בית המדרש

  • מדורים
  • הרב שאר ישוב כהן
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

הרב שאר ישוב הכהן זצ"ל

הרב שאר ישוב כהן ורבו הרב חרל"פ

undefined

ר' יאיר חרל"פ

אלול תשע"ו
8 דק' קריאה
כשגלגלי העגלה נתקעו
"לפתע ראיתי את הרב שאר ישוב כהן צועד בחיפה במלוא הדרו." מספר יאיר חרל"פ.
"זה היה לפני כ30 שנה עת החילותי לאסוף חומר לכתיבת הספר 'שירת הי"ם'-שירת חיו של הרב חרל"פ.
ניגשתי לרב וביקשתיו לספר לי על סבי הגדול –רבי יעקב משה חרל"פ.
חייך הרב שאר ישוב ואמר:
גם אני בנערותי בקשתי פעם מרבי ומורי, הרב חרל"פ, לשמוע ספורים
על הרב קוק. אמר הרב חרל"פ: עכשיו, בתוך הזמן,
אין לזה זמן, כשאצא לנופש, בתקופת החופשה של
‘בין - הזמנים,’ ליד הים, אוכל לספר לך בשמחה.
ואכן הגעתי לימה של ת"א, ושמעתי מהרב חרל"פ
הרבה ספורים על הראי"ה קוק, אספר לך אחד מהספורים
המתאר את מה שקדם לפגישתם הגורלית ביפו.
"בצעירותי בשנת תרס"ד, " פתח וסיפר הרב חרל"פ,
"כאשר נסעתי מירושלים כדי להתרפא בימה של יפו,
בדרך שקעו לפתע גלגלי העגלה בחולות ומיאנו לזוז,
כל ניסיונותיו של העגלון לא צלחו. העגלה פשוט
נתקעה בחולות. "
"אמרתי לעצמי, " סיפר הרב חרל "פ, " אם הבעל דבר (היצר הרע) ה מעכב,
יש כאן עניין גדול
– לקחתי את חפצי וצעדתי רגלית בחולות עד ליפו. "
סיים הרב חרל"פ ואמר: "ואכן באותו חג שבועות שנת תרס "ד פגשתי
לראשונה את הרב קוק ודבקתי בו, זה היה ה ’עניין הגדול’ .

מגן אברהם
ציין הרב שאר ישוב כהן: התייצבותו של הרב חרל"פ לימין
הרב קוק זצ"ל באה לידי ביטוי מקיף בספרו ‘טובים מאורות’ בו
גונן הרב חרל"פ על דרך מחשבתו של הרב קוק, דרך מחשבה
שלא הייתה מובנת ליישוב הישן.
נתון היה הרב קוק לחיציהם המושחזים של קבוצת הקנאים
שלא חסה עליו. אנשיה ביזוהו רבות, ובכל דרך ניסו לעצור
את מהלכיו. הרב קוק מצידו לא נרתע מלפרסם את עמדותיו
וחידושי תורתו. בשל כך גייסו הקנאים את גדולי רבניהם
למאבק חזיתי נגד דברי הראי "ה. כך עשו כשהוציאו לאור את החוברת
‘קול השופר’ מיד לאחר פרסום ספר ‘אורות’ בו כתב הרב קוק בשבח
ההתעמלות של צעירי ישראל (אורות התחיה פסקה ל "ד.)
מוסיף הרב שאר ישוב: מו"ר, הרב חרל"פ, ממש ‘נשכב על הגדר’ למען
רבו וחברו, הרב קוק, וסבל רבות בשל כך. מול מתקפות אלו, ורבות
אחרות על הרב קוק, הגן בלהט במשך שנים הרב חרל"פ, שקלט את
חיצי הקנאים בגופו שלו, ובכך ביקש להציל את הרב קוק וחזונו. הרב
חרל"פ אף כתב מכתבים לגדולי הדור, שבארץ ובגלות, ובהם האריך
וסיפר על צדקותו של הרב קוק. בהזדמנות אחרת, פעל כדי להזים את
השמועות ולפיהן מתיר הרב קוק חלילה ריקודים מעורבים.
בלעדי הגרי "מ חרל"פ, ספק אם היה
הראי "ה קוק מצליח להגיע להישגי הקמת הרבנות הראשית, והישגים
דומים. ביחד הם היו עמוד השדרה של הרבנות הראשית. רק לאחר
שראו, שהצדיק הירושלמי הגאון החסיד, בחיר תלמידיו של ר’ יהושע
צבי מיכל שפירא, רבי יעקב משה, דבק ברב קוק, הבינו גדולי ירושלים,
שלא לשווא דבק צדיק וחסיד שכזה ברב מיפו, ברב קוק, וככל הנראה
יש כאן גדלות.
חתם הרב שאר ישוב את דבריו וקבע: "בזכות גושפנקא זו, שקיבל
מהרב חרל"פ, הצליח הראי "ה קוק לפעול גדולות ונצורות. "

