ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
מהי קבלת עול מלכות שמים? איך עושים את זה? קבלת עול מלכות שמים אינה רק לדעת ולהאמין שיש בורא לעולם שמנהיג את המציאות ולהיות נכון לעשות את רצונו. קבלת עול מלכות שמים היא בעצם תחושה תמידית של נוכחות ושליטה אלוקית. אם הקב"ה נוכח בכל רגע בחיי ואני מרגיש בכל רגע כיצד הוא שולט ונוכח בי ובכל המציאות שמסביבי, אני וודאי לא אחטא ואעשה נגד רצונו. כל רגע שיהודי לא חי באופן כזה, הרי זה בעצם פריקה מסויימת של עול מלכות שמים, וכל הרגעים בהם פרקתי עול מלכות שמים בכל השנה "מקטרגים" על החיים החדשים שאני אמור לקבל בראש השנה.
"...והנה תחלת בריאת העולמות היה כשעלה ברצונו מעצמו בחסד חנם כמו שכתוב כי אמרתי עולם חסד יבנה, אבל מאז והלאה הנה המשכת רצון זה תלוי במעשה התחתונים, והנה עיקר זמן המשכת הרצון זה הוא בראש השנה שבו התחדשות החיות כללי של שנה הבאה (בראש השנה הקב"ה מחליט למי להעניק חיים)...ולכן ראש השנה הוא יום הדין שבו דנין את האדם על מעשיו שעברו בשנה שעברה כי להיות עוד התחדשות החיות כללי של שנה זו יש על זה כמה קטרוגים על האדם אם ראוי הוא לכך להיות נמשך (נמשך- מקבל חיים) על ידי רצון העליון ברוך הוא בגילוי מלכותו יתברך, מפני כמה פריקת עול שיש שאינם מקבלים עליהם תמיד עול מלכות שמים באהבה וברצון כי אם לפרקים ועתים מזומנים שזוכר את מלך מלכי המלכים הקב"ה מה שאין כן כל היום פונה למחשבתו כל אחד ואחד לפום מאי דידע בנפשיה(לפי מה שמכיר את עצמו)...
ובפרט מי שאינו נזהר הן ב"סור מרע" והן ב"ועשה טוב" כל אחד ואחד לפי מדרגתו (שכן הדרישות מאדם הן פי כוחותיו ואין כל בני האדם שווים בזה) שאי אפשר להיות המשכת רצון העליון ברוך הוא לגילוי מלכותו יתברך כשיש חס ושלום פריקת עול מלכות שמים למטה מאחר שאין מקבלים עליהם עול מלכותו יתברך ברצון"
בקטע הבא מצפה לנו הפתעה קטנה. עד כאן הצטיירה לעיננו תמונה כאילו הקדוש ברוך הוא תובע מכל אחד מאיתנו לסור למשמעתו ולמלכותו על מנת להצדיק את קיומנו. אולם עלינו לדעת כי בסופו של דבר מאחורי הרצון למלוך מסתתרת אהבה גדולה של הקב"ה לכל הברואים, וגם כאשר לפי הכללים לא מגיע להם להמשיך להתקיים הקדוש ברוך הוא בעצמו עוזר להם לעמוד במשימה של קבלת עול מלכות שמים, כאב אוהב העוזר לבנו לעמוד במוטל עליו ומכשירו למשימות החיים. אלא שהקדוש ברוך הוא מצפה מאיתנו לפחות לרצות ולבקש זאת. האדמו"ר הזקן דורש זאת על רצף של פסוקים מפרק קמ"ה בתהלים:
"אלא שעל זה נאמר: "סומך ה' לכל הנופלים וכו' להיות עיני כל אליך ישֹברו" להיות השֹברון (ש' שמאלית - מלשון צפיה) והתוחלת אשר כל אדם ימשוך (-ימשוך עצמו וישתוקק) אחריו ברצונו וחפצו הוא, שיאיר ה' בלבו להיות מקבל עליו עול מלכות שמים באהבה ורצון, ועל ידי זה (על ידי שהקדוש ברוך הוא מאיר בלב האדם לרצות ולקבל את מלכותו) פותח את ידיך ומשביע לכל חי רצון שהוא בחינת רצון העליון לגילוי מלכותו יתברך (שאז האדם באמת ראוי להשפעה)"
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה האזינו - שבת שובה תשפז
מה הטעם שיום הכיפורים הוא דווקא בעשירי בחודש תשרי. מה הטעם שבשירת הַאֲזִינוּ שמו של משה רבינו לא נזכר בפירוש. היכן בכל אופן רמוז שמו של משה רבינו בפרשה. מה הטעם שחכמים נתנו סימן 'הַזִּיו לָךְ' להפסקות בפרשה זו יותר משאר פרשיות שבתורה.

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו














