ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- מהות הצניעות
"מי יודעת, בנות", שאלה המורה את הכיתה, "מה ההבדל בין ענווה לצניעות?"
שקט השתרר בכיתה. ניכר שהשאלה המעניינת הפנטה אותן. המורה סקרה במבטה את הבנות. כשראתה שאין לבנות תשובה, פתחה ואמרה:
"אני חושבת שההבדל הוא כזה. אנו למדנו שענווה זה להבין שיש בי כוחות אבל הם מאת ה'. אדם עניו לא חושב על עצמו ולכן הוא צינור להופעת דבר ה' בעולם. אני נותנת לגודל האלוקי להופיע בתוכי, בתוך אישיותי. כל תכונה וכשרון שבי מתעצמים ומתחזקים. הם לא נובעים רק ממני, האדם הפרטי. הם עכשיו שליחיו של הקב"ה. הם מחוברים לאינסוף האלוקי. אני מגלה שיש בי כוחות עצומים. במידת הענווה אין הרבה הלכות. זו עבודה פנימית אינסופית. לא להתגאות. לא לחשוב שיש בי משהו שאינו מאת ה'.
צניעות , לעומת זאת, היא נאמנות לעולם הפנימי שלי. לחיות את הצד הפנימי שבכל דבר. כשאני פועלת לאור האמת העמוקה שבי ולא לפי החברה. בצניעות – אני שומרת על עצמי. אני לא נותנת לפרסומות, לתקשורת ולרעש שסובב אותנו בעולם להסיט את מבטי מהעיקר. מעבודת ה'. מבניית האישיות שלי.
זו הסיבה שיש הרבה הלכות צניעות. הלכות שעוזרות לנו לשמור על עצמנו. על עולמנו הפנימי שלא יינזק. שלא ייהפך להיות חיצוני וקטן.
שתי המידות משלימות זו את זו. אדם עניו, שאינו מתגאה במה שיש לו, רוצה גם לשמור על עולמו הפנימי הטהור, ולכן הוא גם צנוע. יהי רצון שנדע כולנו לשמור על הענווה והצניעות, באישיותנו ובמעשינו, וכך נזכה לעולם פנימי עמוק יותר ולקרבת ה'.
השבוע ראינו:
כל אדם שואף להיות מאושר. אושר אינו דבר חיצוני אלא חווית שלמות פנימית. הדרך היחידה להגיע אליה היא לא בהישגים חיצוניים ותלות בפרגון הסביבה אלא בנאמנות לאמת העמוקה שקיימת בך. זו צניעות . הלבוש, הדיבור הצנוע והלכות צניעות, עוזרים לנו לא להסתנוור ולהיות נאמנים לעצמנו. הבושה – בריאה וטובה כאשר עוזרת לאדם להתכנס לתוך עצמו, ולחזור ולהיות צנוע. צניעות ובושה הן תכונותיו של עם ישראל ובייחוד של האשה הישראלית. ענווה זו ההכרה שיש באישיותי כוחות וכולם הם מאת ה'. צניעות עוזרת לשמור על הכוחות שבאישיותי שיתפתחו ויצמחו מעלה מעלה.
ביאורים
צניעות מחתול
"אמר רבי יוחנן: 'אילמלא לא ניתנה תורה היינו למידין צניעות מחתול'"
להיות צנוע זה לא רק מוסכמה חברתית. חז"ל מלמדים אותנו שצניעות זו מידה כל כך חשובה ועקרונית, עד שהיא חלק מהטבע הנפשי של הבריות בעולמנו. גם אם לא היתה ניתנת התורה היינו צריכים ללמוד מידה זו מהחתול. מהי צניעותו של החתול? מסביר רש"י שהחתול "אינו מטיל רעי בפני אדם, ומכסה צואתו". החתול צנוע כשהוא עושה את צרכיו. הוא אינו עושה את צרכיו לעיני כל וגם לאחר מכן הוא מכסה את צואתו ואינו משאירה גלויה. הלימוד מחתול מלמד שמידת הצניעות אינה שייכת רק לבני האדם אלא אפילו לבעלי החיים! בנוסף, הצניעות היא לא רק בלבוש אלא אף במעשה של עשיית הצרכים. גם שם צריך להיות צנוע. הצניעות במעשה זה נצרכת כדי שנתרגל לא להתמקד בפסולת של החיים אלא במהות ובעיקר. בפיתוח הנשמה שלנו.
