ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
"ואלה מוסיף על הראשונים, מה הראשונים מסיני, אף אלו מסיני:
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
אשר תשים לפניהם – אמר לו הקב"ה למשה לא תעלה על דעתך לומר אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
נשאלת השאלה האם יש קשר בין מה שחז"ל רוצים שנלמד מן הרישא של הפסוק ומה שנלמד מן הסיפא של הפסוק.
האדמו"ר מגור, בעל ה"שפת אמת" (איש מופת גם מבחינת הנהגותיו הפרטיות והציבוריות- לא נהנה כהוא זה ממעמדו והתפרנס למחייתו מעסקיו, השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו) מצא את הדרך לקשר בין הדברים, מכמה וכמה בחינות:
א. ההדגשה שגם הדברים שנכתבו בפרשת משפטים הם מסיני, באה להדגיש כי גם הדברים המובנים בשכלו של האדם וגם מצוות שהיו יכולות להקבע על פי שכל אנושי בגלל רגישות מוסרית ויושר טבעי - אנו מקיימים אותם כי הן נתנו מסיני. לכן מודגש "גם אלה מסיני" "לפניהם" במשמעות של קיום בלי תנאי של הבנה. וז"ל בשם אביו, ובשם הרב מפרשיסחא:
"שגם משפטי ד' אף שיש בהם טעמים. עם כל זה כל הטעמים על ידי רצונו יתברך והוא העיקר. והטעמים נמשכים אחר רצונו. וזהו שכתוב שהם מסיני. אף שהשכל מבין שכך גזרה חכמתו יתברך… וכן צריך להיות ציווי ד' יתברך קודם לשכל האדם וזהו לפניהם כנ"ל". (שנת תרל"ד)
ב. כאשר הקדימו בסיני נעשה לנשמע, הכריזו בני ישראל כי חביבה עליהם הדרך של קיום המצוות בלי להבין את הטעמים. לכן מכריז עכשיו הקב"ה "תשים לפניהם", כי בזכות זה יוכלו להבין את הטעמים. וז"ל:
"ובני ישראל הקדימו נעשה לנשמע פירוש שהיה חביב אצלם יותר מה שזוכין לעשות רצון עליון ממה שיבינו הטעם של המצוה. ועל ידי זה זכו שיבינו גם הטעמים כי מקודם ניתנו הדיברות אחר כך המשפטים. וזהו שכתב רש"י ז"ל לא תעלה על דעתך כו' ותמוה וכי משה רבינו ע"ה אשר מסר נפשו בעבור ישראל לא היה חפץ להבין לבני ישראל הטעמים. אך כי באמת העיקר לקיים מצוות ד' יתברך בלי הבנת הטעמים. רק שד' יתברך אמר שבני ישראל זכו על ידי הקדמת נעשה לנשמע שיבינו גם הטעמים כנ"ל". (שם)
ג. בזכות הקדמת הנעשה לנשמע הקב"ה נתן להם את האפשרות להבין את סתרי התורה. בהתחלת ספר דברים התורה מגדירה "כי המשפט לאלקים הוא". ולכן הפרשה פותחת ואלה המשפטים – משפטי ד', תשים לפניהם ויוכלו לרדת לשרשי הדברים אף על פי שהם עליונים וז"ל:
"כי המשפטים הם גבוה מעל גבוה ושורשם בשמים רק אשר תשים לפניהם שיוכלו למצוא משפט ה' על ידי יגיעתם, על ידי שנמסר טעמי התורה לישראל יכולין למצוא פנימיות רצונו יתברך על ידי אותיות התורה כנ"ל". (שנת תרל"א).
מסיים ה"שפת אמת" את דבריו בחידוש נפלא נוסף, עבודת ד' כ"עבד", כמי שממלא פקודה, היא הדרך של עבודת ד' בימי החול. בשבת עם ישראל זוכה לעבוד את הקב"ה כ"בן". לבן מותר לחפש בתוך גנזי הארמון. החקירה בדבר שורשי הדברים וטעמיהם עלולה להביא את האדם למלחמה פנימית שהרי יתכן שלא הכל יתיישב על השכל. לכך מועילה מדרגת שבת – שבת שלום, שבת של שלום בית, שבת מנוחה, בה הבנים נהנים מסעודת השבת על שולחנו של אביהם. (עיין שם בדבריו לשנת תרל"ו).
הבה נתפלל שנזכה לעבוד את הקב"ה הן כעבדים והן כבנים
ונזכה בזכות כך לכל מה שזכו אבותינו במעמד הר סיני ובאלו המשפטים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
מידות הראי"ה רוממות האמונה מעבר לגבולות השכל
אמונה ל"ב - ל"ד
השיעור עוסק בתפקידם של גדולי ישראל לזכק ולרומם את האמונה הטבעית משפלותה ומסורגיה, כך שתאיר בכל רבדי המציאות והחיים. מודגש כי שורש האמונה הוא עצם הקשר הפנימי והאינסופי של הנשמה עם בורא עולם, הנעלה ורחב בהרבה מגבולותיו המצומצמים של השכל האנושי.
מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.
משיח בן יוסף התפילות על משיח בן יוסף
המשורר אסף מזהה בתהילים את חיילי ישראל שיוצאים למלחמה בתור חייליו של 'משיח בן יוסף' וגם של 'משיח בן דויד', לפי הבנה זו התפילה על 'משיח בן יוסף' היא בקשה להגעה להכרה שהוא בעצם 'כסא דויד עבדך'.
