^ 1.לדיון מקיף בסוגית הגמ' בסנהדרין ה, א עיין משה בר, ראשות הגולה בימי המשנה והתלמוד (הוצאת דביר ת"א תשל"ו) פרק ג': "מקורות הסמכות של ראש הגולה" עמ' 43-33.
^ 2.בגמרא שם הדיון הוא על נשיא הסנהדרין שבא"י, ואילו הרמב"ם לא הזכיר כאן נשיא בדוקא אלא בית דין שבארץ ישראל. האחרונים העירו על שינוי זה ועיין לקמן בהסברת שיטת הרמב"ם.
^ 3.ר' יונתן איבשיץ בתומים בסי' ג ס"ק ו הקשה, שאם מדובר על תקופת שלטונו של רבי, הרי אז רומי היתה שלטת ולא מלכי פרס? בספר בית ישי סי' קד הסביר שמלכי פרס הם הראשונים שיסדו את המבנה הזה של ראש הגלות בימי נחמיה, ורש"י ציין את המקור ההתחלתי משם ינקו ראשי הגלויות את כוחם. ע"ע בתומים בסי' ז ס"ק א. לפי מספר דעות נחמיה היה מזרע בית דוד. ראה: שמואל כהן, ממשה עד עזרא, עמ' 276-249. הגר"א בפירושו לדברי הימים א' ג, כב כתב שראש הגלות החל מאליועיני הנזכר בפס' שם. מויקרא רבה י, ה ניתן ללמוד שראש הגלות הראשון היה שאלתיאל בנו של יכניה מלך יהודה, "שאלתיאל שממנו הושתלה מלכות בית דוד". ע"ע בדברי הראי"ה קוק באר אליהו סי' ג ס"ק כו. על היות ראשי הגולה מבית דוד, ראה: הרב פרופ' שמחה אסף, תקופת הגאונים וספרותה, פרק ב' "ראשי הגולה" עמ' כד-מא; יעקב ליוור, תולדות בית דויד עמ' 46-28; משה בר, ראשות הגולה בימי המשנה והתלמוד, פרק ב' "ראשיתה של ראשות הגולה" עמ' 32-11 ושם בהע' 17; ישעיהו גפני, "יהדות בבל ומוסדותיה - תפקידיו וסמכויותיו של ראש הגולה", בתוך: מחקרים בתולדות ישראל בתקופת המשנה והתלמוד, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שז"ר, תשנ"ד, עמ' 246 248-.
^ 4.כך פירשו בשו"ת הרא"ש כלל יח, יז, וכלל צט, א ובתוס' הרא"ש, תוס' שאנץ, רבינו יהונתן מלוניל, תלמיד הרמב"ן, הנימוקי יוסף בסנהדרין שם, הרמב"ן בספר הויכוח עמ' שה (הוצאת מוסד הרב קוק), ועוד ראשונים נוספים. על עומק הענין עמד ר' צדוק בליקוטי מאמרים עמ' ס, ב. ר' צדוק הכהן מלובלין בתקנת השבין עמ' 24-23, עומד על הקשר שבין מייסדי התורה בארץ ישראל בזמן בית שני ואחריו - עזרא והלל, בעקבות דברי ההספד על הלל, שאמרו עליו "הי חסיד, הי עניו, תלמידו של עזרא" (סנהדרין יא, א). בחיבור יפה מהישועה לרבנו נסים מקירואן פרק יד עמ' מה כותב, שמי שהיה מנשיאים מזרע דוד נקרא רבן, ומי מראשי הגלויות שהיה מזרע דוד מהזכרים נקרא רבנא. הדבר מופיע גם בשערי זהר לכתובות מג, ב.
^ 5.דברים ברוח זו כתב הרב שלמה פישר, בית ישי סי' קד. ראה עוד: הרב דוד יצחק מן, באר מרים על הל' מלכים א, ג עמ' יא-יב.
^ 6.ע"ע: הרב משה פיינשטין, שו"ת אגרות משה חו"מ א, א; הרב יחיאל יעקב וינברג, שו"ת שרידי אש ד עמ' קלט.
