ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
השבוע נלמד בדף היומי (בבא קמא קיז עמוד א) דיון אודות אדם שמופקד אצלו סכום כסף גדול, ובאו שודדים ודורשים ממנו כסף. הוא מיד מתייצב ומגיש להם את הכסף המופקד אצלו. הגמרא קובעת כי במקרה כזה בודקים, אם הוא אדם אמיד, הרי שהם לא באו דווקא עבור החפץ, והוא חייב לשלם, כיון שהוא נחשב ל'מציל עצמו בממון חבירו'. אך, אם הוא אדם עני, ומסתבר שהשודדים באו בגלל ששמעו שיש לו פקדון יקר, הוא לא נחשב ל'מציל עצמו בממון חבירו', משום שהשודדים באו לשם ממון חבירו.
במקרה שהיה מופקד אצל אדם כסף עבור פדיון שבויים, ובאו שודדים והוא נתן להם את הכסף המופקד אצלו וכך ניצל, הגמרא אומרת כי 'אין לך פדיון שבויים גדול מזה', ולכן השומר פטור מלהחזיר לקרן לפדיון שבויים את הכסף.
תוספות (ד"ה אין לך) מסבירים שוודאי המקרה עוסק באופן שהשומר אמיד, זאת משום שאחרת בכל פקדון אחר הוא גם יהיה פטור, שהרי השודדים באו עבור הממון, ולא עבורו.
אם כן הם מקשים, מדוע אנחנו מגדירים זאת כ'פדיון שבוים' והלא אדם זה אינו שבוי, שכן הוא היה יכול לשלם לשודדים מכסף אחר שהיה שייך לו. ומתרצים, שלמרות זאת כיון ש'באותה שעה לא היה לו' הוא נחשב כשבוי.
וכן בטור (חושן משפט רצב) בשם רמ"ה ובית יוסף ושולחן ערוך (רצב, ט) פסקו כתוספות, וכתבו שברור שמדובר כשלא היה לו כסף באותו מקום, וזאת למרות שיש לו כסף במקום אחר.
אמנם במאירי (ד"ה מי שהיה) ור' יונתן ורמ"ך בשיטמ"ק ביארו שמדובר בשומר עני, ולכן אומרים שזה פדיון שבויים, שכיון שהוא עני, אין לו ברירה אלא לתת את הכספים המיועדים לפדיון שבויים. (ובמנחת חינוך נז, א ביאר איך הם מבארים את החידוש בסוגיה שפטורים).
פני יהושע (ד"ה בגמרא) הקשה על שיטת התוספות, שאם הוא אדם עשיר, מדוע לא יצטרך לשלם על פדיונו מהשבייה, והרי לפי דברי הרמ"א בהלכות פדיון שבויים (יור"ד רנב, יב) אדם שפדה את חברו מהשבי, אם לשבוי שניצל יש כסף לשלם למציל, הוא חייב לשלם לו. אם כן הוא הדין כאן, גם אם השומר יכול לשלם מממון המיועד לשבויים, אחר כך לכאורה יצטרך להשיב את הכסף?
הים של שלמה (בבא קמא י, נא) ביאר שכוונת דברי התוספות היא בדומה למקרה שבו יש אדם שיש לו כסף, אך במקום שבו הוא מצוי הוא נתקע בלי כסף, שהדין שהוא שמותר לו לקחת כסף מהצדקה, ואין הוא צריך להחזיר לאחר מכן, כיון שבאותה שעה אכן הוא היה עני כיון שלא היה לו מזומן. והוא הדין לפדיון שבויים שבאותו זמן הוא היה שבוי והיה צריך להצילו, ולכן אין לחייבו אפילו ממידת חסידות.
בשו"ת בנימין זאב (תשובה שי) הרחיב את הדין גם למקרה שבו הופקד אצל אדם סכום כסף ציבורי אפילו שאינו מיועד לפדיון שבויים, לדעתו גם במקרה כזה, הוא פטור מלהשיב את הכסף. ובמחנה אפרים (עבדים ג) כתב שלדעתו אפילו בכספי צדקה ציבוריים אין את הפטור הזה.
מכל מקום עולה שלדעת תוספות שנפסקה להלכה בשולחן ערוך, גם אדם אמיד הנמצא בסכנה וכספו אינו זמין, אינו חייב להשיב את סכומי הכסף שהוצאו עבור הצלתו, וזאת משום שהציבור עשה זאת מחמת המצווה להציל אדם (כמובן שיש לדון אם הציבור או אדם פרטי חייבים להוציא כסף, אבל זה דיון אחר הקשור לגמרא סנהדרין מג לגבי סודרין, ועוד), וכמו כן באותו זמן אותו אדם היה עני לגבי כסף זה (כפי הסבר הים של שלמה) לכן, אם הציבור הוציא כספים שמיועדים להצלת אנשים, עבור הצלת אדם, למרות שיש לו כסף הוא אינו חייב להשיב.
לסיכום: בגמרא בבבא קמא נאמר שאדם שבאו שודדים ונטלו ממון של פדיון שבויים הוא פטור מלשלם, וזאת משום שהוא פדה עצמו בפדיון שבויים, והראשונים נחלקו אם מדובר באדם אמיד, שלא היה לו כסף זמין, או באדם עני. האחרונים ביארו מדוע אם מדובר באדם אמיד הוא אינו חייב להשיב את הכספים שהוצאו על מנת להצילו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













