ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
פעם אחת נסע ר' זאב וולף מזבאריז בדרך. בא אליו בחור חסיד ועני וביקש ממנו נדבה. פשפש הצדיק בארנקו, נזדמן לידו מטבע גדול, החזירו והוציא מטבע קטן ונתן לנצרך. "בחור צעיר", אמר, "אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". הלך לו החסיד בראש כפוף. מיד קרא לו ר' זאב ושאל: "בחור, מה חשבת זה עתה?" השיב: "למדתי דרך חדשה לעבודת השם יתברך: אל יתבייש אדם ואל יצפה לגדולות". "לזה כיוונתי", אמר הצדיק ועזר לו ביד רחבה.
הסיפור שלנו, שנושאו הוא בעצם צדקה, הופך תוך כדי הסיפור לסיפור העוסק בעבודת ה'. אך ראשית נעסוק במצוות הצדקה, שהיא הבסיס המציאותי לכל הסיפור. בקשת הצדקה מלווה בשני רגשות סותרים: מחד גיסא, ישנה בושה גדולה ביותר בבקשת נדבה מאדם אחר, ומאידך גיסא כשכבר עושים את הצעד של בקשת הנדבה, יש ציפייה שהאדם שממנו מבקשים יבין את הקושי העצום שבבקשת הנדבה וייתן סכום יפה ההולם את הבושה שבמעמד בקשת הצדקה.
ר' זאב וולף הופך את מעמד הצדקה למעמד חינוכי. אל מול הבקשה של הבחור העני מתעוררת בלבו של ר' זאב הרחמנות והרצון לתת לבחור סכום הגון ההולם את בקשתו. כך מזדמן לידו מטבע גדול המתאים לעצם העובדה שהבחור נאלץ לבקש צדקה.
כאן מתעורר הממד החינוכי של הנתינה: הבחור לומד כעת פרק בבקשה וקבלה. סכום הגון שיינתן לו עלול ליצור אצלו את התחושה שלכל שאלה ובקשה יש מענה הגון, מענה בסכום גדול. הצדיק מחזיר את המטבע הגדול לכיסו ומוציא תחתיו מטבע קטן. כאן בא המסר החינוכי: "בחור צעיר אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". העובדה שר' זאב מזכיר את גילו של הבחור, "בחור צעיר", מלמדת כי המניע להחלפת המטבע היה מניע חינוכי. ר' זאב עזר לבחור בכפליים: ראשית, הוא נתן לו מטבע. שנית, הוא נתן לו מסר חינוכי חשוב לחיים, לא להתבייש לבקש ולא לצפות לגדולות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
41 - מטבע של חינוך
42 - עדות אילמת
43 - מתנות בשר ודם
טען עוד
דברי החסיד הצעיר מעניקים למסר שהעביר לו ר' זאב משמעות עמוקה הרבה יותר מאשר פרק בהלכות קיבוץ נדבות. חז"ל מלמדים אותנו כי אין עני אלא בדעת. העוני הוא תופעה שאינה מתייחסת רק לממון, אלא גם לצרכים רוחניים. לפנינו מפגש בין ר' זאב, רבי של חסידים, אישיות רוחנית בנויה, לבין צעיר חסידי, תלמיד, חסר נסיון וחסר כלים בעבודת ה'. המפגש הסובב סביב מצוות הצדקה הוא בעצם מפגש בין נותן למקבל, בין רבי לחסיד, בין מורה לתלמיד.
ר' זאב נותן לצעיר, אבל נותן לו מעט. המסר הוא שאין להתבייש לבקש, אולם גם אין לצפות לגדולות. הבאים בשערי עבודת ה' צריכים לדעת את הכלל החשוב הזה: התשוקה לקבל עוד ועוד צריכה למלא את כל שיעור קומתו של האדם. יחד עם זאת, אדם צריך לדעת שההצלחה וההישגים הגדולים אינם מונחים בכיסו. אכזבות רבות עדיין מחכות לו בדרכו. אין לצפות לגדולות. אז יודעים לשמוח בכל השגה ואז גם יודעים לחשוק שפתיים ולהמשיך ולבקש את ההישגים הגדולים יותר.
המעניין בכל הסיפור הוא כי מי שמעניק לדבריו של ר' זאב את המשמעות העמוקה הוא דווקא הבחור הצעיר. ר' זאב אומר את הדברים בצורה סתומה, ומתייחס כביכול לבקשת הצדקה. אולם כנראה שלבחור המבקש יש לב שומע. הוא שומע את הנאמר גם אם לא נאמר בפירוש. האמירה של הצדיק הופכת לו ללקח רוחני, המקיף את כל מהלך העשייה שלו. כשר' זאב קורא לו בשנית ושואל אותו על מה חשב, הוא מעמיד אותו במבחן. הוא רוצה לדעת אם המסר העמוק של דבריו אכן נקלט. מתוך תשובתו של הצעיר נראה שכן.
אלמלא המסר העמוק של דברי ר' זאב היה סיומו של הסיפור סיום רגיל של סוף טוב. כשר' זאב רואה כי הצעיר קלט את דבריו, הוא נותן לו צדקה ביד רחבה. אבל האמת היא שלאור המסר העמוק של דברי ר' זאב, יש גם לנתינה הזו של ר' זאב משמעות עמוקה. מסתבר כי מי שמפנים את המסר שלא להתבייש מלבקש, אך לא להתייאש אם לא קיבל, הוא זה שזכאי לקבלה של שפע גדול.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
