ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק
ברכה זו אופיינית היא לרב קוק, שהיה רואה תמיד בטוב ארצנו הקדושה. ומתוך אותה מידה מיוחדת של ראיית טוב ירושלים היה רואה תמיד גם בטובם של ישראל. ואף את מתנגדיו החריפים אהב ביותר, וכך סיפר ר' ברוך דובדבני:
פעם, כשחזרנו מברית מילה בעיר העתיקה, ליווינו את הרב חבורה של עשרות תלמידים. בדרך, קומץ קנאים התנפלו עלינו ושפכו על הרב מי שופכין. הרב התלכלך כולו, והרוחות סערו. בהגיעו לביתו, סרו אליו אנשים חשובים, והביעו את סלידתם מהמעשה הנורא והמביש. בין המבקרים היה גם היועץ המשפטי של ממשלת המנדט הבריטי, מר נורמן בנטויטש. היועץ הציע לרב שיגיש תביעה כנגד הפוגעים, והוא ידאג לגרשם מהארץ.
השיבו הרב: "אין לי עסק עם משפטים, וחרף המעשה שעשו עימדי, אני אוהבם, אף מוכן אני לנשקם מרוב אהבה. אני כולי בוער באהבת כל איש מישראל". וכל הדברים הללו נאמרו שעה קלה אחרי המעשה המכוער הזה. (הסיפורים מהספר – מלאכים כבני אדם).
ובאמת, דרכו זו של הרב היא דרך גדולה בעבודת ה' המתאימה לדורנו. הרב לא היה תמים. במקומות רבים אפשר לראות, שידע לעומק את כל המומים המתלווים לתהליך שיבת ציון. ולעיתים, כשהיה צריך להתריע ולתקן בעיה מסוימת, היה יוצא בכרוזים חריפים בעניין. והוא עצמו אמר – "אהבתנו לאומה לא תסמא את עינינו מלראות מומיה".
אך דווקא ביודעו את המעלות והמגרעות, בחר להתמקד בחיוב, וידע שכשמתמקדים חיוב אז הצד החיובי הולך וגובר. כך אפשר לדרוש את תחילת פרשת ראה – "ראה אנוכי נותן לפניכם...ברכה וקללה. את הברכה, אשר תשמעו אל מצוות ה' אלוקיכם...".
כשקיבלנו תורה בהר סיני, מחוץ לארץ, קיבלנו אותה על הר אחד. אולם, כשנכנסים אנו לארץ ישראל, הרי מצווים אנו כבר ביום הראשון לכניסתנו, לקבל תורה מחדש במעמד הברכה והקללה על שני הרים - גריזים ועיבל. בארץ ישראל, התורה יורדת והופכת לחיים מציאותיים. המציאות אינה שלימה, ותמיד יהיו מעורבים בה ברכה וקללה, לכן בארץ ישראל התורה מתקבלת על שני הרים. וליתר דיוק – התורה לא מתקבלת, איננו פסיביים, אנו מקבלים ופועלים לקבל תורה שמבטאת את מציאות הברכה והקללה בעולם.
בארץ ישראל תמיד תהיה את ברכת החיבור לשמיעת התורה, אך זו תלווה בקללה המצויה באי שמיעת התורה. עלינו, עם ישראל, מוטל להיות – "את הברכה". להדגיש את החיוב, לשמוע לדבר ה', ואז החיוב יגבר ועליו נאמר – "החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים" (דברים ל, יט).
הרב חי והורה לדורות אחריו, שבשיבת ציון עלינו לראות בטוב ירושלים, להגביר את טוב ירושלים, ובזכות זאת לזכות לטוב ירושלים!

מרן הרב אברהם יצחק הכהן קוק החידוש הגדול שבתורת מרן הרב קוק זצ"ל
אזכרה למרן הרב קוק זצ"ל בישיבת בית אל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע













