ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- אמונות ודעות
- י - 595 הַשְּׁאֵלָה הֲיֵשׁ לֵאלֹהִים עֲלֵיהֶם עֲבוֹדָה? אֹמַר כֵּן, שֶׁלֹּא יִתָּכֵן שֶׁיַּעֲשֶׂה בַּדָּבָר הַזֶּה שֶׁיַּעֲזֹב* שֵׂכֶל שָׁלֵם בְּלִי צִוּוּי וְהַזְהָרָה, וְאִלּוּ הָיָה נָכוֹן לַעֲשׁוֹתוֹ בָּעוֹלָם הַבָּא, הָיָה עוֹשֵׂהוּ בָּעוֹלָם הַזֶּה. 596 אַךְ יֵשׁ לוֹ בּוֹ חוֹבָה עֲלֵיהֶם שֶׁיַּאֲמִינוּ בֵּאלֹהוּתוֹ, וְשֶׁלֹּא יְקַלְלוּהוּ, וְלֹא יְסַפְּרוּ עָלָיו הַמִּדּוֹת הַמְגֻנּוֹת וּמַה שֶּׁדּוֹמֶה לָזֶה, אֵלּוּ מִדֶּרֶךְ הַשִּׂכְלִיּוֹת הַגְּמוּרִים, וְזֶה דָּבָר שֶׁאִי אֶפְשָׁר זוּלָתָהּ. וְזָכְרוּ הַסְּפָרִים עֲבוֹדָה אַחֶרֶת שִׁמְעִית*, וְהוּא שֶׁיְּכַוֵּן לָהֶם מָקוֹם מֵאַרְצָם, יְחַיְּבֵם בּוֹ שֶׁיָּבוֹאוּ אֵלָיו בְּכָל פַּעַם, הוּא לָהֶם כְּיוֹם הַשַּׁבָּת וְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֶצְלֵנוּ עַתָּה, וְיַעַבְדוּהוּ שָׁם בְּמַה שֶּׁיְּצַוֶּה אוֹתָם, עַד שֶׁלֹּא יַעַזְבֵם בְּלִי עֲבוֹדָה כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (ישעיה סו, כג): וְהָיָה מִדֵּי חֹדֶשׁ בְּחָדְשׁוֹ וּמִדֵּי שַׁבָּת בְּשַׁבַּתּוֹ יָבוֹא כָל בָּשָׂר לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְפָנַי אָמַר ה'. וְכַאֲשֶׁר יַשְׁלִימוּ, יֵצְאוּ וְיִרְאוּ הָעֲנוּשִׁים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (שם כד): וְיָצְאוּ וְרָאוּ בְּפִגְרֵי הָאֲנָשִׁים, מִפְּנֵי שֶׁאָמַר יָבוֹא כָל בָּשָׂר. וְאָמְרוּ קַדְמוֹנֵנוּ, שֶׁהַצַּדִּיקִים אֵין עוֹמְדִים בְּלִי עֲבוֹדָה בָּעוֹלָם הַבָּא, כַּאֲשֶׁר הֵם בָּעוֹלָם הַזֶּה, אָמְרוּ (ברכות סד, א): תַּלְמִידֵי חֲכָמִים אֵין לָהֶם מְנוּחָה לֹא בָּעוֹלָם הַזֶּה וְלֹא בָּעוֹלָם הַבָּא. אֲבָל הָעֲנוּשִׁים לֹא יִתָּכֵן שֶׁיְּצֻוּוּ בַּעֲבוֹדָה בַּעֲבוּר הַיִּסּוּרִין, וּבַעֲבוּר שֶׁהָיְתָה מַעֲתִיקָה* אוֹתָם מֵעִנְיָנָם הַמַּתְמִיד כַּאֲשֶׁר הִקְדַּמְנוּ. 