ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
אמנם, מהגמרא בדף טז (ע"ב) משמע שאדם שיוצא מבית דין ונאמר לו: 'צא תן לו' - כלומר, שמן הדין הנתבע חייב לשלם לתובע, הנתבע נאמן לומר לאחר מכן שהוא פרע את החוב. אמנם לכאורה קשה, שהרי בגמרא בדף טו נאמר שאדם שעמד בדין זה נחשב כמו שטר, ואם כן הכלל הוא שכשיש לתובע שטר הנתבע לא יכול לטעון שהוא פרע את החוב? כמו כן, לא סביר שהחייב יהיה נאמן לומר פרעתי, ובכל זאת יגבו את החוב ממשועבדים, שהרי אם נמצא שניתן לגבות ממשועבדים רק על סמך הודאת החייב שהוא לא פרע, והרי על סמך הודאתו לא ניתן לחייב אחרים. נחלקו הראשונים ביישוב סתירה זו.
א. הרי"ף תירץ (י ע"א מדפי הרי"ף) שיש להבדיל בין שני מקרים - מקרה שבו אדם סירב לקבל את פסיקת בית הדין, הוא לא נאמן לומר שהוא פרע, ואז פסק הדין נחשב כמו שטר, לבין מקרה שבו אדם הגיע לבית דין מרצונו, ולאחר פסיקת בית הדין הוא טוען שהוא פרע, אז הוא נאמן בדבריו.
ב. דעת רבינו חננאל, שכשאדם עומד בדין, הוא יכול לטעון פרוע, והוא נאמן, וכדברי הגמרא בדף טז, אלא שאם התובע ביקש מבית הדין שיכתבו לו שטר על הנתבע, ובית הדין הסכימו וכתבו לו, אז הנתבע אינו נאמן לטעון פרוע, וכדין כל שטר, אלא שהחידוש הוא שלמרות שהשטר נכתב בלי הסכמת הנתבע, כיון שבית הדין כתבו את השטר, השטר נחשב לשטר.
ג. דעת רא"ש (א, מב) שאמנם, במקרה של פסק בית דין יוצא קול, ולכן ניתן לגבות מלקוחות, אך מצד שני הנתבע יכול לטעון שהחוב פרוע, וזאת משום שהסיבה שכשיש שטר לא ניתן לטעון פרוע היא רק בגלל שהשטר ביד התובע מהווה הוכחה שהחוב לא נפרע, אבל כאשר אין שטר, אלא רק פסיקת בית דין בעל פה, ניתן לטעון פרוע. לכן שתי הגמרות נכונות - מצד אחד ניתן לגבות מלקוחות, ומצד שני ניתן גם לטעון פרוע.
הרמב"ם (טוען ונטען ז, ה) סובר כעקרון הרי"ף שאדם שלא סירב לבא לדין נאמן לטעון פרוע מיד אחרי פסיקת בית הדין, ולכן כתב שחכמי ספרד כשהיו זוכים בדין, מיד היו אומרים לעדים שיהיו עדים ושיפרע רק בפניהם, ולא בפני אנשים אחרים, וכך היו מונעים מצב שבו אדם משקר וטוען שהוא פרע למרות שזה לא נכון.
הלחם משנה (שם) מסביר שלרמב"ם בעצם שיטה אחרת משיטת הרי"ף, ונחלקו הרמב"ם והרי"ף מה נחשב אדם ש'לא מציית לדין' שהוא לא נאמן לטעון פרוע, לדעת הרמב"ם כל אדם שהיה צריך להביא אותו לבית הדין בתחילת הדין, גם אם בסופו של דבר קיבל עליו את הדין הוא לא נאמן לטעון פרוע, ואילו לדעת הרי"ף מספיק שאדם מקבל על עצמו את פסיקת בית הדין בסוף הדיון לכך שהוא נחשב ל'ציית דינא' והוא נאמן לטעון פרוע.
השולחן ערוך (חושן משפט לט, ט) פוסק כדעת הרמב"ם, שעל מנת שהנתבע לא יהיה נאמן לומר שפרע, צריך לזמן אותו לדין ושיסרב. אמנם, שולחן ערוך מוסיף שבמקומות שיכול הנתבע לטעון פרוע, לא כותבים לתובע שטר, כיון שיתכן שהנתבע פרע בינתיים. והאחרונים נחלקו (סוכמו דבריהם בנתיבות חידושים סקכ"ו) האם ניתן לכתוב שטר לאדם שסירב לקבל את הדין, או לבא לדין.
סיכום : שלוש דעות בראשונים יש לגבי נאמנות אדם לטעון פרוע לאחר שיצא עליו פסק דין האם מדובר רק כשסירב, או שרק כשכתבו לו שטר, או שתמיד נאמן לומר פרוע, ובכל זאת גובה ממשועבדים. גם בשיטת הרי"ף הסובר שכשסירב לא נאמן לומר פרוע נחלקו הדעות האם בית הדין יכולים לכתוב לו שטר.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
