלוי בהפרשי הגובה.
^ 47.מלחמת היהודים ספר ה, פרק ה, ב; וראה בספר חצרות בית ה', לרב זלמן קורן, פרק ד, ובמאמרו ב'מעלין בקודש' גיליון י"ד.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il