ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
הדבר תואם באופן כללי את מסקנותינו במאמרנו "מדוע המזרחיים שמחים יותר", שהתפרסם במדור זה בכ"ב בתמוז. שם נידונה ההקלה הספרדית במנהגי האבלות של בין המצרים לעומת ההחמרה האשכנזית. הסברנו הסתמך בין היתר על האופטימיות הספרדית הרווחת בנושא הגאולה, לעומת פסימיות אשכנזית מסוימת. מכיוון שנישואין הם מעין גאולה פרטית לזוג, כמשתקף אף בתכני השבע ברכות, כל עדה לשיטתה גם כאן.
אלא שלמרבה הפלא, באלול המגמה מתהפכת. האשכנזים, שמחמירים בדרך כלל, אינם מצטרפים לספרדים באמירת הסליחות אלא במוצאי השבת הקרובה. עד עתה הם פטרו את ההכנות לימים נוראים של אלול בקלות יתרה: בכמה שניות של תקיעת שופר הנוהגת אחר תפילת שחרית ואמירת מזמור "לדוד ה' אורי וישעי" אחריה. ואילו הספרדים מתייסרים בהשכמה באישון לילה כבר מתחילת החודש. הלא דבר הוא.
מתברר שאמנם האשכנזים מקילים בביצוע, אבל מחמירים בתוכן. תקיעת השופר היא הכנה ליום הדין, לראש השנה. מטעם זה, אחר ראש השנה כבר מפסיקים לתקוע.
אבל הסליחות, למרות תובענותן, מלטפות את אומרן במגע של מידת הרחמים. הן הכנה ומבוא ליום הסליחה האולטימטיבי, ליום הכיפורים, שבו ה' עובר כביכול מכיסא דין לכיסא רחמים. הסליחות עוסקות בבקשת הכפרה שהיא חלק מרכזי בתשובה. הסליחות הן עיקר עבודת יום הכיפורים מזמן שחרב המקדש, ותפילות היום יוכיחו. בראש השנה אין סליחות ואין תשובה כי הווידוי אסור בו. ה'בית יוסף' שולל וידוי בראש השנה, אף באמירת "אבינו מלכנו חטאנו לפניך". מצוות יום הדין מצטמצמת בתקיעת השופר.
נמצא שגם בנושא זה דווקא האשכנזים הם המחמירים.
ועדיין האווירה של ימים אלו מורכבת. אנו מצויים בתקופה של שבע דנחמתא, על שם ההפטרות הנקראות בשבע השבתות בפרק זה. הן עוסקות בנחמות ציון. גם האשכנזים, המחמירים, מתנחמים בעליל. יש כאן ביטוי לאוקסימורון יהודי מאוד טיפוסי: "גילו ברעדה". מחד, שמחה וציפייה לגאולה ולתיקון הכלל והפרט. ומאידך, חששות המלוות את חודש אלול לקראת העמידה בפני כס המשפט האלוקי שבשער הקובע גורלות לשנה הבאה. אלול הוא החודש השישי, אשר מכין לחודש השביעי, הוא תשרי – משל היה ערב שבת המכין לשבת.
באמת אף הספרדים לא מתעלמים מהשופר כליל. הם תוקעים בו בסליחות בשעה שאומרים י"ג מידות. גם הקללות שבפרשת כי תבוא, אשר נקראות לפי תקנת חז"ל סמוך לראש השנה, והפסוק "הייתקע שופר בעיר והעם לא יחרדו" מוכרים היטב גם בקהילותיהם.
נמצא שהקצוות נפגשים הפעם. הכול חווים אלול רב ממדי, רווי תקווה ואף שמחה ששזורות יחד עם אימת הדין.
שתי העדות מתנהלות בדרך העולה לפסגות התשובה. זו הסיבה שהפטרות הנחמה מתחלפות אחר ראש השנה ב"שתיים דתיובתא", שתיים של תשובה. האחת בצום גדליה והשנייה בשבת שובה, על שם הפסוק "שובה ישראל" הפותח את הפטרת אותה שבת (על פי הפסיקתא שבתוספות מגילה לא, ב ד"ה ראש).
הפטרות התשובה, הבאות בעקבות שבע הנחמות, קשורות אליהן. גאולת הכלל וגאולת הפרט שבתשובה עשויות מעור אחד. גאולת הכלל, הגנוזה בנחמת ציון וירושלים, היא המבוא לגאולת הנפש של כל אחד מישראל בזמנים אלו.
על כך אמר הרמב"ם: "ואין ישראל נגאלים אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן ומיד הם נגאלים" (הלכות תשובה ז, ה).
מנהגי 'הארץ'
מעניין לעניין באותו עניין: מאמרי הקודם אודות הבדלי המנהגים בין העדות זכה להתייחסות (מסתמא לא מכוונת) בעיתון 'הארץ'. במאמר מפרי עטו של סלמאן מצאלחה, "בין חסד הספרדים לאש האשכנזים" (11.8), הכותב (פלשתיני, לפי שמו) מגלה ידענות מפליגה בהלכה היהודית. הוא עומד על התפלגות הפסיקה הספרדית נוכח האשכנזית תוך הסתמכות על החיד"א ועל פסקי הרב עובדיה. לא פחות! הם תולים את הגישה המקלה של עדות המזרח בבחינת החסד שמניעתן, זו המסומלת במים, ואת ההחמרות האשכנזיות – באש, הרומזת לקושי שבהם.
מצאלחה ניצל את האמור לניגוח היהודים העסוקים במלחמות בין-עדתיות מכוערות, תוך ביטויי שמחה לאידנו. הגבתי למאמרו תוך חלוקת שבחים ללמדנות הכותב. 'הארץ' פרסם בהבלטה את תגובתי, אלא ששכח משום מה לכלול בה את הסיום שבו הצעתי לפרסם מאמר מקביל, בשם האיזון והפלורליזם הקדוש היאה לביטאון לאנשים חושבים, שיתאר גם את הבדלי המנהגים בין הסונים והשיעים באסלאם. דרשתי גם התייחסות לתוצאות הידועות בשטח שם בעקבות התהום הפעורה בין שתי העדות.
מכיוון שאיני מאמין ש'הארץ' יתקן השמטה זדונית זו, אשר משנה לחלוטין את כוונת תגובתי, בגלל ההקשר לדברים, רציתי לפרסמה כאן.
הכותב הוא רב שכונות רמת שרת, רמת דניה והולילנד בירושלים
מתוך העיתון בשבע.
חידוש כוחות העולם
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
למה ללמוד גמרא?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
האם מותר להשתמש בתאריך לועזי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