^ 7.עניין זה שימש מקור לשמועה בשם החתם סופר, שרבי לא כתב מסכת לחנוכה מאחר שהיתה לו קפידא על בית חשמונאי שמלכו והם לא מבית דוד, וכהערת הרמב"ן לבראשית מט, י. אך כבר דחה שמועה זו הרב משה צבי נריה, צניף מלוכה עמ' 182-177. על דבריו שם יש להוסיף את דברי ר' יהונתן איבשיץ ביערות דבש דרוש יז עמ' רסג, הכותב שכל זרע הכהונה הם מנקבות של שבט יהודה, מאחר ואהרון הכהן היה נשוי לאלישבע אחות נחשון בן עמינדב (שמות ו, כג), שהיה אחר כך גם נשיא שבט יהודה. כך כתב גם ר' צדוק בפרי צדיק בראשית עמ' 137.
^ 8.על כך העירו ביפה תואר במדרש שם, ועיין מש"כ עליו הרש"ש שם וכן במתנות כהונה שם. ע"ע בתורה שלמה לפר' ויחי כרך ז עמ' 1804, ובברכי יוסף חו"מ סי' א ס"ק י, כתב שאולי יש כאן מחלוקת התלמודים. ע"ע במרגליות הים בסנהדרין ה, ב אות טו. בהגהות ר' יעקב עמדין להוריות יא, ב מסביר שרבי מהנקבות של בית דוד מזרע שלמה ומהזכרים של שפטיה בן אביטל, ואילו ראש הגלות היה מזכרי בני שלמה. בספר דבר משה (רוזמרין) לסנהדרין אות לו, כתב שגם אם נשיא יהיה מזכרים של בית דוד, עדיין ראש גלות עדיף ממנו, משום שעצם השררה באה לו מכח היותו מהזכרים.
^ 9.על הדגשת הרמב"ם זרע דוד ושלמה, ראה: הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, מנחה לאיש (ספר היובל לרב אי"ש דולגין) עמ' 427-414.
^ 10.התוס' בסנהדרין יא, ב בד"ה בתר מתייחס לראב"ע כנשיא, אך העיר במרגליות הים שם אות יד, שלא מצא בחז"ל בשום מקום שראב"ע נקרא נשיא, וכן לא נקרא "רבן", אלא נזכר שהושיבוהו בישיבה (זבחים יא, ב) כריש מתיבתא (ברכות כח, א).
^ 11.ראב"ע היה עשירי לעזרא כהן הראש - ברכות כז, ב.
^ 12.על בני בתירא, ראה: גדליה אלון, מחקרים בתולדות ישראל חלק א עמ' 267-263.
^ 13.על נשיאותו של ריב"ז עיין ברש"י ראש השנה לא, ב ד"ה ומיבנה; שבת נד, ב תוד"ה הוה; ביצה כג, א תוד"ה תליסר. בגיטין נו, ב מסופר שריב"ז מבקש את שושלת רבן גמליאל כדי שלא תכלה שולטנות בית דוד (ע"פ רש"י שם). ראה עוד: הרב יחיאל יעקב וינברג, שו"ת שרידי אש חלק ד' עמ' קמד-קמה; רפי יעקובי, תהילות שפר, "ריב"ז - הכהן ששימש כנשיא" עמ' 103-102; ישראל רוזנסון, "בין רבן יוחנן ורבן גמליאל", נטועים, ו', עמ' 86-84; גדליה אלון, מחקרים בתולדות ישראל חלק א' עמ' 255-253; שמואל ספראי, "בחינות חדשות לבעית מעמדו ומעשיו של ריב"ז לאחר החורבן", בימי הבית ובימי המשנה, חלק ב, עמ' 364-341.
