ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
פעם אחת נסע ר' זאב וולף מזבאריז בדרך. בא אליו בחור חסיד ועני וביקש ממנו נדבה. פשפש הצדיק בארנקו, נזדמן לידו מטבע גדול, החזירו והוציא מטבע קטן ונתן לנצרך. "בחור צעיר", אמר, "אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". הלך לו החסיד בראש כפוף. מיד קרא לו ר' זאב ושאל: "בחור, מה חשבת זה עתה?" השיב: "למדתי דרך חדשה לעבודת השם יתברך: אל יתבייש אדם ואל יצפה לגדולות". "לזה כיוונתי", אמר הצדיק ועזר לו ביד רחבה.
הסיפור שלנו, שנושאו הוא בעצם צדקה, הופך תוך כדי הסיפור לסיפור העוסק בעבודת ה'. אך ראשית נעסוק במצוות הצדקה, שהיא הבסיס המציאותי לכל הסיפור. בקשת הצדקה מלווה בשני רגשות סותרים: מחד גיסא, ישנה בושה גדולה ביותר בבקשת נדבה מאדם אחר, ומאידך גיסא כשכבר עושים את הצעד של בקשת הנדבה, יש ציפייה שהאדם שממנו מבקשים יבין את הקושי העצום שבבקשת הנדבה וייתן סכום יפה ההולם את הבושה שבמעמד בקשת הצדקה.
ר' זאב וולף הופך את מעמד הצדקה למעמד חינוכי. אל מול הבקשה של הבחור העני מתעוררת בלבו של ר' זאב הרחמנות והרצון לתת לבחור סכום הגון ההולם את בקשתו. כך מזדמן לידו מטבע גדול המתאים לעצם העובדה שהבחור נאלץ לבקש צדקה.
כאן מתעורר הממד החינוכי של הנתינה: הבחור לומד כעת פרק בבקשה וקבלה. סכום הגון שיינתן לו עלול ליצור אצלו את התחושה שלכל שאלה ובקשה יש מענה הגון, מענה בסכום גדול. הצדיק מחזיר את המטבע הגדול לכיסו ומוציא תחתיו מטבע קטן. כאן בא המסר החינוכי: "בחור צעיר אל יתבייש ואל יצפה לגדולות". העובדה שר' זאב מזכיר את גילו של הבחור, "בחור צעיר", מלמדת כי המניע להחלפת המטבע היה מניע חינוכי. ר' זאב עזר לבחור בכפליים: ראשית, הוא נתן לו מטבע. שנית, הוא נתן לו מסר חינוכי חשוב לחיים, לא להתבייש לבקש ולא לצפות לגדולות.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
41 - מטבע של חינוך
42 - עדות אילמת
43 - מתנות בשר ודם
טען עוד
דברי החסיד הצעיר מעניקים למסר שהעביר לו ר' זאב משמעות עמוקה הרבה יותר מאשר פרק בהלכות קיבוץ נדבות. חז"ל מלמדים אותנו כי אין עני אלא בדעת. העוני הוא תופעה שאינה מתייחסת רק לממון, אלא גם לצרכים רוחניים. לפנינו מפגש בין ר' זאב, רבי של חסידים, אישיות רוחנית בנויה, לבין צעיר חסידי, תלמיד, חסר נסיון וחסר כלים בעבודת ה'. המפגש הסובב סביב מצוות הצדקה הוא בעצם מפגש בין נותן למקבל, בין רבי לחסיד, בין מורה לתלמיד.
ר' זאב נותן לצעיר, אבל נותן לו מעט. המסר הוא שאין להתבייש לבקש, אולם גם אין לצפות לגדולות. הבאים בשערי עבודת ה' צריכים לדעת את הכלל החשוב הזה: התשוקה לקבל עוד ועוד צריכה למלא את כל שיעור קומתו של האדם. יחד עם זאת, אדם צריך לדעת שההצלחה וההישגים הגדולים אינם מונחים בכיסו. אכזבות רבות עדיין מחכות לו בדרכו. אין לצפות לגדולות. אז יודעים לשמוח בכל השגה ואז גם יודעים לחשוק שפתיים ולהמשיך ולבקש את ההישגים הגדולים יותר.
המעניין בכל הסיפור הוא כי מי שמעניק לדבריו של ר' זאב את המשמעות העמוקה הוא דווקא הבחור הצעיר. ר' זאב אומר את הדברים בצורה סתומה, ומתייחס כביכול לבקשת הצדקה. אולם כנראה שלבחור המבקש יש לב שומע. הוא שומע את הנאמר גם אם לא נאמר בפירוש. האמירה של הצדיק הופכת לו ללקח רוחני, המקיף את כל מהלך העשייה שלו. כשר' זאב קורא לו בשנית ושואל אותו על מה חשב, הוא מעמיד אותו במבחן. הוא רוצה לדעת אם המסר העמוק של דבריו אכן נקלט. מתוך תשובתו של הצעיר נראה שכן.
אלמלא המסר העמוק של דברי ר' זאב היה סיומו של הסיפור סיום רגיל של סוף טוב. כשר' זאב רואה כי הצעיר קלט את דבריו, הוא נותן לו צדקה ביד רחבה. אבל האמת היא שלאור המסר העמוק של דברי ר' זאב, יש גם לנתינה הזו של ר' זאב משמעות עמוקה. מסתבר כי מי שמפנים את המסר שלא להתבייש מלבקש, אך לא להתייאש אם לא קיבל, הוא זה שזכאי לקבלה של שפע גדול.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











