ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במשנה בקידושין (עד ע"א) נכתב שיש כאלו שנחשבים בייחוסם כ'ספיקות' ואסורים בחיתון עם אנשים שיחוסם ידוע, וכן עם אנשים אחרים שנחשבים כ'ספיקות'. ה'כותים', שהוגלו לארץ ישראל על ידי נבוכדנצר והתגיירו מפחד האריות, מיוחסים כ'ספיקות'.
בגמרא בדף עה הובאו כמה דעות מדוע אסרו את הכותים לבוא בקהל: האם זה משום שיש ספק בכנות הגיור שלהם; או משום שהם לא נהגו כדין בדיני אישות - הלכות גיטין ויבום, ולכן נוצר חשש ממזרות לכל מי שמתחתן עמהם (מתחתנים עם נשים נשואות מתוך הבנה שגויה שהן גרושות).
בית יוסף (אבן העזר סימן ד) הביא תשובת רבינו שמשון שהוא הדין לעניין קראים: אסור להתחתן בהם, משום שהקידושין שלהם נעשים כדין, אך הגירושין שלהם אינם נעשים כדין, ונמצא שיש עליהם חשש ממזרות.
וכן פסק רמ"א (אבן העזר ד, לז) שאסור להתחתן עם הקראים.
אמנם רדב"ז (א, עג) כתב שרבינו שמשון עסק רק במקרה שבו הקראים מתחתנים בקידושין רגילים, אבל במקומות שקהילותיהם נפרדות, אז גם קידושיהן לא נחשבים לקידושין, משום שהקידושין נעשים בפני עדים פסולים, שהרי הקראים פסולים להעיד, ולכן אין חשש ממזרות (הרדב"ז הפנה לתשובת הרמב"ם סימן שנא שממנה משמע שקראים מותרים לבא בקהל - תשובה שיש ספק אם הרמב"ם כתבה). מהרש"ך (ג, טו) דחה את דבריו ואמר שמתשובת ר"ש עולה שהוא עסק גם באופן שבו הנישואין היו בקהילה קראית לדעתו הקראים אינם פסולי עדות, כי רק דורות הקראים הראשונים היו רשעים להכעיס, אבל היום מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם פסולי עדות. נמצא שקידושיהם קידושין, וגיטיהם אינם נעשים כדין ופסולים.
אמנם נודע ביהודה סימן ה (הובא בפת"ש מה) אומר ש שהרמ"א התייחס למקרה שמתחתנים במקומות שיש הרבה מהקראים, שאז יש לממזרים מביניהם דין של 'קבוע', כיון שאדם הוא דבר חשוב ואינו בטל ברוב. אבל אם קראי בא להתחתן במקומנו, מותר להתחתן איתו, כי אז הכלל הוא 'כל דפריש מרובא פריש', ויש להניח שאותו קראי נמנה על הרוב שאינם ממזרים.
שאילת יעבץ (ב, קנב) מתיר מטעם אחר שכן לדעתו היו גוים שהתערבו בקראים, וגוים אינם יכולים להיות ממזרים. לכן לדעתו הקראים צריכים גיור, אבל אין חשש ממזרות.
בפועל הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח, אבן העזר יב) כתב שיש להתיר את לקראים לבוא בקהל מהטעם שקידושיהן אינם נחשבים לקידושין. אולם הרב שרמן (תחומין יט עמוד 192-200) אוסר את הקראים לבא בקהל.
סיכום: בסוגייתנו אוסרים את הכותים לבא בקהל, ודנו הפוסקים האם בימינו יש לאסור גם את הקראים מאותם טעמים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
