ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קרוב אליך
חודש אלול הוא חודש הרחמים והסליחות, ושורשו באותם ארבעים יום בהם היה משה רבנו על ההר לקבל את הלוחות השניים. על ימים אלה אומר הכתוב "כימים הראשונים", ודרשו חז"ל – מה ראשונים ברצון, אף אחרונים ברצון. כלומר, שלאחר שהקדוש ברוך הוא הורה למשה לכתוב את הלוחות השניים הוא התרצה, והאהבה חזרה למקומה.
בימים הללו יש שעת רצון מיוחדת, דרגתם של בעלי תשובה שאפילו צדיקים גמורים אינם יכולים לעמוד במחיצתם. זהו הזמן בו נשמות ישראל מתעוררות לשוב מכל עוונותיהן אל אביהן שבשמיים, ומקיימות בעצמן את הפסוק "אני לדודי". ומתוך כך הן זוכות לאור הגדול של "דודי לי".
לפעמים אני מקבל על עצמי איזו הנהגה טובה או הידור מצווה, ועם הזמן זה נהיה כבד ומעיק. איך יודעים מתי זה קושי שצריך להתגבר עליו ומתי צריך להרפות?
ראשית, יש כאן מעין נדר שאולי צריך התרה כמנהג טוב, ועל כך יש לשאול רב.
קרוב אליך (654)
הרב נחמיה וילהלם
229 - זמן השראה
230 - מה מיוחד באלול?
231 - המפקד התאילנדי
טען עוד
נגיד שנתאמץ ונצליח, האם נשמח? אם הציור של ההצלחה ממלא אותנו שמחה וחיוניות בהתאמה פנימית לדרך שעשינו – סימן שאנו צריכים להתגבר ולהיאבק, עד שנצליח לסגל לעצמנו את המנהג הטוב הזה. ואם אותו הידור או מעשה טוב שרצינו מצטייר בעינינו כמעמסה וכעניין שאינו מחיה ומרומם אותנו אלא נוטל מאיתנו כוחות, אזי גם אם נצליח – כנראה שזה סימן שהקדוש ברוך הוא חפץ שנעבוד אותו בכל לב ונפש בעניינים אחרים.
האם חשוב להשתמש דווקא בתאריך עברי?
בוודאי. ראשית, התאריך העברי מזכיר לנו את ההיסטוריה האלוקית של העולם, שמתחילה מבריאת העולם שהיתה לפני חמשת אלפים, שבע מאות שבעים ושש (ועוד מעט ושבע) שנה. כשיהודי חי מתוך קישור להנהגה האלוקית את העולמות, הוא דבק לא רק בהנהגה שלאחר בריאת העולם אלא באלוקות הנשגבה עד בלי די. בזיכרון התאריך אנו מתקשרים אל הבורא יתברך.
לבד מזאת, התאריך הכללי הוא תאריך ששייך לעולם הנוצרי, שהלך בדרך של עבודה זרה, רדף את ישראל ושפך דמם כמים. ומלבד הצד ההלכתי שיש האוסרים להשתמש בו מפני עבודה זרה, הנשמה היהודית הטבעית מבקשת את טהרתה ולא חלילה את טומאת הספירה הנוצרית.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
