ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- ירושלים ובית המקדש
- הלכות ירושלים והמקדש
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
"לפי זה ביאור דברי רבי יהודה דג' מצוות נצטוו ישראל בכניסתם לארץ הוא שנוי (במחלוקת) בין הרמב"ם לתוס'. לרמב"ם החידוש הוא בהקדשת המקום ןאילו לתוס' זו מצווה שהייתה גם בשילה ומה שנתחדש הוא החיוב לבנות בית דווקא" (עמוד הימיני סימן א סע' ז)".
ננסה השבוע להסביר נפקא מינה נוספת הנובעת ממחלוקת זו. אחת השאלות המעניינות גם מבחינה היסטורית וגם מבחינה הלכתית היא השאלה מה עלה בגורלם של כלי המשכן והמקדש. עד היום אין תשובה ברורה על כך והיא מעסיקה דמיונם של רבים ברחבי העולם, גם של שאינם בני ברית. מה קרה למחיצות המשכן שנבנו מאותם עצי שיטים שחז"ל הקדישו להם דרשות מיוחדות.
נביא כמה מהם:
"ומהיכן היתה נמצאת בידם לשעה, מלמד שהיו מוצנעים עמהם מימות יעקב אבינו הה"ד (שמות ל"ה) וכל איש אשר נמצא אתו עצי שטים, אשר נמצא עצי שטים אין כתיב כאן אלא אשר נמצא אתו מתחלה" (שיר השירים רבה פרשה א ד"ה עד)
הלכות ירושלים והמקדש (23)
הרב יוסף כרמל
17 - מדוע דוד קידש את העזרה? (חלק ט"ז)
18 - מה קרה למחיצות המשכן? (חלק י"ח)
19 - הגבלה באכילת קדשים בירושלים (חלק י"ט)
טען עוד
"ועשית את הקרשים - היה לו לומר ועשית קרשים, כמה שנאמר בכל דבר ודבר, ומהו הקרשים, מאותן העומדין ומיוחדין לכך. יעקב אבינו צפה ברוח הקדש ונטע ארזים במצרים, וכשמת צוה לבניו להעלותם עמהם כשיצאו ממצרים, אמר להם, שעתיד הקב"ה לצוות אתכם לעשות משכן במדבר מעצי שטים, ראו שיהיו מזומנים בידכם. הוא שיסד הבבלי בפיוט שלו טם מטע מזורזים קורות בתינו ארזים, שנזדרזו להיות מוכנים בידם מקודם לכן" (רש"י שמות פרק כו פסוק טו).
בגמרא מצינו:
"תניא נמי הכי: עצי שטים עמדים - שמא תאמר אבד סיברם ובטל סיכויין, תלמוד לומר עצי שטים עמדים שעומדים לעולם ולעולמי עולמים" (מסכת סוכה דף מה ע"ב).
מה עשו בקרשים אלה בזמן שילה נב וגבעון? לפי שיטת בעלי התוס' שדווקא בירושלים נתחדשה המצווה לבנות בית מקדש קבוע מאבנים, קרשי המשכן שמשו בקודש גם בשילה נב וגבעון ונגנזו רק עם בנין בית המקדש בירושלים בימי שלמה. לפי שיטה זו דברי התוספתא והגמרא "אי זו היא במה גדולה בשעת היתר במה אוהל מועד נטוי כדרכו אין הארון נתון שם" (תוספתא מסכת זבחים פרק יג הלכה יט) "תני כשם שהיה אוהל מועד נטוי כך אוהל שבשילה נטוי" (תלמוד ירושלמי מסכת מגילה פרק א דף עב טור ג /הי"ב) מתפרשים כפשוטם בשלשת המקומות הנ"ל המבנה היה מבוסס על עצי המשכן.
לעומת זאת לשיטת הרמב"ם המצווה שנתחדשה בירושלים הייתה מציאת המקום "אשר יבחר ד' " וגם בשילה היה בית אבנים, צריך לומר כי רק הגג של שילה היה גג המשכן ודברי התוספתא והירושלמי מתפרשים רק על הגג-האוהל. לשיטת הרמב"ם העצים נגנזו בימי שילה ושימשו מחדש בימי נב וגבעון ושוב נגנזו בימי שלמה (עמוד הימיני סימן א סע' יא). בין לשיטת התוס' ובין לשיטת הרמב"ם יתכן ובתוך קירות מקדש שלמה שובצו "קרשי המשכן" וכך הם המשיכו להיות בבחינת "עצי שיטים עומדים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
