ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

בקשת סליחה ומחילה

בית מדרש חגים וזמנים ימים נוראים חודש אלול Bookmark and Share
גירסת הדפסה
שלח לחבר

אלול תשע"ו

בקשת סליחה ומחילה

גליון מס 142



נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב מישאל מכלוף דהאן זצוק"ל

שאלה: חבר ביקש ממני מחילה אך קשה לי לסלוח. לא רק שהוא הזיק לי, עכשיו אני הופך להיות הלא בסדר אם לא אסלח. הרצחת וגם ירשת?

הזדמנות מגולמת / הרב עמית קדם
מנהל תלמוד תורה וישיבת 'שדה צופים', מעלות
תהליך של סליחה הנו בראש ובראשונה תהליך בינך לבין עצמך. אתה נושא עמך כל אדם שלא סלחת לו. היכולת לסלוח היא יכולת לשחרר את המשא המיותר הזה. אין כאן התכחשות לרגשות הטבעיים שמתעוררים מהפגיעה אך יש כאן הפניית הרגשות הללו למישור שונה.
רבי נחמן מתייחס לתהליך הביזיון המלווה לכל פגיעה כאל יסוד התשובה. הצורך להגיב על הביזיון נובע מצורך לשמר את הדימוי העצמי הדמיוני שיצרנו לעצמנו. הצורך הזה נובע מתוך גאווה ומתוך פחד והוא מקבע דמות שרק מרחיקה אותנו מהמרחבים הפנימיים שלנו. תחושת ההתרסקות המלווה לביזיון היא בעצם פתח לגלות את עצמנו מחדש. הפתח הזה תלוי בהסכמה שלנו לשתוק אל מול הביזיון וממילא בהסכמה שלנו לחוות את ההתפרקות המלווה אליו.
הרצון להגיב על הביזיון משמר את הכבוד העצמי שלנו ברמה החיצונית אך בפועל משאיר אותנו קטנים ומאוימים. במקום להיות עסוקים בפוגע אנחנו יכולים לקחת את הרגשות הקשים המתעוררים בנו ולהפנות אותם לשיח מחודש מול ה' ולגלות שלא רק את עצמנו הקטנו וקיבענו אלא גם אותו. אליבא דרבי נחמן זהו התהליך של התשובה. כאשר אדם מסתכל על הביזיון כהזדמנות לתשובה הרי הדגש מוסר מעל האדם הפוגע וממילא גם קל לנו יותר לשחרר אותו ולדון אותו לכף זכות – הלא גם הוא לכוד בתוך מעגלים של פחד וגאווה לא פחות מאיתנו. הסתכלות כזו יכולה לאפשר לנו מרחב לראות אותו מעבר לפגיעה ולגלות את החלקים הטובים שבו. להסתכלות הזו יש כוח לאפשר גם לו לחזור בתשובה.
אי אפשר לקיים תהליך כזה בצורה חיצונית ושכלתנית. ככל שהפגיעה עמוקה יותר כך היא חייבת לעבור דרך מחוזות כאובים יותר, אך כנראה שהיא גם מסוגלת להוביל לתשובה עמוקה יותר.

עסקה משתלמת / הרב משה יונגשטיין
ראש ישיבת 'דגל ירושלים', נחלים
כותב הרמב"ם בהלכות תשובה (פרק ב): "לפי שאסור לאדם שיהיה אכזרי ולא יתפייס, אלא יהיה נוח לרצות וקשה לכעוס, ובשעה שמבקש ממנו החוטא למחול, מוחל בלבב שלם ובנפש חפצה; ואפילו הצר לו הרבה וחטא לו הרבה, לא ייקום וייטור. וזה הוא דרכם של זרע ישראל ולבם הנכון. אבל הגויים ערלי לב אינן כן". הגויים ערלי לב ועם ישראל בעלי לב רחמן ומוחל. גם בהלכות חובל ומזיק (ה, י) אומר הרמב"ם: "ואסור לנחבל להיות אכזרי ולא ימחול לו, אין זו דרך זרע ישראל".
במסכת ראש השנה (יז) אומר לנו רבא שהמחילה משתלמת: "כל המעביר על מידותיו מעבירין לו על כל פשעיו, שנאמר: 'נושא עוון ועובר על פשע' - למי נושא עוון? למי שעובר על פשע". ומפרש רש"י: "המעביר על מידותיו - שאינו מדקדק למדוד מידה למצערים אותו ומניח מידותיו והולך לו... - מעבירין לו על כל פשעיו - אין מידת הדין מדקדקת אחריהן אלא מנחתן והולכת". בשמים מתנהגים עמנו בדין, כפי שאנחנו מתנהגים עם אחרים. אם אנחנו מעבירים על מידותינו ואיננו מדקדקים עם בני אדם שציערו אותנו - לא ידקדקו גם עמנו בדין. וזאת למרות שלא נתכפרו לאדם פשעיו ועדיין חוטא הוא, מכל מקום כיוון שמעביר על מידותיו מידת הדין מנחת לו. וכך כתב המשנה ברורה (תרו, ח): "לא יהא אכזרי מלמחול – דכל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו. ואם הוא לא ירצה למחול, גם לא ימחלו לו".
עבודת המחילה, אם כן, היא עבודת המידות ושייכת לתכונתם של ישראל, והיא הממתקת את הדין מעל המוחל.

שליחות נסתרת / הרב נעם שפירא

בית הספר לתורת הנפש
ואם לא תסלח, מה תרוויח?
עוד מישהו שאתה לא מדבר אתו? רגשות של כעס שאוכלים אותך מבפנים? להחזיק בתוכך את הזיכרון של הפגיעה שלו בך? לחשוב שהחבר מנהל את חייך ואתה קרבן לבחירותיו?
לא כדאי להשתחרר מכל זה?
או שאתה חושב שבזכות אי־המחילה שלך הוא יבוא על עונשו, וישלם את המחיר על הפגיעה בך – אתה באמת מעוניין לקחת את הסיכון שגם אתך ידקדקו כך, ויקפידו לגבות מחיר על כל נפילה והחטאה שלך?
אז אם הבנת שעדיף להשתחרר ולסלוח, ואתה רק תוהה עכשיו איך לעשות זאת – אפשר להתקדם הלאה:
ראשית, גם לך יש חשבונות חובה כלפי שמים וכלפי חברים, ואת אותו רצון שיעבירו ויעלימו לך את חובותיך שלך תפנה עכשיו גם כלפי עצמך וכלפי הצורך והרצון לסלוח לחבר.
ומה עם הטינה כלפי החבר? כאשר אתה עומד באמת מול הקדוש ברוך הוא, ואתה כן עם עצמך ויודע את המאזן האמתי מולו, אתה מבין שכל פגיעה שספגת מחבר היא בעצם מסר משמים – כפי שאמר דוד המלך על קללות שמעי בן גרא: "ה' אמר לו קלל" – ואם היא משמים, ברור שהיא רק למענך ולטובתך. הרי גם אם הוא לא בסדר בהתנהגות שלו כלפיך, מצדך אתה היית צריך לקבל את מה שקבלת, והוא היה רק שליח להביא אליך את דבר ה'. ועכשיו כשהוא מתחרט באמת – אתה יכול להתייחס אליו כך, ולמחול. ושיימחלו גם לך חטאיך־החטאותיך.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il