597 אֲבָל תְּשׁוּבַת הַשְׁתֵּי שְׁאֵלוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, אֲשֶׁר אַחַת מֵהֵנָּה, אִם יַעַבְדוּ מַה יִּהְיֶה גְּמוּלָם? וְהָאַחֶרֶת, אִם הֵם לֹא יַעַבְדוּ, מַה יִּהְיֶה מֵעִנְיָנָם? כְּבָר הֲשִׁיבוֹתִי עֲלֵיהֶם בְּסוֹף הַמַּאֲמָר הַשְּׁבִיעִי, וְאָמַרְתִּי שֶׁלֹּא עָרַב* לָהֶם הַגְּמוּל הַנִּצְחִי, כִּי אִם בַּעֲבוּר שֶׁיֵּדַע שֶׁהֵם יִבְחֲרוּ בַּעֲבוֹדָתוֹ וְלֹא בְּהַמְרוֹתוֹ, וְכִי כַּאֲשֶׁר יִבְחֲרוּ בָּהּ, יוֹסִיף לָהֶם בְּיִתְרוֹן הַטּוֹבָה כַּאֲשֶׁר בֵּאַרְנוּ. וְכֵיוָן שֶׁיָּצְאוּ שְׁתֵּי אֵלֶּה עִם הָרִאשׁוֹנָה אֲשֶׁר קָדַם בֵּאוּרָהּ, נִשְׁאֲרוּ עֶשֶׂר בִּלְבַד:
פירוט הגמול לכל מצווה ועברה
- יא - 598 וְרָאוּי שֶׁאֲחַבֵּר אֶל הַמַּאֲמָר הַזֶּה מַה שֶּׁאֹמַר. אֲבָל עִנְיַן הַגְּמוּל עַל כָּל מִצְוָה* וְדָת וְהִשְׁתַּדְּלוּת מַה הוּא, וְכֵן עִנְיַן הָעֹנֶשׁ עַל כָּל מִצְוָה וְדָת וְהִשְׁתַּדְּלוּת, כִּי לֹא עָבַר זֶה* בָּעוֹלָם הַזֶּה, לְכַמָּה פָּנִים מִן הַחָכְמָה. 599 אֶחָד מֵהֶם, כִּי שֹׁרֶשׁ הֶעָווֹן* אֲשֶׁר בּוֹ הַגְּמוּל וְהָעֹנֶשׁ לֹא רְאִינוּהוּ, אֲבָל הִגִּיעָנוּ בְּדֶרֶךְ הַקֵּרוּב וְהַהֲבָנָה, וְאֵיךְ נַעֲמֹד עַל סְעִיפֵיהֶם אֲשֶׁר הֵם יוֹתֵר דַּקִּים? 600 וְעוֹד שֶׁלֹּא יֶאֶרְכוּ הַדְּבָרִים וְיִרְחֲבוּ הַמַּאֲמָרִים וְיִרְבֶּה הַטֹּרַח, 601 וְעוֹד שֶׁלֹּא נִבְחַר* מַה שֶּׁנִּרְצֶה מִן הָעֲבוֹדוֹת, כְּשֶׁנֵּדַע גְּמוּל כָּל אֶחָד מֵהֶם, 602 וְעוֹד כִּי הַטִּרְדָּה הַגְּדוֹלָה שֶׁבְּלִבּוֹתֵינוּ, הוּא הַדָּבָר הַקָּרוֹב אֵלֵינוּ בְּצִוּוּי לֵאמֹר* עִנְיַן הַיְשׁוּעָה, וְעַל כֵּן הִרְחִיבוּ בּוֹ הַסְּפָרִים וּבֵאֲרוּ. אֲבָל אֲנִי מְקַוֶּה שֶׁיְּפֹרְשׁוּ לָנוּ מִיּוֹם הַגְּמוּל לְכָל עֲבוֹדָה, וּמִדִּינֵי דַּרְכֵי הָעֹנֶשׁ עַל כָּל עֲבֵרָה בִּזְמַן הַיְשׁוּעָה כְּשֶׁיְּגַלֶּה הָעִנְיָן הַזֶּה, וְיִפְנוּ הַלְּבָבוֹת לְבַקֵּשׁ הַחָכְמָה, וְיִזְדַּכְּכוּ הַטְּבָעִים לְקַבֵּל הַתְּבוּנָה, כִּי קְרוֹבָה הִיא וּמְזֻמֶּנֶת לָצֵאת אֶל הָעוֹלָם הַבָּא. 603 וְאֹמַר שֶׁעַל כֵּן אָמַר שֶׁהַנְּבוּאָה תִּהְיֶה כּוֹלֶלֶת הַכֹּל, בְּאָמְרוֹ (יואל ג, א): וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוךְ רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר, כִּי לֹא יִתְנַבְּאוּ כִּי אִם בְּמַה שֶּׁהוּא, וַאֲשֶׁר יִהְיֶה עָתִיד בָּעֵת הַהִיא, הוּא גְּמוּל הָעוֹלָם הַבָּא וְעָנְשׁוֹ. וְכַאֲשֶׁר יוֹדִיעֵם זֶה, יִתֵּן לָהֶם עָלָיו אוֹתוֹת וּמוֹפְתִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב אַחֲרָיו (שם ג): וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. 