הרב יהודה זולדן, מלכות יהודה וישראל, מרכז שפירא תשס"ב, סימן י, עמ' 187-178

^ 1.על תפילות לשלום המלכים, ראה עוד: סדר רב עמרם גאון, חלק ב, דף לט ב; ר' אהרון בן יעקב הכהן, ארחות חיים הל' קריאת התורה סימן יט, ובספר כל בו סימן כ; ר' משה סופר, החתם סופר, תורת משה, סוף פרשת במדבר, דרשה שדרש בליל יו"ט שני של שבועות "לתת שבח והודיה להשי"ת על שלום מלכנו האדיר החסיד הקיסר יר"ה ביום תת ה' אויביו לפניו, והיה זה שלום מכל עבריו"; ר' יצחק פלאג'י, שו"ת יפה ללב ב' סימן רפד, על ברכה למלך בליל יום כיפור; הרב מרדכי פוגלמן, שו"ת בית מרדכי, סי' יח; אסתר וחנן אשל ועדה ירדני: "חיבור מקומראן ובו קטע ממזמור קנד ותפילה לשלומו של יונתן המלך וממלכתו", תרביץ, ס', עמ' 313-295; תגובת דוד פלוסר, תרביץ, ס"א עמ' 300-297; היהודים והמלך בתימן, מהרב שלום גמליאל חלק א' עמ' 460-419; על תפילות לשלום המלכות תחת השלטון הנאצי, יהודית תידור באומל, "קול בכיות"- "השואה והתפילה", רמת גן: אוניברסיטת בר אילן, תשנ"ב, עמ' 21 32-, 44 63-; ד"ר אהרן ארנד, פרקי מחקר ליום העצמאות, עמ' 200-180. שם מובאים תפילות וברכות שהתחברו לרגל ארועים מיוחדים בחיי מלכים - יום הולדת, יום נישואין, לידת יורש וכד', וביניהם מובאת ברכה מיוחדת שהתחברה באמשטרדם לרגל ראיית פני מלך הולנד לואי בונפרטה; ד"ר יעל לוין כ"ץ, "תפילות ארעיות לראי"ה קוק" בפרק: לשלומה של מלכות, אקדמות, ט (תש"ס), עמ' 49-44. חוברת אור ישראל, ניסן תשס"ב, עמ' רמה הרב משה פיינשטיין לא היה אומר תפילת לשלום המלכות בבית הכנסת שלו.
^ 2.בענין זה עיין עוד במאמר "משום שלום מלכות במקדש" בספר זה.
^ 3.הדברים מופיעים במאמרי ראיה עמ' 305-302, והרחבת דברים במאמרה של ד"ר יעל לוין כ"ץ (לעיל הע' 1).
^ 4.עיין במאמרו של יואל רפל, "בין שלום המדינה לשלום הנשיא", עיתון הצופה, ז' באייר תש"ס.
^ 5.עיין למשל באור שמח בהל' רוצח ובהל' מלכים ובעוד מקומות, המדגיש שההלכות הקשורות למלכות נוהגות בזמן הבית בלבד, וכן בערוך השולחן חו"מ ב, א ועוד בספרים רבים אחרים.