ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני:
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
נשאלת השאלה האם יש קשר בין מה שחז"ל רוצים שנלמד מן הרישא של הפסוק ומה שנלמד מן הסיפא של הפסוק.
האדמו"ר מגור, בעל ה"שפת אמת" (איש מופת גם מבחינת הנהגותיו הפרטיות והציבוריות- לא נהנה כהוא זה ממעמדו והתפרנס למחייתו מעסקיו, השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו) מצא את הדרך לקשר בין הדברים, מכמה וכמה בחינות:
א. ההדגשה שגם הדברים שנכתבו בפרשת משפטים הם מסיני, באה להדגיש כי גם הדברים המובנים בשכלו של האדם וגם מצוות שהיו יכולות להקבע על פי שכל אנושי בגלל רגישות מוסרית ויושר טבעי - אנו מקיימים אותם כי הן נתנו מסיני. לכן מודגש "גם אלה מסיני" "לפניהם" במשמעות של קיום בלי תנאי של הבנה. וז"ל בשם אביו, ובשם הרב מפרשיסחא:
"שגם משפטי ד' אף שיש בהם טעמים. עם כל זה כל הטעמים על ידי רצונו יתברך והוא העיקר. והטעמים נמשכים אחר רצונו. וזהו שכתוב שהם מסיני. אף שהשכל מבין שכך גזרה חכמתו יתברך… וכן צריך להיות ציווי ד' יתברך קודם לשכל האדם וזהו לפניהם כנ"ל". (שנת תרל"ד)
ב. כאשר הקדימו בסיני נעשה לנשמע, הכריזו בני ישראל כי חביבה עליהם הדרך של קיום המצוות בלי להבין את הטעמים. לכן מכריז עכשיו הקב"ה "תשים לפניהם", כי בזכות זה יוכלו להבין את הטעמים. וז"ל:
"ובני ישראל הקדימו נעשה לנשמע פירוש שהיה חביב אצלם יותר מה שזוכין לעשות רצון עליון ממה שיבינו הטעם של המצוה. ועל ידי זה זכו שיבינו גם הטעמים כי מקודם ניתנו הדיברות אחר כך המשפטים. וזהו שכתב רש"י ז"ל לא תעלה על דעתך כו' ותמוה וכי משה רבינו ע"ה אשר מסר נפשו בעבור ישראל לא היה חפץ להבין לבני ישראל הטעמים. אך כי באמת העיקר לקיים מצוות ד' יתברך בלי הבנת הטעמים. רק שד' יתברך אמר שבני ישראל זכו על ידי הקדמת נעשה לנשמע שיבינו גם הטעמים כנ"ל". (שם)
ג. בזכות הקדמת הנעשה לנשמע הקב"ה נתן להם את האפשרות להבין את סתרי התורה. בהתחלת ספר דברים התורה מגדירה "כי המשפט לאלקים הוא". ולכן הפרשה פותחת ואלה המשפטים – משפטי ד', תשים לפניהם ויוכלו לרדת לשרשי הדברים אף על פי שהם עליונים וז"ל:
"כי המשפטים הם גבוה מעל גבוה ושורשם בשמים רק אשר תשים לפניהם שיוכלו למצוא משפט ה' על ידי יגיעתם, על ידי שנמסר טעמי התורה לישראל יכולין למצוא פנימיות רצונו יתברך על ידי אותיות התורה כנ"ל". (שנת תרל"א).
מסיים ה"שפת אמת" את דבריו בחידוש נפלא נוסף, עבודת ד' כ"עבד", כמי שממלא פקודה, היא הדרך של עבודת ד' בימי החול. בשבת עם ישראל זוכה לעבוד את הקב"ה כ"בן". לבן מותר לחפש בתוך גנזי הארמון. החקירה בדבר שורשי הדברים וטעמיהם עלולה להביא את האדם למלחמה פנימית שהרי יתכן שלא הכל יתיישב על השכל. לכך מועילה מדרגת שבת – שבת שלום, שבת של שלום בית, שבת מנוחה, בה הבנים נהנים מסעודת השבת על שולחנו של אביהם. (עיין שם בדבריו לשנת תרל"ו).
הבה נתפלל שנזכה לעבוד את הקב"ה הן כעבדים והן כבנים
ונזכה בזכות כך לכל מה שזכו אבותינו במעמד הר סיני ובאלו המשפטים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.