^ 14.על היות ריב"ז כהן: שבת לד, א רש"י ד"ה תורמסי תרומה, כותב שריב"ז היה כהן, אך במנחות כא, ב בתוס' ד"ה שהכהנים, כותב שריב"ז לא היה כהן (התייחס לכך גם הרב צ"פ פרנק במקראי קודש פורים עמ' קמא). ע"ע בתולדות תנאים ואמוראים חלק ב עמ' 681; פרופ' דניאל שורץ, "האם היה ריב"ז כהן"? סיני פח (תשמ"א) עמ' לב-לט. על חזקיה מלך יהודה המקבל את פני ריב"ז ע"פ הגמ' בברכות כח, ב עין בצל"ח שם "להראות לו שאין לדוד המלך תרעומת עליו שקיבל הנשיאות ולא היה מזרעו". וע"ע מהרש"א בחדו"א לברכות כח, א; הראי"ה קוק, עין איה שם אות לח, שמועות ראיה מצורע תרפ"ט. ועיין ר' צדוק הכהן מלובלין בליקוטי מאמרים עמ' קיט, א: "התחלת תושבע"פ ע"י עזרא שהיה כהן, וכן אחר החורבן ע"י ר' יוחנן בן זכאי הכהן".
^ 15.טענה זו, שלא מצינו שהנשיאים היו משבט יהודה דוקא, טוען הרב רפאל בן מרדכי ברדוגו, שו"ת משפטים ישרים סי' תכב. לפיו ברור שרבי היה משבט יהודה, ובדרך כלל כשמזכירים יחוס הכוונה לזכרים. לדבריו, רבי התכוין לומר שלראש הגלות יש שררה מן הדין, ולנשיא רק ריח שררה. המילים "זכרים" "נקבות", הם רק ביטוים למעמד שלטוני ולא ליחוס משפחתי.
^ 16.על הפס': "חכלילי עינים מיין" (בראשית מט, יב), נדרש בבראשית רבה צח, י שרובה של סנהדרין היו מיהודה. ברות רבה ב, ב נאמר שעיקר סנהדרין היו מיהודה. גם לפי מדרש זה אין הכרח שנשיא הסנהדרין יהיה מיהודה, ואף הרמב"ם שדן בכך בהל' סנהדרין ב, א-ב כתב שמצוה להיות בסנהדרין גדולה גם כהנים ולוים, ואם כולם ישראלים, הרי זה מותר. מ"מ גם מדבריו אין כל הכרח שנשיא הסנהדרין יהיה מיהודה. מצינו זיקות נוספות בין הסנהדרין ובין שבט יהודה בדברי הגמ' בזבחים נד, ב, האומרת שמקום מושב הסנהדרין בלשכת הגזית הוא בנחלת שבט יהודה ואילו השכינה בחלקו של בנימין. כמו כן בגמ' בסנהדרין יא, ב שאין סנהדרין מעברין את השנה אלא יהודה. אך עדיין אין ללמוד מכאן שיש הכרח לומר שנשיא הסנהדרין הוא מיהודה. בשאלת נשיא הסנהדרין האם הוא מיהודה, עיין: פרופ' יעקב בלידשטין, עקרונות מדיניים במשנת הרמב"ם, עמ' 54-46; הרב ד"ר איתמר ורהפטיג, ישועות עוזו (ספר זכרון לרב עוזי קלכהיים זצ"ל) עמ' 335-329.
^ 17.בשו"ת חתם סופר או"ח סי' יב ד"ה והיינו, כותב בשם המהרשד"ם והובאו דבריו במגן אברהם או"ח סוף סי' נג, שרק מהלל עברה הנשיאות בירושה, ולא בשל היותם בעלי כתר תורה, אלא שמאחר ושלטון בית הורדוס היה שלילי, השלימו חז"ל את כתר המלכות ע"י נשיאי התורה שהיו מזרע דוד, והם הורישו לבניהם מטעם שלטון המלוכה ולא מטעם התורה. הוכחתו היא מהגמ' בהוריות יא, ב שרבי שאל מהו בשעיר ומכאן שראה בעצמו גוף שלטוני. נראה שלזה התכוון רש"י באומרו שלנשיא בא"י יש שררה מועטת. כך כתב גם שם בסי' יג ד"ה ע"כ דברתי. וע"ע בפסד"ר י עמ' לח ד"ה מדברים אילו, הדן בדברי החת"ס הללו.
^ 18.את הבסיס להצעה הציע ר' נתן בר הי"ו, בעת שנלמדה סוגית הגמרא בסנהדרין ה, א בישיבת ההסדר בנוה דקלים.
