ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
מסופר על אחד הגדולים שבא אליו יהודי שכבר פרק עול מצוות, ואמר לו שיש לו קושיות על התורה. ענה לו אותו גדול: אם הקושיות שלך התעוררו לפני ששינית דרכך, הן אכן קושיות. אבל אם התעוררו לאחר מכן – הן תשובות ולא קושיות...
כך היא שאלת הבן הרשע "מה העבודה הזאת לכם?", שאינה באה בכוונה לקבל תשובה אלא כהתרסה על מעשינו בליל הסדר. ולכן גם התגובה "אף אתה הקהה את שיניו" וכו'. כשהשאלה הופכת להתרסה – אין דרך לענות עליה, אלא למקם את השואל בצד שבחר ולקבוע "אילו היה שם לא היה נגאל". אמנם אחד המפרשים ('שבלי הלקט' על ההגדה) סובר שמתחילה מסבירים לו מהו ערך העבודה הזאת לנו, ורק לבסוף מקהים את שיניו, שלא יחשוב שאנחנו סתם מתחמקים.
עיון בסוגית "מה נשתנה" (פסחים קטו קטז) מורה כי אנו עושים בליל הסדר מעשים רבים כדי להתמיה את הילדים הקטנים וכדי שישאלו שאלות ספונטניות. לכן לאחר שמסיימים לומר "הא לחמא עניא", מוזגים כוס יין שנייה לפני אמירת ההגדה, וקודם לכן "עוקרים את השולחן" (בימיהם שהיה שולחן קטן לכל אחד מהמסובים, ובימינו מעבירים את הקערה לסוף השולחן, או מכסים אותה) כדי שישאלו: מה קרה? כך מספרת הגמרא על אביי, בהיותו ילד קטן בבית דודו, רבה, ראה שעוקרים את השולחן מלפני הסועדים ושאל: הרי עוד לא אכלנו! רבה שמח על התגובה ואמר "פטרת אותי מלומר מה נשתנה", והתחיל לומר "עבדים היינו".
כך אומרת המשנה: "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל. אם אין דעת בבן (לשאול) אביו מלמדו מה נשתנה" וכו'. כלומר, ראוי שהבן ישאל כשמוזגים כוס שנייה לאחר שכבר שתינו את הראשונה, אירוע חריג ביחס לכל סעודה. רק אם הבן אינו שם לב – יש ללמד אותו לשאול, ולא עונים לו טרם שישאל. ככלל, מצוות סיפור יציאת מצרים בלילה זה מתאפיינת בדרך שאלה ותשובה, בשונה משאר ימות השנה, כפי שכבר העירו ראשונים ואחרונים.
ספונטני או מנוסח מראש?
קיים ויכוח בין הפוסקים, האם לאחר שהילד שואל שאלה טבעית יש צורך לומר את השאלות הסדורות (תוספות), ולדעת חלקם (מהרי"ל) – אין צורך.
העדפת הספונטניות מובנת לנו, ואף הלכה תמוהה נתפרשה באופן זה. התלמוד אומר: "חוטפין את המצות בשביל התינוקות שלא יישנו" (פסחים קט, א). ההסבר המקובל הוא שמזדרזים להתחיל את ליל הסדר כדי לנצל את זמן הערנות של התינוקות, או שמאפשרים להם לגנוב את האפיקומן כדי שיישארו ערים, ולא יירדמו בזמן אמירת ההגדה. אך יש מי שכתב שיש למהר להגיע לאוכל, ותמהו על כך – הלא אין ראוי לזרז את ההגדה כדי לאכול מהר?
אך אם נבדוק את השאלות המנוסחות, נגלה שהן נאמרות שלא במקומן הטבעי. עוד לא אכלנו מצה ומרור ועוד לא טבלנו שתי פעמים, וגם הסבנו רק פעם אחת, מה שלא מעורר די תשומת לב – כך שהילד לא ראה עדיין דבר מכל התופעות שהוא שואל עליהן!
לכן אנו מזדרזים לאכול. או אז יראה שאוכלים רק מצה, ואחר כך מרור שמטבלים אותו בחרוסת, לאחר שכבר טבלנו את הכרפס במי מלח, ואוכלים דווקא בהסבה. באותו רגע, ישאל באופן ספונטני את מה ששאל קודם בנוסח שלמד לפני החג (שער הציון סימן תעב, ס"ק ב).
שירת השאלות
לכשנרצה להסביר את הצורך בשאלות מנוסחות, נשאל – כדרכם של יהודים – שאלה נוספת. מדוע שרים "מה נשתנה"? האם גם כששואלים איך להגיע לכתובת מסוימת שרים את השאלה? כששואלים בשיעור? בהרצאה?
במנהגי מהרי"ל מוגדרת מנגינת השאלות בתורת "שבח לאדון הכל". עומק מיוחד יש בדבר. השאלה הופכת לשירה, לשמחת השאלה המכינה אותנו לתשובה.
אך לא זו בלבד, בשפת המקרא המילה "מה" מבטאת התפעלות – מה גדלו מעשיך ה', או מה רבו מעשיך ה'. וכך אפשר להסביר גם את השאלות הללו: "מה גדלו השינויים בלילה הזה" (ערוך השולחן, תעב), שבגללם אנו מתלהבים לספר על יציאת מצרים ומשמעותה לנו לאנושות כולה. השאלה עצמה הופכת לקריאת התפעלות.
כך דייקו גם בלשון הרמב"ם, שהוסיף "ואומר הקורא מה נשתנה". כלומר, לא רק הילד השואל, אלא גם הקורא שב ואומר את השאלות. מה שהילד שאל הופך לשירה ושבח אצל עורך הסדר, והוא עונה לו. שמחה היא לנו כששואלים שאלות, שמכינות את הכלים לקבלת התשובות, כל אחד לפי דרכו ו"לפי דעתו של בן אביו מלמדו". שמחה גדולה היא שבלילה הזה "על ידי שאלות הבנים ותשובות האב – נתבררה האמונה הטהורה" (ערוך השולחן, שם).
ומספרים על תלמיד אחד בישיבת כפר חסידים, שהתפאר בפני המשגיח רבי אליהו לאפיאן שמאז היותו בן ארבע עשרה אין לו שאלות באמונה. חבל עליך, ענה לו המשגיח, שבכל ענייניך אתה כבר בן עשרים ואחת, ודווקא בענייני האמונה נשארת בן ארבע עשרה...
לילה זה, אם כן, הוא ליל שמחת השאלות שנועדו להיות כלי לקבלת התשובות. אולי גם לזה כיוונו בעלי הסוד כשהגדירו לילה זה בסוד ספירת הבינה – מקום העומד לשאלה.
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