604 וְאַחַר כֵּן אָמַר אַחֲרָיו, כִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה יִהְיוּ קֹדֶם תְּחִיַּת הַמֵּתִים, כְּשֶׁאָמַר (שם ד): הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם, וּמִי שֶׁהִשְׂכִּיל לְנַפְשׁוֹ יִהְיֶה מִן הַמַּשְׂכִּילִים, וּמִי שֶׁמְּתַקֵּן בְּנֵי אָדָם לַעֲבוֹדַת אֱלֹהִים וִילַמְּדֵם מַה שֶּׁיַּגִּיעוּ בּוֹ אֵלֶיהָ יִהְיֶה מִמַּצְדִּיקֵי הָרַבִּים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (דניאל יב, ג): וְהַמַּשְׂכִּלִים יַזְהִרוּ כְּזֹהַר הָרָקִיעַ וּמַצְדִּיקֵי הָרַבִּים כַּכּוֹכָבִים לְעוֹלָם וָעֶד. וּבַעֲבוּר זֶה יְצֻוֶּה כָּל חָכָם עַל הַהַשְׁגָּחָה וּבְלִמּוּד בְּנֵי אָדָם וְהֵישִׁירָם:
___________________________
אמונות ודעות (105)
בשביל הנשמה
129 - מאמר תשיעי חלק י"ב
130 - מאמר תשיעי חלק י"ג
טען עוד
ביאורים
595 -י- עבודת ה' בעולם הבא
על השאלה, האם בעולם הבא תהינה מצוות או יהיו פטורים מהן? נשיב שוודאי תהינה מצוות, כי לא יתכן שעל נברא בעל שכל לא תוטלנה מצוות. אם דבר זה היה ראוי, ה' היה פוטר אותנו מהמצוות גם בעולם הזה.
596 המצוות שתהיינה בעוה"ב הן: אמונה בה', איסור קללה וביזוי כלפי ה', ושאר הענינים השכליים שבין אדם למקום. בנביאים מוזכרת מצווה נוספת, בזמנים מיוחדים, בדומה לשבת ור"ח אצלנו, יהיו חייבים להאסף למקום שייוחד לכך כדי לעבוד את ה' באופן עליו יצטוו, כמו שנאמר (ישעיה סו, כג): "והיה מדי חודש בחודשו ומידי שבת בשבתו יבוא כל בשר להשתחוות לפני אמר ה'", וכשישלימו את העבודה באותו המקום, יצאו ויראו בייסורי הרשעים, כמו שנאמר (שם כד): ויצאו וראו בפגרי האנשים הפושעים בי כי תולעתם לא תמות ואישם לא תכבה והיו דראון לכל בשר". וכך מובא בברכות (סד, א): "תלמידי חכמים אין להם מנוחה לא בעולם הזה ולא בעולם הבא". על הרשעים הנמצאים בתופת לא תוטלנה מצוות מפני שהם תחת עינויים ואין להם פנאי לקיימן, וגם מפני שהמצוות מביאות לידי תיקון, ואצל הרשעים אין שום מקום לתיקון והתקדמות, אלא נשארים בדרגה בה הגיעו לעולם הבא לעד.
