ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- י - 595 הַשְּׁאֵלָה הֲיֵשׁ לֵאלֹהִים עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה? אֹמַר כֵּן, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּעֲזֹב* שֵׂכֶל שָׁלֵם בְּלִי צִוּוּי וְהַזְהָרָה, וְאִלּוּ הָיָה נָכוֹן לַעֲשׁוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, הָיָה עוֹשֵׂהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. 596 אַךְ יֵשׁ לוֹ בּוֹ חוֹבָה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּאֲמִינוּ בֵּאלֹהוּתוֹ, וְשֶׁלֹּא יְקַלְלוּהוּ, וְלֹא יְסַפְּרוּ עָלָיו הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה, אֵלּוּ מִדֶּרֶךְ הַשִּׂכְלִיּוֹת הַגְּמוּרִים, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר זוּלָתָהּ. וְזָכְרוּ הַסְּפָרִים עֲבוֹדָה אַחֶרֶת שִׁמְעִית*, וְהוּא שֶׁיְּכַוֵּן לָהֶם מָקוֹם מֵאַרְצָם, יְחַיְּבֵם בּוֹ שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו בְּכָל פַּעַם, הוּא לָהֶם כְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶצְלֵנוּ עַתָּה, וְיַעַבְדוּהוּ שָׁם בְּמַה שֶּׁיְּצַוֶּה אוֹתָם, עַד שֶׁלֹּא יַעַזְבֵם בְּלִי עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו, כג): וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'. וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִימוּ, יֵצְאוּ וְיִרְאוּ הָעֲנוּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר יָבוֹא כָל בָּשָׂר. וְאָמְרוּ קַדְמוֹנֵנוּ, שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין עוֹמְדִים בְּלִי עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּאֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָמְרוּ (ברכות סד, א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הָעֲנוּשִׁים לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּצֻוּוּ בַּעֲבוֹדָה בַּעֲבוּר הַיִּסּוּרִין, וּבַעֲבוּר שֶׁהָיְתָה מַעֲתִיקָה* אוֹתָם מֵעִנְיָנָם הַמַּתְמִיד כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ. 597 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, אֲשֶׁר אַחַת מֵהֵנָּה, אִם יַעַבְדוּ מַה יִּהְיֶה גְּמוּלָם? וְהָאַחֶרֶת, אִם הֵם לֹא יַעַבְדוּ, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנָם? כְּבָר הֲשִׁיבוֹתִי עֲלֵיהֶם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הַשְּׁבִיעִי, וְאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא עָרַב* לָהֶם הַגְּמוּל הַנִּצְחִי, כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם יִבְחֲרוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא בְּהַמְרוֹתוֹ, וְכִי כַּאֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בָּהּ, יוֹסִיף לָהֶם בְּיִתְרוֹן הַטּוֹבָה כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁתֵּי אֵלֶּה עִם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר קָדַם בֵּאוּרָהּ, נִשְׁאֲרוּ עֶשֶׂר בִּלְבַד:
פירוט הגמול לכל מצווה ועברה
