ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חמץ, מצה וכשרות לפסח
- אכילת מצה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- הלכה יומית
א.בליל הסדר יש לאכול 'מצה שמורה', כלומר מצה שנאפתה מקמח שנשמר מחימוץ לשם מצווה.
ב.נחלקו הראשונים האם חובת השמירה מתחילה מהקצירה, מהטחינה או מהלישה. למעשה, יש להקפיד לכתחילה על מצה שמורה משעת קצירה, ואם אי אפשר ניתן להסתפק בדרגות הפחותות.
ג.בשאר ימי הפסח אין חובה לאכול מצה שמורה, אבל יש בזה הידור.
ד.יש אומרים שמצוה לאכול מצה בכל ימי הפסח.
א. אכילת מצה שמורה בליל הסדר
נאמר בתורה "ושמרתם את המצות" (שמות יב יז). פירשו חז"ל, שיש לשמור את החיטים המיועדות למצות לשם המצווה, כלומר, שאין די בהשגחה שהחיטה או הקמח לא יתחמצו, צריך שההשגחה תיעשה לשם מצות מצה.
נחלקו הראשונים מאימתי יש לשמור את החיטים או הקמח מחימוץ, ושלוש שיטות בדבר:
א. משעת קצירה: כל זמן שהחיטה מחוברת לקרקע אינה מחמיצה גם אם תירטב, אך אחרי הקצירה היא עלולה להחמיץ ולכן צריך שמירה משעת הקצירה.
ב. משעת טחינה: עד שעת הטחינה החיטה לא מגיעה בדרך כלל למגע עם מים. בשעת הטחינה החיטה מגיעה לעיתים למגע עם מים (הריחיים של זמנם הופעלו על ידי מי הנהר), ולכן צריך שימור משעת הטחינה.
ג. משעת לישה: עד שעת לישה יש רק חשש של מגע במים, משעת לישה הקמח מעורב במים. ולכן, לפני הלישה די בידיעה שהחיטה או הקמח לא החמיצו, אבל מכאן ואילך חייבים שימור לשם מצוה.
להלכה פסק השו"ע שלכתחילה טוב לעשות שימור משעת קצירה, ואם אי אפשר יש להקפיד לפחות משעת טחינה. בשעת הדחק ניתן להקל במצות השמורות משעת לישה בלבד 1 .
ב. אכילת מצות כל שבעת ימי החג
בשאר ימי הפסח, אין חובה לאכול מצה ומותר לאכול מצה שאינה שמורה. אולם "ישראל קדושים הם ונהגו לעשות שימור לשם מצה בכל המצות משעת טחינה ולפחות משעת לישה" (משנה ברורה) 2 .
כאמור אין חובה לאכול מצה בשאר ימי הפסח, שהרי נאמר בתורה "שבעת ימים תאכל עליו מצות", ובפסוק אחר נאמר "ששת ימים תאכל מצות" ולמדו מזה חז"ל שכמו שהיום השביעי יצא מן הכלל והוא רשות, כך כל הימים רשות.
אף על פי כן, יש מרבותינו שסוברים שיש מצוה לאכול מצה כל שבעת הימים 3 .
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
