ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ט"ו בשבט
- הארץ ופירותיה
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
חסידים מספרים כי פעם אחת בסעודת פירות ארץ ישראל בחמישה-עשר בשבט, ביקש ר' מנחם מנדל מקוצק מתלמידו, ר' יצחק מאיר שלימים נודע בכינוי 'חידושי הרי"ם', לדרוש מענייני דיומא. פתח ר' יצחק מאיר בפלפול בסוגיית הגמרא על ראש השנה לאילן. שאל ותירץ, הקשה ופירק. אמר לו ר' מנחם מנדל: לו היינו בארץ ישראל, די היה לנו לצאת לשדות ולהתבונן באילנות כדי להבין מהו ראש השנה לאילן, פשוטו כמשמעו.
האירוע המזמן של הסיפור שלנו הוא סעודת פירות של ארץ ישראל בט"ו בשבט. סעודה זו היתה מקובלת ביותר בקרב היהודים בגלות, ונועדה ליצור התקשרות לארץ ישראל באמצעות אכילת פרותיה. יהודים היו דואגים לכך שלקראת ט"ו בשבט ימצא בידם פרי חדש מארץ ישראל, שעליו יוכלו לברך שהחיינו. קיומה של סעודה זו ממחיש לנו את המתח הגלותי בין הרצוי למצוי. הרצוי היה חיבור ממשי לארץ ישראל, חיבור של ישיבה על אדמתה ואכילה מפרותיה; אולם בהעדר ישיבה פיזית בפועל ממש, נאלצו היהודים להסתפק באכילת פרותיה של ארץ ישראל מתוך רצון להתקשר עם ארץ ישראל.
מטבע הדברים, כדרכם של תלמידי חכמים, כללה סעודת פרות זו לא רק אכילה מפרותיה של ארץ ישראל אלא גם דברי תורה סביב הארץ ומצוותיה. בדרך זו קיבלה ההתקשרות לארץ ישראל משמעות מעבר לאכילת הפרות.
גישה זו מזכירה לנו את דברי חז"ל על משה רבנו, אדון הנביאים, שלא זכה להיכנס לארץ ישראל:
"דרש ר' שמלאי: מפני מה נתאוה משה רבנו ליכנס לארץ ישראל? וכי לאכול מפריה או לשבוע מטובה הוא צריך? אלא כך אמר משה, הרבה מצות נצטוו ישראל על ידי ואין מתקיימת אלא בארץ, אכנס אני כדי שיתקיימו כולן על ידי" (ילקוט שמעוני).
המתגעגעים אל הארץ אינם מתגעגעים רק לממד הפיזי של הארץ, אלא גם לממד הרוחני שלה. הם מתגעגעים אל מצוותיה. סעודת הפרות של ארץ ישראל יחד עם דברי תורה העוסקים בענייני מצוותיה יוצרת לכאורה את החיבור בין הצד המעשי לבין הצד הרוחני של הארץ.
אולם מסתבר שלא כך חשב הרבי מקוצק. הוא רוצה בארץ ישראל כפשוטה. דרשה בשבחה של ארץ ישראל, או לימוד פלפלני בדבר המצוות התלויות בארץ, אינם יכולים להוות תחליף לקיום המצוות הללו. זהו שנתאווה לו משה רבנו: מי שהרבה מצוות נצטוו ישראל על-ידו חש שאין אפשרות להשאר בממד התיאורטי. צריך לגעת בממד המעשי של קיום המצוות, שכן גדול תלמוד המביא לידי מעשה.
הדברים מקבלים משמעות חזקה יותר כשהם באים מבית מדרשה של החסידות. החסידות היתה זו שהטיפה לאדם למצוא את הקדושה גם בתוך המעשים הגשמיים. זוהי הדרך לתיקון המציאות כולה. כשהדברים אמורים ביחס לארץ ישראל, הם מתחדדים כפליים. ארץ ישראל נתפסה בתורה החסידית כמקום שבו גם עבודת האדמה היא עבודת קודש. כלום נוכל לעסוק עיסוק תיאורטי בתורתה של הארץ, שכל עניינה הוא הקדושה המתגלה מתוך העשייה הגשמית?
הסיפור שלנו מפגיש בעצם בין שתי דמויות: הרבי מקוצק וחידושי הרי"ם. הדיאלוג ביניהם מתאים להם על-פי אופיים ושיטתם. חידושי הרי"ם נודע בעולם כולו בלמדנותו, חריפותו וידיעותיו הרבות. בהיותו עדיין צעיר לימים היה מכונה 'העילוי הוורשאי'. כשהרבי מקוצק רוצה בעיסוק למדני במצוות הארץ הוא פונה אל העילוי הוורשאי. אך כאן מתעוררת אישיותו המיוחדת של הרבי מקוצק: הוא, שכל עניינו היה אמת אובייקטיבית, איננו מסתפק בדרשה אודות ראש השנה לאילנות. הוא רוצה את ארץ ישראל האמיתית, זו המתגלה בעולם המעשה.
קשה לסיים עיסוק בסיפור הדן ביחס שבין תיאוריה למציאות בארץ ישראל, ללא ציטוט של ר' נחמן מברסלב:
כשהיה בארץ ישראל, סיפרו לו שם החשובים שהיו שם, שקודם לא היו יכולים לצייר לעצמם שארץ ישראל עומדת בזה העולם, וסברו שארץ ישראל הוא עולם אחר לגמרי... עד אשר באו לשם וראו שארץ ישראל היא בזה העולם ממש, כי באמת ארץ ישראל הוא כמו מדינות אלו ממש, ועפר ארץ ישראל הוא במראה ודמות כמו עפר מדינות אלו ממש... כי באמת בדמות ותמונה אין חילוק כלל בין ארץ ישראל ובין שאר מדינות, להבדיל, ואף-על-פי-כן היא קדושה מאוד מאוד בתכלית הקדשה עצומה ונוראה מאוד, אשרי הזוכה להלך שם אפילו ארבע אמות (ליקוטי מוהר"ן).
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
אנחנו קודש למענך
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
מה אומרים לנו הסימנים של ראש השנה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
תהיו חמים!
אוצרות בלב הים
האם מותר לפנות למקובלים?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