בני איש אחד נחנו
הוסיף הרב שאר ישוב נקודה מעניינת: תלמידיו הקרובים ביותר של הרב קוק היו,
הרב רבי יעקב משה חרל"פ, אבי הרב דוד כהן-הנזיר, הרב צבי יהודה
בנו, והרב אריה לוין. הם היו ממש משפחה אחת.
לא לשווא צוירו בציור המפורסם יחדיו, אכן הם היו ממש כאחים.
קירבה גדולה מאוד הייתה בין רבי, הרב חרל"פ, לאבי הרב הנזיר.
פעם אמר לי אבי: בגמרא כתוב: "כל המלמד את בן חברו תורה, מעלה
עליו הכתוב כאילו יילדו. ואם כולנו לומדים אצל הרב קוק כאילו הוא
ילד אותנו ואנו בניו, ממילא - אחים אנחנו.

אבי הרב דוד כהן (הנזיר) ערך את ספרי ‘אורות הקדש’ של הרב קוק, ונעשה
הדבר בהתייעצות עם הרב קוק עצמו. לימים העיד הנזיר כי מדי פעם
היה נוהג הרב קוק לומר לו: "את זה צריך לשאול את רבי יעקב משה "
או "על זה צריך להתייעץ עם רבי יעקב משה. " ואכן קיים הרב הנזיר את
דבריו אלה של הרב קוק, ונועץ רבות עם הרב חרל"פ.
גם לאחר פטירת הרב קוק, המשיך הרב הנזיר בקיום צוואת הרב קוק
שביקש ממנו מפורשות "שהמשך העריכה וההדפסה יהיה בהתייעצות
עם רבי יעקב משה. "
מספר הרב שאר ישוב כהן: "הפכתי להיות השליח הקבוע בין אבי לרב
חרל"פ. מידי חודש הייתי צועד מביתנו בשכונת ‘נחלת אחים’ לשכונת
‘שערי חסד’ הצמודה, ובידי הגיליונות של ‘אורות הקדש’ ששלחם אבי
לרב חרל"פ.
הרב חרל"פ היה עובר במהירות וביסודיות על כל גיליון וגיליון ומעיר
הערותיו בכתב או בעל-פה.
הם עבדו בצוותא, ממש כשני אחים על עריכת ספרי ‘אורות הקדש’
שהרי לשניהם הייתה ידיעה בחכמת הקבלה. "
בשעותיו האחרונות של הרב קוק, כשהדיבור כבר היה קשה עליו, חזר
הרב קוק הזהיר וציוה שלא לכתוב עליו בשער ספרו ‘אורות הקודש’
לא ‘רבנו’ ולא ‘הרב הראשי לארץ ישראל’ מלבד ‘הרב’ סתם, כך אמר
וחזר ‘רק הרב ולא יותר.’ כן הדגיש שהמשך העריכה וההדפסה יהיה
בהתייעצות עם רבי יעקב משה

