ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש שבת ומועדים ענינו של יום

עד כפול

הכלה המיועדת אמרה בשמחה לחתנה המיועד: "הנה העד שלי הגיע". "את טועה", צחק החתן, "הוא העד שלי"
לחץ להקדשת שיעור זה
כמה ימים לפני יום הכיפורים, אלדד, גבאי בית כנסת באשדוד, פגש חברה טובה של אשתו, שיש לה בת בגיל 26 שעדיין לא התחתנה.
היא ביקשה ממנו להתפלל ביום הכיפורים בבית הכנסת שלו על בתה שאותה הכיר מילדותה, כדי שתזכה סוף סוף למצוא את זיווגה משמיים.
"כמה צריך לתרום בשביל ברכה כזאת?", התעניינה.
"ח"י שקלים זה בסדר גמור", אמר אלדד.
היא הושיטה לו שטר של 20 שקלים והוא הניחו בכיס חולצתו. לאחר מכן ביקש שתרשום על פתק את שם הבת בצירוף שמה, שם האם, והבטיח לה שהוא יאמר בעבורה "מי שבירך", כאשר יקראו את המפטיר של ספר יונה בתפילת מנחה.
לאחר מכן נסע אלדד למושב סמוך, לביתו המרווח של חברו. מנהלת משק הבית של משפחת חברו ביקשה ממנו לברך את בנה, שאותו הכיר, בבית הכנסת ביום הכיפורים לזיווג הגון, כי הוא כבר מתקרב לגיל 30 ועדיין אין לו בת זוג.
אלדד רשם על פתק את שם הבן ושם אמו והניחו בכיס חולצתו, והאם נתנה תרומה של 20 שקלים לבית הכנסת שבו אלדד מתפלל. בסופו של אותו יום היו בכיס חולצתו שני שטרות ושני פתקים עם שני שמות לברך בבית הכנסת ביום הקדוש בעבור זיווג הגון.
כאשר נכנס לבית הכנסת שלשל את שני השטרות לקופת הנחושת הגדולה שניצבה על שולחן בכניסה, ואת שני הפתקים הניח ליד נוסח "מי שברך", שממנו קרא בעליות לתורה.
הגיע יום הכיפורים. מתפללים רבים נכנסו עטופים בלבן לבית הכנסת השכונתי באשדוד. אלדד דאג להושיב את המתפללים שמגיעים פעם בשנה במקומות פנויים וכן דאג לשאר סדרי התפילה. למחרת לפני קריאת התורה בשחרית מכר את העליות לתורה, ואת העלייה למפטיר יונה במנחה, העלייה הנחשבת ביותר בשנה ברוב קהילות ישראל, מכר בסכום נכבד של 3600 שקלים.
כאשר הגיעה תפילת מנחה, עלה לתורה הזוכה בעלייה הנכספת וקרא את מפטיר יונה. לאחר מכן אלדד בירכו ולא שכח להוסיף "מי שבירך" לשני השמות שנמסרו לו שיזכו לזיווג הגון בקרוב.
לאחר חודשים ספורים קיבל טלפון מחברתה של אשתו.
"ברוך השם!", נשמע קול צוהל מבעד לשפופרת, "בתי התארסה בשעה טובה ואני מאמינה שהברכה שלך ביום כיפורים עזרה לה. היינו שמחים אם תוכל לבוא ביום שלישי הקרוב בשעה עשר בבוקר לרבנות אשדוד כדי להיות עד בעבורה".
הרב אלדד בירך את האם במזל טוב ואמר לה שיגיע בשמחה.
כעבור שעות אחדות קיבל טלפון נוסף. מנהלת משק הבית של חברו הייתה על הקו: "ברוך השם, בני עומד להתחתן! אשמח אם תגיע להיות עד ביום שלישי בשעה עשר ברבנות אשדוד".
אלדד נדהם מצירוף המקרים. הנה הוא צריך להעיד בעבור השניים שהתפלל בעבורם, באותו יום, באותה שעה ובאותו מקום! הוא בירך את האם המאושרת, אמר לה שישמח להגיע, וחייך בלבו שמצווה גוררת מצווה, והנה הוא תופס שתי ציפורים במכה אחת. הוא החל להרהר בלבו שאולי מדובר בחתונה בין שני המתברכים שלו, אבל ביטל זאת בחושבו: בעולם הזה יש גבול לניסים שיכולים לקרות...
כאשר נכנס ביום שלישי לרבנות בשעה שנקבעה, ראה את החתן והכלה המיועדים עומדים זה לצד זה. אלדד החל לקלוט מה קורה כאן.
ניגשה אליו הכלה המיועדת ואמרה בשמחה לחתנה המיועד: "הנה העד שלי הגיע".
"לא, את טועה", צחק החתן, "הרב אלדד הוא העד שלי..."
"מזל טוב לכם!", קרא אלדד, "אני עד של שניכם..."
החתן והכלה המיועדים שמעו מפיו על ההשגחה הפרטית, איך קיבל את פתקיהם באותו יום ואיך בירך את שניהם באותה עלייה לתורה ביום הכיפורים, והנה הוא בא להיות עד של שניהם, ושמחת ההשגחה הפרטית העצימה את שמחת החתונה.
לאחר מכן קיבל אלדד הזמנה לחתונה משני הצדדים וכובד לברך את הברכה השביעית - "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר ברא ששון ושמחה, חתן וכלה... ברוך אתה ה' משמח החתן עם הכלה". בתוך ההתרגשות הגדולה, תקתוקי והבהובי המצלמות, חשב על שני הפתקים ושני השטרות שנחו בכיס חולצתו בעשרת ימי תשובה, שהולידו שתי ברכות ביום הרחמים, והפכו כעת לשבע ברכות.

ליצירת קשר לסיפור בעל מסר יהודי שחוויתם: odedm@neto.net.il



עוד בנושא ענינו של יום

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il