ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חבל קטיף
- סירוב פקודה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
אני, כתלמידו שזכה ללמוד ממנו ולהיות בקרבתו במשך כעשרים וחמש שנים, יודע בביטחון מלא שאילו הרב צבי יהודה זצ"ל היה נמצא אתנו, היה קורא לסירוב פקודה לכל חייל ושוטר ולכל מפקד. וזאת מתוך אהבתו למדינה ולצה"ל, ומתוך הכרה שככל שירבו המסרבים – כן הדבר יחזק את צה"ל ואת המדינה. כי אהבתו לצה"ל נבעה מאהבת ד' ואהבת התורה העם והארץ, כי החובה להישמע לפקודות הצבא נובע מתוך מצות התורה, וכי חוקי המדינה מקבלים את תוקפם מכח התורה, וכאשר הם מנוגדים לתורה הם בטלים ואין להם ערך ואי עביד לא מהני.
אצל רבינו התורה והמדינה לא היו ערכים נפרדים המתנגשים זה בזה, אלא ערך אחד והוא התורה, ומכוחה מקבלת המדינה את ערכה הגדול והחשוב.
הממשלה אינה המדינה. ממשלה קמה ונופלת ואחריה באה ממשלה אחרת. המדינה קודש אבל הממשלה אינה קודש אלא אם כן נוהגת על פי התורה.
כל חוסנו של צה"ל בנוי על מוטיבציה עמוקה של החיילים הנובעת מהכרה עמוקה בדבר ערכו של עם ישראל וערכה של ארץ ישראל וקדושתה. וככל שהכרה זו עמוקה יותר, כן איכות החיילים גדולה יותר. ועל כן החיילים הדתיים מצטיינים באיכותם בשל אמונתם בקדושת העם והארץ. וגודל אמונה זו הוא שמחייב אותם לסרב להשתתף בעקירת יהודים מנחלתם בארץ ישראל. הצבא לא ייפגע מהסירוב, אפילו אם רוב הצבא מסרב, אלא הצבא יתחזק ויתעצם. מי שאומר שהצבא ייפגע הוא משתמש בטענה דמגוגית שאין בה ממש. כשם שאי אפשר להשתמש בטענה זו לחייב חייל לחלל שבת ולאכול מאכלות אסורות, כן אי אפשר להשתמש בטענה זו לחייב לעבור על מצות ישוב ארץ ישראל.
הקריאה לסרב פקודה בעקירה – אין קריאה דמוקרטית ממנה. כי אם היא תשמע ורוב הצבא יסרב למלא את הפקודה – הרי זה מוכיח כי העם נגד העקירה וצריך לקבל את דעת העם. וגם אם רק מיעוט יסרב למילוי הפקודה – זו זכותו הדמוקרטית להיות נאמן לאמונתו ואין לחייב אנשים לעבור על אמונתם.
אדרבא, הכפייה למשמעת עיוורת בנושא כה עקרוני היא מסכנת את הצבא וכל בר דעת יכול להבין זאת.
הכפייה למשמעת עיוורת תפגע במוטיבציה של החיילים האיכותיים ביותר לשרת בצבא ולהמשיך בפיקוד.
על כן אני קורא להקשיב לדברי מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א שהוא ממשיך בזה בדרכו של מרן הרב צבי יהודה זצ"ל, לפעול לגילוי העובדה שרוב העם ורוב הצבא נגד עקירת יהודים מיישוביהם, וזאת על ידי החתמה המונית של התנגדות לתכנית זו וסירוב להשתתף באיסור זה.
אין צריך לומר שאין בדברי שום היתר לפגוע במעשה אקטיבי בחייל, שוטר או איש ציבור. מי שיעשה זאת הוא יזיק למאבק נגד העקירה.
ובעזרת ד' נמשיך בדרך גאולה עד לגאולתינו השלמה שאנו תפילה שתהיה במהרה בקרוב.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