597 לאחר שהשבנו על כל השאלות לעיל, נותרו שתי שאלות: א. מה יהיה שכרם של הצדיקים על המצוות ששומרים בעולם הבא? ב. ומה יהיה עונשם אם בעולם הבא לא יעבדו את ה'? כבר ענינו על כך בסוף המאמר השביעי, שה' בוחר לחיי העולם הבא באנשים צדיקים שודאי לא יעברו על ציוויו ויעבדו אותו. שכרם של הצדיקים על קיום המצוות בעולם הבא הוא, שהקב"ה מגדיל את שכרם.
598 -יא- מדוע הקב"ה לא פירש מהו השכר והעונש על המצוות?
בתורה לא פורש מהו שכר המצוות, ולא מהו השכר על השתדלות האדם לעשות את המצוות, וכן לא פורש מהו העונש על עבירות שנעשו, וזאת מכמה סיבות:
599 סיבה ראשונה – מפני שהשכר והעונש רוחניים, ואין לנו הבנה בעניינים רוחניים.
600 סיבה שנייה – אם היה מסופר בתורה מהו השכר והעונש על כל מצוה ומצוה, הייתה התורה מתארכת מאד, מפני שיש הרבה מאוד פרטים בכל מצוה, ויש שכר על כל פרט ופרט וכו'.
601 סיבה שלישית – אם היינו יודעים מהו השכר על כל מצווה, היו אנשים שהיו בוחרים לקיים רק מצוות המקנות שכר רב וזונחים את שאר המצוות. הקב"ה נתן את המצוות כדי שנקיים את כולן, ויש ערך עצמי בקיום כל המצווה, בלי קשר לשכר על קיומה.
602 סיבה רביעית – בני האדם טרודים בעולם הזה בצרות הרבות, לכן האריכו הנביאים בתיאור הישועה בימות המשיח שתצילם מצרותיהם ולא האריכו בשכר בעולם הבא, שהוא דבר רחוק. יש לקוות שבזמן הישועה, כאשר לבבות בני האדם יהיו פנויים ללמוד, והטבע יזדכך ויהיה מוכן לקבל חוכמה, כי העולם הבא יהיה קרוב להגלות הקב"ה ילמד את פירוט השכר והעונש.
603 פניות הלב וזיכוך הטבע שיהיה באותם הימים, הם הסיבות שכולם יהיו בעלי נבואה באותם הימים, כמו שנאמר (יואל ג, א): "והיה אחרי כן אשפוך את רוחי על כל בשר ונבאו בניכם ובנותיכם". בימים ההם הנבואה תדבר על העתיד המצפה להם בשכר ובעונש בעולם הבא. כאשר ה' יודיע זאת לבני האדם, הוא יאמת זאת על ידי אותות ומופתים, כמו שנאמר (שם, ג): "ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן".
604 האותות הללו יהיו לפני זמן תחיית המתים, מפני שנאמר אחר כך (שם ד): "השמש יהפך לחשך והירח לדם לפני בוא יום ה' הגדול והנורא", ואז כל מי שקיים מצוות יבוא על שכרו, ומי שיסייעו לאחרים בעבודת ה' יהיו ממצדיקי הרבים, עליהם נאמר (דניאל יב, ג): "והמשכילים יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד", לכן על כל חכם לזכות את הרבים, ללמדם תורה ולכוונם לדרך האמת.
הלכות שטיפת כלים בשבת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
אוי ויי!
מה צריך לעשות בשביל לבנות את בית המקדש?
לאן שבים ולמה מתוודים?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
רמב"ם וכוזרי
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