על הבימה לצד הרב קוק
עוד סיפר הרב שאר ישוב כהן:
בכל ישיבה אחרת נהוג היה שעל הבימה עומד מגיד השיעור לבדו.
לא כך היה בישיבתנו, כאשר הרב קוק היה עומד על הבמה ונותן
שיעור. הרב קוק התעקש, שהרב חרל"פ יישב לצידו על הבמה.
בכך ביקש הרב קוק להראות לנו, תלמידי הישיבה, שאין הרב חרל"פ
ככל ר "מ אחר בישיבה אלא ראש וראשון לר"מים. אנו התלמידים
הפנמנו ברגעים אלה את החשיבות והכבוד אותם רחש ראש הישיבה
לבכיר ובחיר תלמידיו, הרב חרל"פ

שיעור פרטי
במשך כמה שנים זכיתי לשמוע את שיעוריו של ראש הישיבה רבי
יעקב משה חרל"פ בישיבת ‘מרכז הרב.’
את השיעור בגמרא היה מלמד באידיש, כהרגלו מישיבת ‘עץ חיים’
בירושלים. בביתי, אצל אבי הרב ‘הנזיר’ חונכתי לדבר רק עברית. לכן
בהתחלה לא הבנתי את השיעורים באידיש שהרב חרל"פ נתן בישיבה.
כדרכו של מנהיג אמיתי הדואג גם לטלה הרך ביותר, כשראה הרב
חרל"פ שאיני מבין את לשונו, ביקש שאכנס אליו לשמוע מפיו את
השיעור שנית בעברית. בימי שישי היינו הולכים אליו קבוצת תלמידים
הביתה והוא היה חוזר על השיעור בעברית במיוחד בשבילנו. פעמים
רבות זכיתי לכך לבדי או עם חבריי1

צריך לדעת... אגדה
שני שיעורים העביר מרן ראש הישיבה הרב חרל"פ באופן קבוע.
האחד הוא השיעור הכללי בגמרא שהתקיים כל יום חמישי,
שיעור אותו מסר באידיש, והשיעור הנוסף הוא שיעור קבוע
במחשבה ואגדה.
את השיעורים הללו היה אומר בשפה העברית ואותם פתח הרב
חרל"פ במילים "צריך לדעת, צריך לדעת. "
פעם שאלתי את הרב חרל"פ מדוע הוא פותח תמיד במילים אלה:
"צריך לדעת, " וכך הסביר לי:
חשיבות לימוד ההלכה ידועה לכולם.
כמו כן כולם יודעים כמה חשוב ללמוד גמרא. רוצה אני, שידעו
שצריך לדעת וללמוד גם דברי אגדה, שיבינו חשיבותם.
כי ההלכה זה הגוף, והאגדה זו הנשמה

הנר המערבי
סיכם הרב שאר ישוב:
ביתו הצנוע של הרב חרל"פ היה במערבה של העיר ולכן כינו אותו:
‘הנר המערבי.’ על אף שהיה הרב תמיד עסוק בלימוד או כתיבת חידושי
תורה, אנו התלמידים לא היססנו להיכנס אליו בכל שאלה שעלתה
לנו, כי ידענו תמיד שכאשר נכנסים הרב יפסיק מלימודו, יחייך ויקבל
אותנו בסבר פנים יפות.
בכל יום ששי בחצות היום נהג הרב להפסיק את כתיבתו, לטבול,
ללבוש בגדים לבנים ולהתכונן לשבת. בשעות הללו היו פניו זוהרות
ממש מעין זוהר עליון. הוא היה מלא השראה ונינוחות. ידענו שבמיוחד
בשעה זו אפשר היה לשוחח אתו מתוך פתיחות הלב והנפש. הייתי נוהג
להיכנס אליו לבדי או עם חבריי באותה השעה, ראשית כדי להתבשם
ממראהו הנפלא של הרב שממש היה נראה כמלאך ה’ צבאות, וגם
רצינו שישיב לנו על שאלותינו או יחלץ אותנו מספקות שהתעוררו
אצלנו במשך השבוע

