ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בחוקותי
העיקרון המנחה בפרשה זו הוא היכולת לחולל ממשות במציאות על ידי דיבור, ובמיוחד בעולם של קדושה. אדם שנדר והתחייב להקדיש חפץ כלשהו, אף על פי שלא עשה דבר מלבד אמירתו, הפך אותו ל"הקדש", לרכוש המקדש, ואין הוא יכול לעשות בו עוד כרצונו.
ההכרה בכוחו של הדיבור מצריכה תשומת לב מיוחדת בזמננו. נדמה שבעבר דיברו כשהיה צורך להביע משהו בעל ערך. או לפחות נזקקו לדיבור כדי לקיים שיחה, שהיא אמצעי לקיומו של קשר בסיסי בין בני אדם. אולם כיום הסדר התהפך, והצורך לדבר קודם לתוכן הדברים.
כיום פועלת תעשיית דיבורים שנקראת אמצעי התקשורת. אופייה של תעשיה זו הוא שמדברים בה לא רק כשיש מה להגיד, אלא ממלאים את החלל עשרים וארבע שעות ביממה בדיבור, באינספור ערוצים.
על פי הגדרת מהותה של המדיה ואופי פעולתה, לא ייתכן שתהיה בה שתיקה שתימשך יותר משניות אחדות. הדבר יגרום מיידית למאזינים לעבור לערוץ אחר. לא ייתכן שלא ישדרו מהדורת חדשות מפני שאין חדשות. תמיד יש חדשות מלוא המהדורה. ואם לא התרחש שום דבר משמעותי, הופכים מעשים זוטרים ושוליים לחדשות.
באותה מידה, לא ייתכן שלא תהיה בעיתון או באתר חדשות כותרת ראשית. לכן, גם אם לא קרה שום דבר מעניין, יהיה משהו שיזכה לכותרת ראשית. משכך, אבדה ההבחנה בין ידיעה חשובה לשולית, בין דיבור משמעותי לדיבור טפל.
בשנים האחרונות התפשטה התופעה הזאת מכלי התקשורת הציבוריים גם אל השיח האישי. הרשתות החברתיות תובעות אספקת מילים גם כשאין מה לומר. בשפת הכלכלה הדבר מוגדר כאינפלציה: ירידה מתמשכת בערכו של המטבע. ובהקשר של הדיבור, האינפלציה גורמת לירידת ערך המילה, והדיבור בכללותו. אם בעבר חישבו "מילה בסלע", היום היא כבר פחות משווה פרוטה.
לספור מילים
ההקבלה הזאת אינה רק משל ומליצה, אלא מציאות כלכלית של ממש: בדור הקודם, כאשר הדרך היחידה להעביר מסר דחוף הייתה מברק, מנו את מספר המילים במברק ושילמו לפי מספר המילים. כיום אפשר לשגר טרה-בייטים של מילים מקצה תבל ועד קצהו, לאינסוף יעדים, חינם אין כסף.
כבר לפני אלפי שנים הזהיר קהלת, החכם מכל אדם, מפני "עשות ספרים הרבה אין קץ". זאת מפני שריבוי הספרים מביא לדילול איכותם ולזילות ביחס אליהם. עם המצאת הדפוס הלכה הבעיה והחמירה. ואילו כיום, כמות המלל שמגיעה אל המכשירים שמצויים ברשותו של אדם ביום אחד, עולה על כל מה שהיה בספרייתו של אדם ממוצע עד לפני שנים בודדות.
אף על פי שאיש אינו יכול ואינו מעוניין לקרוא כל זאת, ההשפעה של הכמויות הללו על הערך שמייחסים לטקסט, לכל טקסט, היא קטלנית. אם בעבר היה מקובל לחשוב שמה שנכתב ונדפס הוא בעל ערך, ויש אנשים שעדיין נוטים לחשוב שמה שכתוב בעיתון או נדפס בספר הוא בעל חשיבות, הרי שהדור הדיגיטלי כבר אינו רואה ערך במילה הכתובה, וקל וחומר – במילה המדוברת.
לפני שנים לא רבות, יכול היה ש"י עגנון לספר מעשה בתהילה, אישה שידעה שמספר מילותיה קצובות והקפידה על מיעוט הדיבור. כיום, המחשבה על קיומם של אנשים אשר מונים את המילים היוצאות מפיהם נראית דמיונית ומופרכת. בעבר הלא-רחוק, כאשר אדם נותר לבדו הוא נאלץ לשתוק, ולכן התבודדות אפשרה תענית דיבור. כיום, גם כשאדם ספון בד' אמותיו הוא ממשיך לפטפט, בטלפון או בדוא"ל, ברשת החברתית, בהודעות ובמסרונים.
עד לא מכבר הייתה הבחנה ברורה בין דיבור שבעל פה לכתיבה. שני ההבדלים העיקריים בין העל-פה לכתב היו בכך שהדיבור שבעל-פה לא הצריך כלים ומאמץ מיוחד, והוא פרח בלא להשאיר חותם. ואילו הכתיבה הצריכה כלים, הייתה איטית יותר וממילא דרשה יותר מחשבה ותשומת לב. היכולת לשמר את הכתב העניקה עוד ממד של התייחסות רצינית אל הכתוב. אולם כיום ניטשטשו הגבולות בין הכתב והעל-פה לחלוטין. הכתיבה באמצעים הדיגיטליים היא כדיבור לכל דבר. הן ברמת השיח, בסגנון, בקלילות, והן בשימוש באמצעים המדמים את טון הדיבור, האימוג'ים. דומני שיש היגיון בפסיקה שמורה שדין שליחת מסרון באמצע התפילה כדין דיבור בה, והוא גם מהווה הפסק בין נטילת ידיים להמוציא.
"ברוב דברים לא יחדל פשע", אינו מכוון רק לעבירות שבדיבור כדוגמת רכילות ולשון הרע. הפשע הוא בעצם ריבוי הדיבורים. פיחות הערך שמייחסים אנשים לדבריהם, ליוצא מפיהם ומפי זולתם, והזלזול הנובע מכך בערכו של האדם ובכבודו הוא עצמו הפשע.
צריך לזעוק את הקריאה לשקט. כשם ששוחרי איכות הסביבה נאבקים נגד מטרדי רעש וזיהום האוויר, יש לדרוש – מעצמנו תחילה - שיפור באיכות החיים וערכם על ידי צמצום הפטפוט בחיינו.
חתימת ספר ויקרא מלמדת שמי שמבקש קדושה, חייב לחסוך במילותיו ולהבין את המחויבות הנובעת מדיבוריו. אינפלציית הדיבורים משמעה פיחות בערך האדם וחילול קדושתו. הרוצה להתקדש, ימעט בדברת.
מתוך העיתון בשבע.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.















