ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- הראי"ה בפרשה
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
בארץ ישראל. יש הסוברים והכותבים שהוא העריך מאוד את בניין הארץ שעמד בראש מעייניהם מתוך מחשבה
שההתמסרות לכך אשר שאבה וינקה את כל כוחותיהם, ב'מסירות נפש' של ממש היא זו שהביאה בפועל להצלחה חסרת
תקדים וזכתה לברכה משמיים.
והנה בגישתו לפסוק דלעיל האוסר על הכהנים לנחול בארץ, מצויות שתי התייחסויות המאירות את גישתו ומשלימות זו את
זו.
, כותב הרב כי לנחול את הארץ, הוא אידיאל שיש בו קדושה. ויחש (ס) הזה מחייב את נושאיו ועושיו 2 בהתייחסות הראש 1 ונהF
להישאר ברמת הקדושה הראויה לאידיאל נשגב שכזה. אלא, ש'הקישור הפרטי' של אלו העוסקים בכך, בענייני קרקעות
וכיבוש (!), 'כבישה' בלשונו, אינו יכול להישאר ברובד הקדושה האידיאלית והוא .פוגם בקדושה ובמעמד האידיאלי.
היוצא מזה הוא שהכוהנים והלויים חייבים להישאר באותו רובד קדושה עליון, ולכן אינם יכולים ליטול חלק בארץ עצמה,
בנחלה משלהם., וכמו כן ב'ביזת האויב' המנוצח., ובתוקף תפקידם, יישארו מעל לעניינים ארציים אלו בקדושתם
האידיאלית.
2 התייחסות שנייהF
, גם היא אמורה על אותו פסוק, והיא מעמיקה עוד יותר בהכוונתה המעשית. 3
הרב זצ"ל מבחין בין המוכשרים לעבודה מעשית, שזו היא ייעודם לבין המסורים לעבודה ד', בהתמדה וברציפות. שיש להם
את היכולת להאיר את הצורה האידיאלית של העבודה האלוקית בנפשם עד כדי התאמה מוחלטת ואשר בולטת בעבודה
המרוכזת של הקרבנות..
משמעות הדברים היא , שלכל שבט בישראל יש את יעדיו ותחומיו הייחודיים. ושבט לוי, על משימותיו בקודש, מלא בתוכן
האידיאלי ב'כל חגווי נשמתו'. (ציור מדהים המדגיש גם את הפרטים. ומזכיר את חגווי הסלע, מלאי מים חיים – ואין מים
אלא תורה- המפותחים, הנסתרים והגלויים, מעבר למראה הכללי)
הכוהנים והלויים פטורים מעיסוקים שאינם בקודש, לא בגלל חלוקה שרירותית או מחוסר זמן. אלא כדי שיהיו טהורים, פנויים
ובעלי האידיאל הטהור לעבודת הקודש ולהשראת הקדושה בישראל. על כן אין הם שייכים כלל לעניינים הארציים של
4 נחלות אדמה , וביזת האויב. נחלתם האמתית היא ד' F3
.
ושוב, בצידם של הכהנים מצויים אלו הדרושים להנחלת הארץ ולמלחמותיה , אותם שאין בכח רוחם העניין האלוקי ברמת
הטהרה הדרושה לעבודת ד' המתמדת.
שני צדדים אלו באומה הישראלית, משלימים אהדדי ויוצרים את הכוח הדרוש לאומה. ברוח ובעשייה.
ספר במדבר , פרק יח , כ 1
ועי' רמב"ם היד החזקה סוף הלכות שמיטה ויובל פרק יג , י-יג. 4 קובץ א, פסקה תפג 3 קובץ ג, פסקה קנא 2
ראוי לציין כאן כי מרן הרב זצ"ל – לא 'רשם' בשום רישום את דירת מגוריו וכיו"ב מחמת היותו כהן ! לקיים דברי הכתוב ' בארצם
לא תנחל' !
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
