ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מאמרים נוספים
האורחים ידעו שלסעודה השנייה בשבת אין להם רשות להיכנס, משום שהיא מיוחדת רק לתלמידיו הקבועים. הם התקבצו בבית הכנסת אחרי שאכלו סעודת שבת, ובהיותם אנשים פשוטים שלא ידעו מאומה, רק אמירה של חומש ותהילים בלשון הקודש, החל כל אחד ואחד מהם לומר תהילים.
הבעל שם טוב ישב בראש שולחנו בסעודה השנייה, סידר את תלמידיו איש איש על מקומו, החל לומר תורה, ותלמידיו הקדושים התענגו בנועם אלוקי וניגנו שירים וניגונים מיוחדים. בראותם שרוחו של מורם ורבם טובה עליו, עלצו על כל הטוב והחסד שגמל עמם בורא העולם שזיכה אותם להיות מתלמידיו של הבעל שם טוב.
אחדים מהם הרהרו בכך שכעת הם מרגישים נפלא, אבל לא כן כאשר מתקבצים האנשים הפשוטים שאינם מבינים כלל מה שרבם אומר, ושאלה החלה לנקר במוחם: מדוע הבעל שם טוב מקרב את האנשים הפשוטים הללו בקירובים נעלים כאלה?!
עודם טרודים במחשבותיהם, ראו שפני רבם הרצינו. הוא ישב בדביקות גדולה ואמר: "'שלום שלום לרחוק ולקרוב'. חז"ל אמרו: 'מקום שבעלי תשובה עומדין שם, צדיקים גמורים אינן עומדין'. ישנן שתי דרכים בעבודת השם, עבודת הצדיקים ועבודת בעלי תשובה. ועבודתם של האנשים הפשוטים היא בדרגה של בעלי תשובה, בגלל היותם בהכנעה ובשפלות".
בסיימו תורתו זו, החלו לשיר שירים וניגונים שונים. התלמידים שהרהרו קודם על הקירוב הגדול שמורם ורבם מראה לאורחיו הפשוטים, הבינו שהרגיש במחשבתם ולכן אמר תורה זו, בה ביאר את מעלתם הנפלאה של האנשים הפשוטים, כעין מעלת עבודתם של בעלי תשובה על מעלת הצדיקים הגמורים.
הבעל שם טוב היה בדביקות כל העת, וכאשר סיימו לנגן פתח את עיניו הקדושות, הסתכל בריכוז בפניהם של תלמידיו, ואמר שכל אחד מהם יניח את יד ימינו על כתף חברו שיושב לידו, באופן שכל התלמידים שיושבים סביב השולחן יהיו משולבים אלו עם אלו.
הבעל שם טוב אמר לתלמידיו לנגן כמה ניגונים, כשהם אוחזים זה בזה, ובסיימם ציווה עליהם לעצום את עיניהם ולא לפקוח אותן עד אשר יורה להם. הוא הניח את יד ימינו על כתף התלמיד שישב מימינו ויד שמאלו על כתף התלמיד משמאלו.
לפתע בדרך פלא שמעו התלמידים שירה ערבה, בלולה בקול תחנונים המחריד את הנפש.
אחד זימר: "ריבונו של עולם, 'אמרות ה' אמרות טהורות, כסף צרוף בעליל לארץ מזוקק שבעתיים'". השני קרא בניגון: "איי, ריבונו של עולם! 'בחנני ה' ונסני, צרפה כליותי ולבי'". השלישי שר בקול: "אבא רחום! 'חנני אלוקים חנני, כי בך חסיה נפשי, ובצל כנפיך אחסה עד יעבור הוות'". הרביעי צעק: "אוי געוואלד, אבי שבשמיים! 'יקום אלוקים, יפוצו אויביו וינוסו משנאיו מפניו"'. האחרון זעק בקול תחנונים: "אבי, אהובי הרחום! 'שובנו אלוקי ישענו והפר כעסך עמנו"'.
כאשר התלמידים הקדושים שמעו את קריאת התהלים של האורחים הפשוטים, החלו לרעוד ולהזדעזע. עיניהם הקדושות היו עצומות עדיין, אבל דמעותיהם ניגרו ולבם היה שבור ורצוץ מקולות התחנונים. כל אחד מהתלמידים התפלל בלבו שיזכהו הקדוש ברוך הוא לעובדו כאותם יהודים פשוטים.
הבעל שם טוב הסיר את ידיו מעל כתפי שני התלמידים אשר ישבו מימינו ומשמאלו, וכך אטם את אזניהם מלשמוע עוד את אמירת התהילים. הוא ציווה על תלמידיו לפקוח את עיניהם ולנגן ניגונים שונים.
כשפסק הבעל שם טוב לשיר, השתתקו כל תלמידיו, וכעבור זמן מה פתח את עיניו ואמר: "שמעתם כעת שירה וזמרה של יהודים פשוטים שאומרים תהילים מקרב לב בתמימות גמורה. ואתם, תלמידיי, קדושי עליון, הביטו וראו: ומה אנחנו, שאין אנו אלא שפת אמת, כי הגוף אינו אמת ורק הנשמה היא אמת, בכל זאת, הנה גם אנחנו מכירים את האמת, מרגישים אותה ומתרגשים ממנה בהתפעלות עצומה. כל שכן וקל וחומר השם יתברך ויתעלה שהוא אמת לאמיתו, מכיר את האמת שבקריאת תהילים של יהודים פשוטים".
מתוך העיתון בשבע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