^ 19.גם בירושלמי כלאים פ"ט ה"ג בו עוסק התוס', הדיון הוא בין רבי לר' חייא. המשך המעשה היה שר' חייא אמר לרבי שראש הגלות בא לארץ, ואז נתכרכמו פניו של רבי, מאחר שהוא עצמו אמר שבמצב שכזה הוא יוותר על נשיאותו. לבסוף אמר לו ר' חייא שכונתו היתה שארונו של ראש הגלות בא לארץ, ועל מהתלה זו הוא ננזף, ולא בא לבית המדרש שלושים יום. גם במועד קטן טז, א מסופר על רבי שנידה את ר' חייא למשך שלושים יום, מאחר שעבר בגלוי על תקנת הנשיא. שם גם הוא קורא לו בלשון גנאי "עייא". יתכן שמערכת הקשרים המורכבת ביניהם, עד שרבי נאלץ לנדותו בשל דברים הקשורים למעמדו כנשיא, קשורה לכך שר' חייא עצמו היה מבית דוד (כתובות סב, ב, וירושלמי בתענית ד, ב ובעלי תמר שם). יחד עם זאת מצינו בחגיגה ה, א את ר' חייא אומר לרבי: "תיב את הכא ולא תזלזל בנשיאותך"; בסנהדרין לח, א מרגיע ר' חייא את רבי, לאחר שבני ר' חייא אמרו שאין בן דוד בא עד שיכלו שני בתי אבות בישראל, הנשיא וראש הגלות. בראש השנה כה, א מסופר שרבי שולח את ר' חייא לקדש את החודש בעין טב, "ושלח לי סימנא - דוד מלך ישראל חי וקיים".
^ 20.כפיפות ראש הגלות עצמו לשלטון הגויים איננה פוגעת בקריטריון של "אין על גביו אלא ה' אלוקיו". כך עולה מדברי ר' חייא שלא התייחס לעניין זה כלל, וכך עולה מפסיקת הרמב"ם בהל' שגגות טו, ו: "מלך שאין עליו רשות אדם מישראל". כך כותב המאירי בהוריות שם: "וכן יראה שאפילו היה כפוף בין האומות לא נפקע מקרבנו". בהקשר זה נעיר שהיה מי שפירש את שאלת רבי "כגון אני מהו בשעיר?", שכוונתו: מה מעמדי תחת מלכות אדום-רומי, שנקראת שעיר? והשיב לו ר' חייא, שהבעיה היא כפיפותו לראש גלות ולא לגויים, מפני שכאמור זה לא פוגע בקרבן. עיין עוד: הרב בנימין יוז'וק, ישר הורי, הוריות עמ' רמו-רנ.
^ 21.כך הבין מסוגיה זו השם משמואל בשו"ת אבני נזר יו"ד סי' שיב אות כז בהגה, והאבני נזר שם סי' שיג אות יא. כך כתב גם הרב דוד יצחק מן, באר מרים על הל' מלכים א, ג (עמ' יא); הרב משה רוזמרין, דבר משה לסנהדרין במילואים לאות קצ; הרב עזריאל חזקיהו וואלק, שערי טוהר חלק ח עמ' רכד-רכה.
^ 22.כך כותב החיד"א בספרו שער יוסף להוריות שם, וכך עולה מדברי הרב משה סופר, שו"ת החתם סופר או"ח סי' יב ד"ה והיינו; הרב חיים מבריסק (בחידושי הגר"ח [סטנסיל] עמ' קעד); הרב יששכר תמר, עלי תמר, ירושלמי סנהדרין א, ג (בסוף).
^ 23.המהרש"א כאן בחידו"א עמד על השוני שבין התוס' בסנהדרין והתוס' בחולין, אך גם הוא הבין שהתוס' בסנהדרין עוסק בראש גלות שהוא מהזכרים ביהודה והנשיא מהנקבות ביהודה.
^ 24.אולי היה מקום להציע חילופי אותיות בתוס' בחולין, ובמקום "ועשיר ממנו", לגרוס "ושעיר ממנו", ומובנו שהשעיר בא ממנו - מראש הגלות, ולא מהנשיא, שכדברי התוס' לפני כן, הנשיא איננו מביא שעיר.