ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת החינוך
לוח השנה גם כן לא עומד מנגד והוא מעניק לנו בקושי שבוע הפרש בין יום הזיכרון לשואה ולגבורה לבין יום העצמאות.
מה הקשר בין שני הימים הללו?
בעיני רוב האנשים התשובה ברורה. יש זיקה עמוקה של תלות בין הצמד הזה. קשר של סיבה ותוצאה.
לא נוח לנו לבטא את זה בקול אבל השואה היא בעצם 'הצידוק והסיבה לקיומה של מדינת ישראל'. האסון הנוראי בו נספה שליש מהעם היהודי באכזריות איומה המחיש לעולם כולו את הצורך הקריטי בהקמת מקלט בטוח עבורנו בדמותה של מדינת ישראל.
על אף שזו התפיסה העולה מרוב הדוברים הרשמיים שלנו בעולם, יש בה טעות ברמה המהותית, ונזק הרסני לעמדתנו, ברמה המעשית.
ראשית, השואה האיומה אכן קרתה, אך היא לא הייתה חייבת לקרות. הקמת מדינת ישראל, לעומת זאת, היא אירוע שהיה חייב להתרחש. האנושות וההיסטוריה חיכו לו אלפיים שנה בכיליון עיניים, גם אם אינם יודעים זאת. עם השואה או בלעדיה זה היה קורה, גם אם זה היו נדרשים עוד כמה עשרות או אפילו מאות שנים. הירידה של עם ישראל מעל במת ההיסטוריה היא תקלה מקרית ("מפני חטאינו גלינו מארצנו") שהתארכה זמן רב מהמצופה, אבל התוכנית האלוקית ביחס לעם הנבחר מעולם לא השתנתה. "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו" (ישעיהו מג,כא). יש לנו שליחות וייעוד בעולם, והם יכולים להתממש רק באמצעות ממלכה ריבונית שחיה בדרך ה' ומהווה מודל עולמי לחיים של אמת ומוסר. "אור לגויים". במשפט אחד נאמר זאת כך: ייתכן שירד מחר גשם וייתכן גם שלא. מה שבטוח הוא שהשמש תזרח. זהו חוק-מציאות שלא ניתן לשינוי.
שנית, ברמה המעשית, הניסיון 'לעשות לעולם מצפון' ולייבב ש"אנחנו-חייבים-מדינה-אחרת-תראו-מה-עושים-לנו", הוא טעות חמורה שנידונה לכישלון. כי אם בתחרות 'התמסכנות' עסקינן, הרי שהפלשתינאים עוקפים אותנו בסיבוב. הם פיתחו קריירה ענפה בתחום, וזוכים כל שנה מחדש במדליית הזהב העולמית של הקורבן האולטימטיבי. מה גם שהם אינם בוחלים בשום שקר או מניפולציה להמחשת עליבותם ומסכנותם. השאלה המרתקת 'האם ייתכן שהם עצמם האשמים במצבם הגרוע?!' פחות חשובה, כל עוד מבחינת הנראות החיצונית – מדינת ישראל היא יפהפייה פורחת ומשגשגת ששולחת לוויינים לחלל, והישות הפלשתינאית היא מכוערת ועניה ושקועה עמוק בביוב ובחולי.
חייבת לבוא מהפכה בתפיסה שתוביל למהפכה בהסברה. עד היום העולם שמע מאיתנו את המנטרה ש'מגיעה לנו מדינה כי אנחנו מסכנים' ו'לא מסוגלים לסבול יותר מאנטישמיות ורדיפות'.
אלא שהטיעון הזה לא מחזיק עוד מים. אם כבר הוא תומך דווקא בטענה הפלשתינאית שגם להם מגיעה מדינה, כי הם כבושים ואומללים עוד יותר מאתנו.
הגיע הזמן שנאמר בקול חד וצלול: אנחנו לא נמצאים כאן כי אנחנו מסכנים אלא כי אנחנו צודקים.
איננו פונים לעולם בבקשה שירחמו עלינו וישליכו לנו איזו עצם נדל"נית במזרח התיכון, אלא אנו תובעים מהם את הזכות היסודית שמגיעה לנו בנחלת אבותינו.
לא כבשנו, פשוט חזרנו הביתה.
ולסיום, הצעה קטנה למשרד החוץ. מה דעתכם שבמקום לסחוב את כל השגרירים ליד-ושם, תסיעו אותם לביקור היסטורי מרגש במערת המכפלה? קחו אותם למקום בו הלך אברהם, גר יצחק וחלם יעקב, כשהם שומעים את ההבטחה האלוקית "לזרעך נתתי את הארץ הזו"?
האם יש סיכוי שאם אנחנו נאזור אומץ לומר בקול את האמת הזו, גם העולם ישתכנע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
