ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
על הסוגיא במסכת יומא (יב ע"א) המביאה את מחלוקת התנאים אם ירושלים נתחלקה לשבטים מקשים בעלי התוס':
"(למאן דאמר) ירושלים לא נתחלקה לשבטים - תימה דבפרק איזהו מקומן (זבחים דף נג:) אמרינן דקרן דרומית מזרחית (של מזבח) לא היה לו יסוד לפי שלא היה בחלקו של טורף (בנימין שנאמר עליו בברכת יעקב "זאב יטרף") וא"כ למ"ד לא נתחלקה, מאי שנא דשאר מקומות של המזבח היה להם יסוד ומזרחית דרומית לא היה לה יסוד (הרי המקדש והמזבח לא היו בחלקו של שום שבט)?
ואין לתרץ דלדידיה (למ"ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים) היה להם (לשיטתם –למזבח) יסוד מכל צדדיו, דאם כן אל יסוד מזבח העולה מאי עביד ליה דמשמע שיש ליתן אותו במקום שיש לו מכלל דאיכא דוכתא דלא היה לו יסוד
וי"ל הכי גמירי שלא לעשות יסוד למזרחית דרומית כדכתיב [דה"א כח] הכל בכתב (כלומר שדוד מסר לשלמה מה שקיבל במסורת משמואל הנביא ולכן בקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד ולא בגלל שלא שכנה בחלקו של בנימין כמו שהוסבר למאן דאמר שירושלים כן נתחלקה לשבטים)".
ואין לתרץ דלדידיה (למ"ד שירושלים לא נתחלקה לשבטים) היה להם (לשיטתם –למזבח) יסוד מכל צדדיו, דאם כן אל יסוד מזבח העולה מאי עביד ליה דמשמע שיש ליתן אותו במקום שיש לו מכלל דאיכא דוכתא דלא היה לו יסוד
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
13 - בית הבחירה (חלק י"ג)
14 - מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? (חלק י"ד)
15 - כיצד מקדשים את מקום המקדש? (חלק ט"ו)
טען עוד
וי"ל הכי גמירי שלא לעשות יסוד למזרחית דרומית כדכתיב [דה"א כח] הכל בכתב (כלומר שדוד מסר לשלמה מה שקיבל במסורת משמואל הנביא ולכן בקרן דרומית מזרחית לא היה יסוד ולא בגלל שלא שכנה בחלקו של בנימין כמו שהוסבר למאן דאמר שירושלים כן נתחלקה לשבטים)".
אם כן לשיטת בעלי התוס' למאן דאמר שירושלים לא נתחלקה לשבטים כל המקדש היה ברשות כל ישראל. ממילא מה שהתורה הזכירה "באחד שבטיך" (דברים י"ב יד) חייב להתייחס לשילה וגם שם היה צריך להקדיש את המקום.
ולפי זה שוב חוזרת ונעורת השאלה מה התחדש בבניין המקדש בירושלים? מתרץ מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל:
"וצ"ל שמה שנתחדש הוא המצווה לבנות בית ומני אז לא מקיימים את המצווה באוהל ובמשכן. לפי זה ביאור דברי רבי יהודה דג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ הוא שנוי (במחלוקת) בין הרמב"ם לתוס'. לרמב"ם החידוש הוא בהקדשת המקום ןאילו לתוס' זו מצווה שהייתה גם בשילה ומה שנתחדש הוא החיוב לבנות בית דווקא" (עמוד הימיני סימן א סע' ז).
בשבוע הבא נסביר מחלוקת רש"י ותוס' בשאלה כיצד מקדשין את המקום.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
