"לפי זה ביאור דברי רבי יהודה דג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ הוא שנוי (במחלוקת) בין הרמב"ם לתוס'. לרמב"ם החידוש הוא בהקדשת המקום ןאילו לתוס' זו מצווה שהייתה גם בשילה ומה שנתחדש הוא החיוב לבנות בית דווקא" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)".

"ומהיכן היתה נמצאת בידם לשעה, מלמד שהיו מוצנעים עמהם מימות יעקב אבינו הה"ד (שמות ל"ה) וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים, אשר נמצא עצי שטים אין כתיב כאן אלא אשר נמצא אתו מתחלה" (שיר השירים רבה פרשה א ד"ה עד)

"ועשית את הקרשים - היה לו לומר ועשית קרשים, כמה שנאמר בכל דבר ודבר, ומהו הקרשים, מאותן העומדין ומיוחדין לכך. יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע ארזים במצרים, וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, אמר להם, שעתיד הקב"ה לצוות אתכם לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזומנים בידכם. הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו טם מטע מזורזים קורות בתינו ארזים, שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן" (רש"י שמות פרק כו פסוק טו).

"תניא נמי הכי: עצי שטים עמדים - שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין, תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים" (מסכת סוכה דף מה ע"ב).