- יא - 598 וְרָאוּי שֶׁאֲחַבֵּר אֶל הַמַּאֲמָר הַזֶּה מַה שֶּׁאֹמַר. אֲבָל עִנְיַן הַגְּמוּל עַל כָּל מִצְוָה* וְדָת וְהִשְׁתַּדְּלוּת מַה הוּא, וְכֵן עִנְיַן הָעֹנֶשׁ עַל כָּל מִצְוָה וְדָת וְהִשְׁתַּדְּלוּת, כִּי לֹא עָבַר זֶה* בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכַמָּה פָּנִים מִן הַחָכְמָה. 599 אֶחָד מֵהֶם, כִּי שֹׁרֶשׁ הֶעָווֹן* אֲשֶׁר בּוֹ הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ לֹא רְאִינוּהוּ, אֲבָל הִגִּיעָנוּ בְּדֶרֶךְ הַקֵּרוּב וְהַהֲבָנָה, וְאֵיךְ נַעֲמֹד עַל סְעִיפֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יוֹתֵר דַּקִּים? 600 וְעוֹד שֶׁלֹּא יֶאֶרְכוּ הַדְּבָרִים וְיִרְחֲבוּ הַמַּאֲמָרִים וְיִרְבֶּה הַטֹּרַח, 601 וְעוֹד שֶׁלֹּא נִבְחַר* מַה שֶּׁנִּרְצֶה מִן הָעֲבוֹדוֹת, כְּשֶׁנֵּדַע גְּמוּל כָּל אֶחָד מֵהֶם, 602 וְעוֹד כִּי הַטִּרְדָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּלִבּוֹתֵינוּ, הוּא הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּצִוּוּי לֵאמֹר* עִנְיַן הַיְשׁוּעָה, וְעַל כֵּן הִרְחִיבוּ בּוֹ הַסְּפָרִים וּבֵאֲרוּ. אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיְּפֹרְשׁוּ לָנוּ מִיּוֹם הַגְּמוּל לְכָל עֲבוֹדָה, וּמִדִּינֵי דַּרְכֵי הָעֹנֶשׁ עַל כָּל עֲבֵרָה בִּזְמַן הַיְשׁוּעָה כְּשֶׁיְּגַלֶּה הָעִנְיָן הַזֶּה, וְיִפְנוּ הַלְּבָבוֹת לְבַקֵּשׁ הַחָכְמָה, וְיִזְדַּכְּכוּ הַטְּבָעִים לְקַבֵּל הַתְּבוּנָה, כִּי קְרוֹבָה הִיא וּמְזֻמֶּנֶת לָצֵאת אֶל הָעוֹלָם הַבָּא. 603 וְאֹמַר שֶׁעַל כֵּן אָמַר שֶׁהַנְּבוּאָה תִּהְיֶה כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, בְּאָמְרוֹ (יואל ג, א): וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוךְ רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר, כִּי לֹא יִתְנַבְּאוּ כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה עָתִיד בָּעֵת הַהִיא, הוּא גְּמוּל הָעוֹלָם הַבָּא וְעָנְשׁוֹ. וְכַאֲשֶׁר יוֹדִיעֵם זֶה, יִתֵּן לָהֶם עָלָיו אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (שם ג): וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. 604 וְאַחַר כֵּן אָמַר אַחֲרָיו, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ קֹדֶם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּשֶׁאָמַר (שם ד): הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם, וּמִי שֶׁהִשְׂכִּיל לְנַפְשׁוֹ יִהְיֶה מִן הַמַּשְׂכִּילִים, וּמִי שֶׁמְּתַקֵּן בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וִילַמְּדֵם מַה שֶּׁיַּגִּיעוּ בּוֹ אֵלֶיהָ יִהְיֶה מִמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּבַעֲבוּר זֶה יְצֻוֶּה כָּל חָכָם עַל הַהַשְׁגָּחָה וּבְלִמּוּד בְּנֵי אָדָם וְהֵישִׁירָם:
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
129 - מאמר תשיעי חלק י"ב
130 - מאמר תשיעי חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
595 -י- עבודת ה' בעולם הבא
על השאלה, האם בעולם הבא תהינה מצוות או יהיו פטורים מהן? נשיב שוודאי תהינה מצוות, כי לא יתכן שעל נברא בעל שכל לא תוטלנה מצוות. אם דבר זה היה ראוי, ה' היה פוטר אותנו מהמצוות גם בעולם הזה.