[עירובין ק:; נתיב הצניעות למהר"ל פרק א]
הלכה
גדרי מצוות תלמוד תורה – ב
אין די בכך שיהודי יעסוק בלימוד התורה, אלא המצווה היא לדעת את התורה. לשם כך צריך ללמוד היטב ולחזור על הלימוד פעמים רבות, כדי שלא לשכוח. שכן נאמר: "ושננתם", ולמדו מזה חכמים שצריך שהלימוד יהיה מחודד ומשונן היטב, עד שאם ישאלוהו על דבר שלמד ידע מיד לענות תשובה כהלכה.
בנוסף על המצווה לדעת את התורה, נצטווינו שלא לאבד זמן לבטלה , שמי שאינו עובד ואינו עוסק ביישובו של עולם או במצוות אחרות, אסור שיבטל זמנו לריק ויעסוק בדברי הבל, אלא מצווה עליו לעסוק בתורה. שנאמר: "ודברת בם", ודרשו חז"ל: "בם יש לך רשות לדבר, ולא בדברים אחרים". ואמנם לנפוש מעט או לטייל כדי לאגור כוחות להמשך הלימוד מותר, אבל אסור לאבד זמן לריק בדברי הבל, שכן המצווה ללמוד תורה היא מצווה תמידית, שנאמר: " לא ימוש ספר התורה הזה מפיך, והגית בו יומם ולילה ". (מתוך 'פניני הלכה', ליקוטים א')
סיפור לשבת
הבית של ר' אריה לוין
הלכתי ליד ר' אריה. שנינו שתקנו. זיכרונות עלו בראשי. שנים ארוכות ניסינו לשכנע את ר' אריה לוין שהוא צריך דירה גדולה יותר. אך הוא סירב. "לשם מה צריך אדם כמוני דירה גדולה יותר?" הוא שאל. שום ניסיון שכנוע לא עזר. "הדירה באמת מספיקה", הוא אמר. קשה היה לקרוא לחדרון ההוא דירה. זה היה חדר קטן בן ארבעה קירות ותו לא. 'חדר השינה' המפואר היה מאחורי וילון. השירותים לא תפסו מקום מהסיבה הפשוטה שהם היו בחוץ...
פעם אחת בא לר' אריה אדם אחד וביקש להתקין אצלו במקלחת מקום לסבון. "נו", אמר ר' אריה, "גם ככה אני גר בדירה משוכללת מדי. אין צורך".
הלכתי ליד ר' אריה והסתכלתי בפניו הטובות. אל הדירה המשוכללת שלו הגיע כל מי שחיפש מילה טובה, עצה, עזרה, או סתם לחיצת יד חמה. לא סתם – לחיצת יד של ר' אריה. ללא לשכה, עוזר, או חדר פגישות. כנראה שזו הייתה באמת דירה מיוחדת. אחד עשר ילדים בחדר אחד וכולם מאושרים. בלי מחשב או DVD.
נזכרתי בפעם ההיא שהגיע איש מפורסם לפגוש את ר' אריה. זה היה בעיצומו של החורף הירושלמי. קר היה בדירה והוא הזדרז לחנות הקרובה לקנות לר' אריה תנור. גם לזה הוא סירב. לכל תמיכה שנשלחה לו הוא סירב. בחיוך ובתודה סירב.
מסע ההלוויה נמשך ואנחנו המשכנו בעקבותיו. הגענו לבית הקברות. הגופה נטמנה וכוסתה בעפר. "אתה רואה?", אמר ר' אריה, "יש אנשים שיש להם דירה גדולה ומפוארת, עם חצר גדולה וסלון גדול, ציורים ועיטורים. בטח קשה להם בסופו של דבר להיכנס למקום כזה צר וקטן. אבל אני – לי זה יהיה פשוט. אני כבר רגיל לזה....".
(מתוך הספר "איש צדיק היה")
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













