ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- גבורות השם
נושא הפרק: מקום המקדש
המקום מורה על מעלה
בְּמַה שֶּׁכָּל הַדְּבָרִים לְפִי עִנְיָנָם וּלְפִי מַעֲלָתָם מֵעַצְמָם* יֵשׁ מָקוֹם לָהֶם, שֶׁבִּשְׁבִיל כָּךְ שֵׁם מָקוֹם 1 הוּנַח אֶל הַמַּעֲלָה, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ (כתובות קג, ב): מְמַלֵּא מְקוֹם אֲבוֹתָיו. כִּי הַמָּקוֹם מוֹרֶה 2 בָּרֹב עַל הַמַּעֲלָה שֶׁל הָעוֹמֵד בּוֹ, שֶׁאִם הַדָּבָר חָשׁוּב יֵשׁ לוֹ מָקוֹם חָשׁוּב לְפִי עִנְיָנוֹ, וְהָעִנְיָן הַזֶּה מְבֹאָר נִגְלֶה מְאֹד.
לחיבור בין הבורא לנבראים יש מקום קבוע
גבורות השם (75)
בשביל הנשמה
66 - גבורות השם פרק ס"ט חלק ז'
67 - גבורות השם פרק ע' חלק א'
68 - גבורות השם פרק ע' חלק ב'
טען עוד
הצורך במקום מיוחד לחיבור מצד ישראל ולא מצד הקב"ה שהכול מקומו
וְאִם כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ מִצַּד עַצְמוֹ אֵין לוֹ מָקוֹם וּגְבוּל מַקִּיף אוֹתוֹ, מִכָּל מָקוֹם דָּבָר זֶה הוּא מִצַּד הַמְקַבֵּל, כִּי 4 הַמְקַבֵּל אֵינוֹ מְקַבֵּל הַחִבּוּר רַק בְּמָקוֹם מְיֻחָד שֶׁהוּא מוּכָן לוֹ אֶל הַקַּבָּלָה. וְאַף עַל גַּב שֶׁהַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּ כְּבוֹדוֹ, מִכָּל מָקוֹם מִצַּד הַמְקַבֵּל שַׁיָּכִים כָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים. שֶׁכְּבָר אָמַרְנוּ לְךָ פְּעָמִים הַרְבֵּה מְאֹד, כִּי הוּא יִתְבָּרַךְ נִמְצָא לַנִּמְצָאִים כְּפִי הַמְקַבְּלִים, וּכְפִי עִנְיַן הַנִּמְצָאִים בְּעַצְמָם הֵם מְקַבְּלִים כְּבוֹדוֹ יִתְבָּרַךְ. וּכְמוֹ כֵן כַּאֲשֶׁר בָּא הוּא יִתְבָּרַךְ אֶל הַר סִינַי וְהָיָה בְּמָקוֹם מְיֻחָד, לֹא שֶׁשַּׁיָּךְ זֶה אֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ חַס וְשָׁלוֹם, רַק מִצַּד הַמְקַבֵּל, שֶׁהַמְקַבֵּל צָרִיךְ אֵלָיו מָקוֹם מוּכָן אֶל הַחִבּוּר, וְאֵלָיו נִגְלֶה בְּמָקוֹם פְּלוֹנִי שֶׁהוּא מוּכָן לוֹ כַּאֲשֶׁר רָאוּי אֶל הַמְקַבֵּל, אֲבָל מִצַּד אֲמִתַּת עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ לֹא שַׁיָּךְ זֶה. וְהַדְּבָרִים הָאֵלּוּ בְּרוּרִים וְאֵין כָּאן לְהַאֲרִיךְ. מִכָּל מָקוֹם צָרִיךְ אֶל הַחִבּוּר הַנִּכְבָּד הַזֶּה שֶׁהוּא מִצַּד הַמְקַבֵּל מָקוֹם לְפִי הַמַּעֲלָה.