חבלי גאולה
זוכר אני רגע קשה של שיחה עם הרב
חרל"פ. בימים בהם החלו הידיעות על המתרחש באירופה מגיעות
לארץ ישראל.
באותה תקופה למדתי בישיבת ‘מרכז הרב’ והרב חרל "פ היה אז ראש
הישיבה. הייתי מבני הישיבה הצעירים, והתלבטתי באשר למשמעות
הדתית של השואה הנוראה באירופה, שהיא נשגבה מבינתו של כל
אדם, ובוודאי מבינתו של תלמיד ישיבה צעיר.
שאלתי את עצמי כיצד יתכן שמאפשר הקדוש ברוך הוא סבל כזה
לבניו הנהרגים במאות אלפיהם ורבבות רבבותיהם בידי אויביהם?
אבא זצ "ל (הרב דוד כהן, ‘הנזיר)’ לא רצה לדבר אתי על זה. ובכן למי
פונים, אם לא לראש הישיבה.
באחד מימי שישי, בהם נהגתי להיכנס לרב חרל "פ, ולהעלות בפניו
שאלות שונות, נכנסתי לביתו ושאלתיו שאלה מעט חצופה, אך כזו
שבאה מלב כואב: "אולי הקב "ה החליט, שאנחנו לא העם שלו יותר?
אולי חטאינו ועוונותינו רבו כל כך שאיננו עמו יותר? אולי הברית
הופרה? איך אפשר להסביר שמיליוני יהודים, ביניהם גדולים – ארזי
הלבנון ואדירי התורה, גוויותיהם עולות באש לפניו?
איך זה יתכן, שכל העם הקדוש הזה הפך להיות העם הסובל ביותר
בעולם, "? שאלתי והוספתי: "אם אני לא טועה הרי זה חילול השם,
שהלוא נאמר ביחזקאל פרק לו, כב: ‘לֹא לְ מַ עַ נְ כֶ ם אֲ נִ י עֹשֶׂ ה, בֵּ ית יִשְׂ רָ אֵ ל:
כִּ י אִ ם לְ שֵׁ ם קָ דְ שִׁ י אֲ שֶׁ ר חִ לַּ לְ תֶּ ם, בַּ גּוֹיִם אֲ שֶׁ ר בָּ אתֶ ם שָׁ ם.’ לא רק גלות
וחילול השם אלא הרבה יותר מזה, אסון גדול כזה וסבל כזה "... כך
שאלתי.
אני זוכר שפניו של ראש הישיבה זצ "ל השתנו. הוא הלבין, סגר את
עיניו, ושם ברוך על כתפי את ידו לאות אהבה ואמר: "שמע, שאר ישוב
(כך היה קורא לי בשמי הפרטי,) ברור הוא שהשואה הסתרת פנים
היא, ואולם העבירה הגדולה ביותר היא לחשוב חלילה 'כי אין אלוהי
בקרבי,' שהקב "ה אינו נמצא בתוכנו. והרי כבר נאמר: ‘עמו אנוכי בצרה
אחלצהו ואכבדהו.’
אך האמת היא שהשואה הנוכחית היא הפרק המכאיב של חבלי משיח.
הוי, אילולא דמסתפינא הייתי אומר כי הייסורים הנוראים אלה חבלי
הגאולה של ימות המשיח שאנחנו חיים בהם!... " ועל זה חזר כמה
פעמים. והמשיך הרב, "כשיוסר הסתר הפנים, יבואו הישועות הגדולות
והייעודים הגדולים שאנחנו נזכה להם. כך צריך להסתכל על זה: כמו
שהשואה והאסונות והכאב הם דבר נשגב מבינתנו, דבר שאין לו
תקדים, כך גם הישועה הגדולה אשר תבוא בעקבותיה תהיה דבר שאין
לו תקדים. "
והוסיף הרב: "תחת הפסוק ‘וְ אָ מַ ר, בַּ יּוֹם הַ הוּא... אֵ ין אֱ -לוהַ י בְּ קִ רְ בִּ י...
מְ צָ אוּנִ י הָ רָ עוֹת הָ אֵ לֶּ ה, וְ אָ נֹכִ י, הַ סְ תֵּ ר אַ סְ תִּ יר פָּ נַ י בַּ יּוֹם הַ הוּא’... (דברים ל "א,
י’ז-י’ח,) יתקיים ‘וְ אָ מַ ר בַּ יּוֹם הַ הוּא, הִ נֵּ ה אֱ -לֹהֵ ינוּ זֶ ה קִ וִּ ינוּ לוֹ וְ יוֹשִׁ יעֵ נוּ; זֶ ה
ה’ קִ וִּ ינוּ לוֹ, נָ גִ ילָ ה וְ נִ שְׂ מְ חָ ה בִּ ישׁוּעָ תוֹ’ (ישעיה כ "ה ט ".)’
על עיקרון זה, שקום המדינה היה מעין ההמשך וההתפתחות של חבלי
משיח שהחלו בשואה, והמדינה היא אך ורק הפתיח של הגאולה, חזר
הרב חרל "פ פעמים רבות גם לאחר קום המדינה