596 המצוות שתהיינה בעוה"ב הן: אמונה בה', איסור קללה וביזוי כלפי ה', ושאר הענינים השכליים שבין אדם למקום. בנביאים מוזכרת מצווה נוספת, בזמנים מיוחדים, בדומה לשבת ור"ח אצלנו, יהיו חייבים להאסף למקום שייוחד לכך כדי לעבוד את ה' באופן עליו יצטוו, כמו שנאמר (ישעיה סו, כג): "והיה מדי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'", וכשישלימו את העבודה באותו המקום, יצאו ויראו בייסורי הרשעים, כמו שנאמר (שם כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו דראון לכל בשר". וכך מובא בברכות (סד, א): "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". על הרשעים הנמצאים בתופת לא תוטלנה מצוות מפני שהם תחת עינויים ואין להם פנאי לקיימן, וגם מפני שהמצוות מביאות לידי תיקון, ואצל הרשעים אין שום מקום לתיקון והתקדמות, אלא נשארים בדרגה בה הגיעו לעולם הבא לעד.
597 לאחר שהשבנו על כל השאלות לעיל, נותרו שתי שאלות: א. מה יהיה שכרם של הצדיקים על המצוות ששומרים בעולם הבא? ב. ומה יהיה עונשם אם בעולם הבא לא יעבדו את ה'? כבר ענינו על כך בסוף המאמר השביעי, שה' בוחר לחיי העולם הבא באנשים צדיקים שודאי לא יעברו על ציוויו ויעבדו אותו. שכרם של הצדיקים על קיום המצוות בעולם הבא הוא, שהקב"ה מגדיל את שכרם.
598 -יא- מדוע הקב"ה לא פירש מהו השכר והעונש על המצוות?
בתורה לא פורש מהו שכר המצוות, ולא מהו השכר על השתדלות האדם לעשות את המצוות, וכן לא פורש מהו העונש על עבירות שנעשו, וזאת מכמה סיבות:
599 סיבה ראשונה – מפני שהשכר והעונש רוחניים, ואין לנו הבנה בעניינים רוחניים.
600 סיבה שנייה – אם היה מסופר בתורה מהו השכר והעונש על כל מצוה ומצוה, הייתה התורה מתארכת מאד, מפני שיש הרבה מאוד פרטים בכל מצוה, ויש שכר על כל פרט ופרט וכו'.
601 סיבה שלישית – אם היינו יודעים מהו השכר על כל מצווה, היו אנשים שהיו בוחרים לקיים רק מצוות המקנות שכר רב וזונחים את שאר המצוות. הקב"ה נתן את המצוות כדי שנקיים את כולן, ויש ערך עצמי בקיום כל המצווה, בלי קשר לשכר על קיומה.
602 סיבה רביעית – בני האדם טרודים בעולם הזה בצרות הרבות, לכן האריכו הנביאים בתיאור הישועה בימות המשיח שתצילם מצרותיהם ולא האריכו בשכר בעולם הבא, שהוא דבר רחוק. יש לקוות שבזמן הישועה, כאשר לבבות בני האדם יהיו פנויים ללמוד, והטבע יזדכך ויהיה מוכן לקבל חוכמה, כי העולם הבא יהיה קרוב להגלות הקב"ה ילמד את פירוט השכר והעונש.
603 פניות הלב וזיכוך הטבע שיהיה באותם הימים, הם הסיבות שכולם יהיו בעלי נבואה באותם הימים, כמו שנאמר (יואל ג, א): "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם". בימים ההם הנבואה תדבר על העתיד המצפה להם בשכר ובעונש בעולם הבא. כאשר ה' יודיע זאת לבני האדם, הוא יאמת זאת על ידי אותות ומופתים, כמו שנאמר (שם, ג): "ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן".
604 האותות הללו יהיו לפני זמן תחיית המתים, מפני שנאמר אחר כך (שם ד): "השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", ואז כל מי שקיים מצוות יבוא על שכרו, ומי שיסייעו לאחרים בעבודת ה' יהיו ממצדיקי הרבים, עליהם נאמר (דניאל יב, ג): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", לכן על כל חכם לזכות את הרבים, ללמדם תורה ולכוונם לדרך האמת.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
