ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
במשנה בקידושין (עד ע"א) נכתב שיש כאלו שנחשבים בייחוסם כ'ספיקות' ואסורים בחיתון עם אנשים שיחוסם ידוע, וכן עם אנשים אחרים שנחשבים כ'ספיקות'. ה'כותים', שהוגלו לארץ ישראל על ידי נבוכדנצר והתגיירו מפחד האריות, מיוחסים כ'ספיקות'.
בגמרא בדף עה הובאו כמה דעות מדוע אסרו את הכותים לבוא בקהל: האם זה משום שיש ספק בכנות הגיור שלהם; או משום שהם לא נהגו כדין בדיני אישות - הלכות גיטין ויבום, ולכן נוצר חשש ממזרות לכל מי שמתחתן עמהם (מתחתנים עם נשים נשואות מתוך הבנה שגויה שהן גרושות).
בית יוסף (אבן העזר סימן ד) הביא תשובת רבינו שמשון שהוא הדין לעניין קראים: אסור להתחתן בהם, משום שהקידושין שלהם נעשים כדין, אך הגירושין שלהם אינם נעשים כדין, ונמצא שיש עליהם חשש ממזרות.
וכן פסק רמ"א (אבן העזר ד, לז) שאסור להתחתן עם הקראים.
אמנם רדב"ז (א, עג) כתב שרבינו שמשון עסק רק במקרה שבו הקראים מתחתנים בקידושין רגילים, אבל במקומות שקהילותיהם נפרדות, אז גם קידושיהן לא נחשבים לקידושין, משום שהקידושין נעשים בפני עדים פסולים, שהרי הקראים פסולים להעיד, ולכן אין חשש ממזרות (הרדב"ז הפנה לתשובת הרמב"ם סימן שנא שממנה משמע שקראים מותרים לבא בקהל - תשובה שיש ספק אם הרמב"ם כתבה). מהרש"ך (ג, טו) דחה את דבריו ואמר שמתשובת ר"ש עולה שהוא עסק גם באופן שבו הנישואין היו בקהילה קראית לדעתו הקראים אינם פסולי עדות, כי רק דורות הקראים הראשונים היו רשעים להכעיס, אבל היום מעשי אבותיהם בידיהם, ואינם פסולי עדות. נמצא שקידושיהם קידושין, וגיטיהם אינם נעשים כדין ופסולים.
אמנם נודע ביהודה סימן ה (הובא בפת"ש מה) אומר ש שהרמ"א התייחס למקרה שמתחתנים במקומות שיש הרבה מהקראים, שאז יש לממזרים מביניהם דין של 'קבוע', כיון שאדם הוא דבר חשוב ואינו בטל ברוב. אבל אם קראי בא להתחתן במקומנו, מותר להתחתן איתו, כי אז הכלל הוא 'כל דפריש מרובא פריש', ויש להניח שאותו קראי נמנה על הרוב שאינם ממזרים.
שאילת יעבץ (ב, קנב) מתיר מטעם אחר שכן לדעתו היו גוים שהתערבו בקראים, וגוים אינם יכולים להיות ממזרים. לכן לדעתו הקראים צריכים גיור, אבל אין חשש ממזרות.
בפועל הרב עובדיה יוסף (יביע אומר ח, אבן העזר יב) כתב שיש להתיר את לקראים לבוא בקהל מהטעם שקידושיהן אינם נחשבים לקידושין. אולם הרב שרמן (תחומין יט עמוד 192-200) אוסר את הקראים לבא בקהל.
סיכום: בסוגייתנו אוסרים את הכותים לבא בקהל, ודנו הפוסקים האם בימינו יש לאסור גם את הקראים מאותם טעמים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