'קריאת שמע מחנכת
"כשאני רוצה לכוון באמירת ‘שמע ישראל,’
עוצם אני את עיני ונזכר בקולו המיוחד של ראש הישיבה, הרב
יעקב משה חרל"פ זצ"ל. איך הוא היה אומר ‘שמע ישראל.’
זה משהו שאי אפשר להבין בכלל. הקול הרועד הזה, השאגה
שהייתה יוצאת מפיו... הרב היה יושב במזרח של ישיבת ‘מרכז
הרב.’ אחרי השיעור השבועי במחשבה, היה מתפלל ערבית איתנו
בישיבה. קריאת ה ’שמע ישראל’ שלו, מתוך הדממה שלפני אמירת
ה’שמע’ באולם הישיבה, הייתה מופלאה. יכולנו ממש לחוש את
הכוונות. מעולם לא שמענו אף אדם בעולם אומר קריאת שמע
בכזו עוצמה. הקירות ממש רעדו. לא רק קול גדול אלא גם קול
פנימי. ישבו שם עשרות רבות של בחורים. וקולו היה ממש חודר
לעומק הלב. ה’קריאת - שמע’ של הרב חרל"פ חינכה אותנו איך
להתפלל. הקול חדר ללבבות ומסתמא גם לשמים

ריקוד עילאי
הרב דוד כהן-הנזיר, הקדיש את בנו, שאר ישוב, עוד קודם שנולד
לנזירות, ולכן גם הבן כאביו לא הסתפר ולא שתה יין עד גיל בגרותו.

סיפר הרב שאר ישוב:
"במו עיניי חזיתי בתפארתו של הרב חרל"פ,
לאחר ‘שירת הים’ כשהוא רוקד לבדו ריקוד נפלא במרכז המעגל. "מלך
רחמן רחם עלינו, טוב ומטיב הדרש לנו, שובה אלינו בהמון רחמיך. "...
והנה לפתע מושיט אלי הרב את ידו, ואוחז בידי, ואני
מתנתק מן המעגל, ורוקד עמי ביחידות באמצעו. היה
זה ריקוד אהבה ממש. הוא הניח ידו על כתפי, ורקד
עמי עד סוף השיר "מלך רחמן רחם עלינו. " בחיוך אני
מזכיר את האנשים שעמדו מרחוק, ואת התיירים שבאו
לחזות ולחוות את השירה, וסברו בשל מראי, עדיין
בשיער ארוך, קודם שפסקתי מנזירותי, כי הרב חרל"פ
רוקד עם ילדה... את הריקוד הזה לא אשכח לעולם..."

"מי שלא שמע
שירת הים אצל
הגרי "מ חרל"פ, לא שמע
שירה מימיו. "(הרב שאר ישוב כהן )

המאמר של יאיר חרל"פ מבוסס על ספרו 'שירת הי"ם' אודות סבו הגדול הרב יעקב משה חרל"פ.
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il