____________________________
לכל דבר לפי ענינו ומעלתו יש מקום, לכן הביטוי: מקום, 1 מבטא מעלה, כמו שאמרו חכמים: ממלא מקום אבותיו, כי 2 בדרך כלל המקום מלמד על המעלה של העומד בו, אם הדבר חשוב יש לו מקום חשוב, בהתאם לענינו. עניין זה מבואר וידוע מאד.
בפרקים הקודמים הארכנו לבאר את עניין חיבור השכינה עם העולם התחתון, ושחיבור זה נעלה יותר מהחיבור עם העליונים. לא יתכן שלחיבור זה לא יהיה מקום קבוע, כי אם מקום החיבור ארעי הרי עצם החיבור ארעי, כי כל דבר ארעי הוא מקרי ואינו מהותי, וכבר הוכחנו למעלה שאין החיבור הזה מקרי אלא על פי התכנית האלוקית בעולם. ואין קושיה ממה שלא היה מקום קבוע לחיבור הזה כל זמן שהיו ישראל במדבר וגם אחר כך בתחילת היותם בארץ, דהיינו 3 כל זמן שלא היתה להם מנוחה בארץ עד מלכות שלמה, שאז הניח להם ה' מכל אויביהם מסביב כמוזכר בכתובים, כי כל זמן שלא היה לישראל בעצמם מנוחה, איך יהיה מקום קבוע להשראת השכינה? רק בימי שלמה, כשהגיעו למנוחה, היה ראוי שיהיה לחיבור מקום קבוע. מטעם זה נקרא שלמה בשם זה, על שם השלום והמנוחה שהיו בימיו, ואז ראוי שיהיה לחיבור השכינה וישראל מקום קבוע. לא יתכן שכל מקום יהיה ראוי לחיבור הזה, כי כאמור למעלה לכל דבר יש מקום בהתאם למעלתו, ולכן גם לחיבור השכינה וישראל צריך שיהיה מקום מיוחד בהתאם למעלת החיבור.
ואף שלקב"ה אין מקום ואין גבול מגביל אותו, דברינו על מקום לחיבור הם מצד 4 האדם, כי האדם אינו יכול להתחבר אלא במקום מיוחד לחיבור, אך מצד הקב"ה השמים ושמי השמים לא יכלכלו את כבודו, וכל דברינו רק מצד בני האדם. כבר בארנו הרבה פעמים שהקב"ה מתגלה לנבראים בהתאם למדרגתם, ולפי מעלתם הוא מתגלה אליהם. כך יש להבין גם את משמעות ירידת ה' על הר סיני. הר סיני הוא מקום מיוחד לחיבור ישראל והשכינה, ואין הדברים אמורים ביחס לקב"ה אלא מצד ישראל, שהם צריכים מקום לחיבור עם השכינה. לישראל התגלה במקום מסוים, כפי מה שראוי לישראל, אבל מצד הקב"ה זה לא שייך. דברים אלו ברורים ואין להאריך בהם. בכל אופן מצד ישראל צריך שיהיה מקום לחיבור עם השכינה, והמקום צריך להיות במעלת החיבור.
[ מֵעַצְמָם – העצמית.]
הקדמה
לקראת סיום הספר מגיע המהר"ל לתכלית של יציאת מצרים – בית המקדש, כפי שמוזכר בסיומה של שירת הים: "מָכוֹן לְשִׁבְתְּךָ פָּעַלְתָּ ה', מִקְּדָשׁ ה'כּוֹנֲנוּ יָדֶיךָ" [שמות טו, יז].
המקדש הוא נקודת השיא שאליה שואף עם ישראל. שם בא לידי ביטוי הקשר העמוק והשלם בינינו לבין הקב"ה. בפרק זה מסביר המהר"ל על הצורך במקום פיזי שבו יתרחש הקשר הזה. אמנם זהו קשר רוחני ופנימי, אך מטרתו של קשר כזה היא להופיע ולהתגלות בארץ. זוהי אף מטרתה של הבריאה כולה – גילוי העולם הרוחני בעולם הגשמי.
