ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- גזל ונזיקין
ננסה לברר את עמדת ההלכה במקרה שכזה:
השבת נלמד במסגרת הדף היומי את הגמרא בבבא קמא (קב ע"ב) שבה מצינו את המקרה הבא: אדם לקח שדה מחברו, כדי להרתיע מערערים פוטנציאלים, הוא אמר למוכר שיכתוב את השטר על שם ריש גלותא. כדי שבפועל המכירה תתבצע למשלם הכסף =הקונה, הוא ביקש מהמוכר לכתוב לו שטר נוסף. מסקנת הסוגיא היא שכופים את המוכר לכתוב לו שטר אחר, רק אם הקונה התנה מראש שלאחר המכירה בשטר הראשון המוכר יכתוב שטר גם עבורו. (נציין כי מדובר בזמן שליהודים בבבל, תחת שלטון הפרתים הייתה אוטונומיה מסויימת, ריש גלותא שהיה מצאצאי בית דוד היה ראש השלטון היהודי שקיבל סמכויות נרחבות מהשלטון המרכזי ואנשים פחדו ממנו).
בסוגיא (שם) מצינו עוד שריש גלותא יכול להתנגד לכתיבת השטר השני, ולטעון שהוא מוותר על ה'כבוד' שבהפיכתו לאדם מטיל אימה, ומוותר גם על הזלזול בכך שהופכים אותו לסוחר קרקעות.
רשב"א (קב ע"ב ד"ה ולענין דינא) מציין שחייבים להיות עדים שהקונה האמיתי הוא הקונה, ולא ריש גלותא, אחרת יוכל ריש גלותא לטעון שהקרקע שלו.
כלומר, במידה וריש גלותא יטען שהקרקע שלו, הרי שהקונה האמיתי הוא שחובת ההוכחה תהיה מוטלת על כתפיו והוא יידרש להביא עדים על כך.
בתשובותיו כתב הרשב"א (תשובה תתקנז) שאם אדם רשם כשותפה את אשתו, בית הדין צריך לאמוד אם אכן סביר שהיא שילמה את חלקה מנכסיה הפרטיים, או שהרישום הוא פיקטיבי.
כך גם פסק ערוך השלחן (חושן משפט ס, כא) שיש לדקדק היטב (בזמנו) כשאדם רשם את דירתו על שם אשתו, האם מדובר ברישום פיקטיבי, כיון שפעמים רבות באמת קנה לעצמו (בלבד), וכוונתו הייתה להבריח נכסיו, מכל מיני סיבות.
באופן דומה התקשה בתשובת הרא"ש (צו, ה) כיצד ניתן לכתוב שטר על שם הקונה האמיתי, והרי הקונה הפיקטיבי יכול לטעון שהוא הקונה האמתי? לכן גם הוא מפרש שמדובר כשיש עדים שבפניהם הודה הקונה שהוא רק פיקטיבי.
בטור פסק כי אדם שהלווה כסף לחברו ומסיבותיו הוא, כתב שטר שאדם אחר הוא המלווה. אם זה ששמו כתוב בשטר טוען כי פרעון ההלוואה מגיע לו, הוא לא זכאי לכך. זאת מפני שהמצאות השטר בידי אדם אחר הוא הוכחה שהוא המלווה האמתי.
התומים (חושן משפט ס, יז) הקשה שהרי לכאורה רבי יעקב בעל הטורים סותר את דברי אביו הרא"ש? לכן הוא ביאר שיש להבדיל בין שטר חוב שנועד רק לראייה אבל החוב שייך למי שהלווה את הכסף, , לבין שטר קנייה, שבו הקונה הוא מי שהמוכר התכוון להקנות לו, בלי קשר לשאלה מי שילם.
נתיבות המשפט (שם, יח) ביאר באופן שונה: כאשר אדם קונה קרקע ומבקש מהמוכר להקנותה לריש גלותא הרי שהמוטב זכה בקרקע, כיון שהמוכר הקנה לו. אך כאשר אדם מעביר מעות הלוואה ללווה גם אם אמר בשעת ההלוואה שהמעות שייכות לאדם אחר, על ידי אמירה זו לא נעשה קניין והכסף לא עבר לבעלותו של המלווה הפיקטיבי.
לעיון נוסף עיינו בפס"ד 73017 של ארץ חמדה גזית, וכן בפד"ר חלק ו עמודים 257-265.
סיכום:כשאדם קונה קרקע על שם אדם אחר יש למוטב זכות בקרקע, לעומת זאת במקרה של הלוואה, אין כל זכות למוטב, אלא לבעל המעות. בכל מקרה יש אומרים שיש לשום את הדברים היטב ולבדוק מה היתה כוונת המוכר בזמן שהוא קנה את הנכס.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