בהמשך הפרק מעמיק המהר"ל במדרש 'שבעה דברים קדמו לעולם', ומסביר כל אחד מהם – תורה, תשובה, גן עדן וגיהנום, כסא הכבוד, בית המקדש ושמו של משיח. דרך מדרש זה מרומם אותנו המהר"ל לעולם רוחני, נקי וטהור מסיגי העולם הזה. עולם זה קדם לעולמנו, הוא מגדיר עבורנו את המטרה והיעד וקיומו של העולם נובע ממנו. דרך עולם עליון זה אנו נפגשים במהותו הפנימית של בית המקדש – קדושה שקדמה לעולם, שורשית וטהורה, שמתגלה כאן בעולם שלנו.
ביאורים
לכל דבר בעולם יש מקום, לפי צורך הדבר ולפי כבודו. למשל, לרב בית הכנסת יש מקום מיוחד רק לו בקדמת בית הכנסת. מקומו מצביע על כך שהוא נמצא בראש עדתו ושתפקידו למלא את צורכיהם. כאשר בן הרב הוא תלמיד חכם שהגון לרבנות על עדת אביו, והוא נכנס לכהן בתפקיד הרב תחת אביו, קוראים לזאת שהוא 'ממלא מקום אביו'. אין הכוונה שהוא מקבל רק את הכיסא של אביו, אלא שהמקום המיוחד מראה על התפקיד והחשיבות של מי שיושב בו. לכן 'מקום' משמש גם במשמעות של חשיבות.
כאשר הדבר קבוע יש לו מקום קבוע. לעומת זאת, לדבר זמני יש מקום זמני. כאשר מגיע רב חשוב לבקר בבית הכנסת, יכינו לו כיסא מיוחד ומכובד, אבל הכיסא יהיה שם רק עד שהרב ילך.
הקשר בין ישראל לקב"ה הוא הדבר החשוב ביותר בעולם, וצריך שיהיה לו מקום מיוחד בעולם, המתאים לחשיבותו. מקום זה חייב להיות מקום קבוע, כיוון שקשר זה הוא קבוע.
כשישראל היו במדבר ועסקו במלחמות, הם עדיין לא הגיעו לתקופה של מנוחה שבה כל הדברים מסודרים במקומם. על כן, גם לקשר עם הקב"ה לא היה מקום קבוע. זו הסיבה לכך שעד ימי שלמה הקשר עם ה' היה במשכן הנייד, ואחר כך גם בבמות. אמנם עם הגעת מלכות שלמה הגיעו ישראל אל המנוחה, ואז גם הקשר עם הקב"ה קיבל את מקומו הקבוע, ואין בשום אופן להוציאו ממקומו.
כאן מתעוררת שאלה – הרי הקב"ה אינו גוף, ואיך אפשר לקבוע לו 'מקום' – הרי רק דבר חומרי מוגבל למֵמד המקום? כיצד יש מקום מיוחד לקשר בינו לישראל?
המהר"ל מסביר לנו שמצד האדם, אשר חי בעולם החומר שבו לכל דבר יש מקום, קיים הכרח שלקשר עם הקב"ה יהיה מקום מיוחד. הקב"ה מתגלה אל האדם כפי מה שמתאים לאדם, ולכן הוא מתגלה אליו במקום מיוחד. אכן, אין הכוונה שעצמותו של הקב"ה נמצאת שם, אלא זוהי רק ההתגלות שלו אל האדם.
מה המשמעות הנחת תפילין?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
האם מותר לפנות למקובלים?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
למה תמיד יש מחלוקת??
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
עבודת ה' ליום העצמאות
איך לקשור את הסכך?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
האם אדם שעובד את ה' הוא אדם חופשי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
