ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- פורים וחודש אדר
- חודש אדר
- ספריה
- אמונה
- ארץ מול שמים
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב עוזי קלכהיים זצ"ל
נתחיל בסימני האביב שהזכירו חכמינו במשנה (שקלים א, א):
"באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאים. בחמשה עשר בו קורין את המגלה בכרכין, ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקואות המים, ועושין כל צרכי הרבים, ומציינין את הקברות, ויוצאין אף על הכלאים".
עם כניסת חודש אדר היו מכריזים ומודיעים לציבור, לצאת לגינות ולשדות, לנקותם מצמחי הכלאים שנבטו בשדה ובכרם, מפני שניתן כבר להכירם ולעוקרם מן העולם, וכן לעשות כל צורכי הרבים, לצאת ולתקן את הדרכים והרחובות שנהרסו בעקבות הגשמים, כדי שיהיו מתוקנים וראויים לעולי הרגלים, וכן לפתוח את המקוואות מן הרפש והלכלוך כדי להכשירם לטבילת עולי הרגלים, ולפתוח את בורות המים שיהיו מים מצויים לשתייה בימות החמה.
לפי כל הפעולות הללו שהזכירו במשנה, משמע שחודש אדר משמש כהכנה לקראת האביב והקיץ, כי עונת הגשמים כבר מאחורינו, ומה שירדו עוד גשמים בעתיד הם לא יהיו גורם משפיע לרעה על הדרכים והרחובות, על מקוואות הטבילה ועל בורות המים. אם כן אנו נמצאים בפרוזדור המובילנו לאביב.
לעומת סימנים אלה שבמשנה המעבירים אותנו לאביב ולפסח, ישנם גם סימני חורף בחודש אדר. עצם הדבר שמעבּרים את השנה ומוסיפים עוד חודש לחורף, והוא אדר, משמע שקושרים את החודש הזה לתקופה שעברה - לעונת החורף, ומאריכים אותה בחודש הנוסף. יוצא, שחודש אדר מציין דווקא את המשכו של החורף, ולא את בואו של האביב. הכלל ההלכתי קובע: "אין מעברין אלא אדר" (סנהדרין יב, ע"א, ועיין בטעם בתוספות ד"ה אין).
יוצא שבראשית חודש זה ניתן לכוונו לשני כיוונים - להיות המשכו של החורף, או להיות חודש הסמוך ומכין לקראת האביב. כי ביום שלושים "אין מעברין את אדר" (שם שם, ע"ב) מאחר שבסוף, החודש ראוי להיות בגדר תוספת לניסן, חלים כבר דיני ניסן, שאינו יכול להתהפך. (עיין בתשובות רדב"ז, ח"ג אלף ס"א, ובגיליון הש"ס כאן) וחזקיה המלך טעה בכך שרצה לעבר את חודש ניסן בניסן, ועל כך ביקש רחמים על עצמו.
נסביר בקצרה את חישובי התקופה. הכלל העקרוני הקובע לעניין תוספת חודש אדר הוא כדי שהפסח יהא באביב: "שָׁמוֹר אֶת חֹדֶשׁ הָאָבִיב" (דברים טז, א), כלומר, צריך לדאוג שחג הפסח יחול תמיד באביב. כדי לשמור על איזון בין שנת החמה שהיא שס"ה ימים, ובין י"ב מחזורים של ירח שהם שנ"ד ימים, שההפרש ביניהם בערך אחד עשר יום, מעבּרים את חודש אדר, אחת לשלוש שנים בערך, וכך חל פסח תמיד באביב. לפיכך יוצא, שעל ידי אדר השני, מתארך החורף בחודש נוסף והוא מציין לנו את המשכה של תקופת טבת.
הערה מכת"י:
המאבק אם לעבר את השנה, נטוש בין הכהונה והמלכות. הכהן הגדול אינו מעוניין למתוח את החורף, כדי שיוכל להלך יחף על רצפת העזרה, כי אם יידחק חודש תשרי עמוק לתוך החורף, רצפת העזרה תהיה קרה. ואילו המלכות מעוניינת בחודש נוסף, כלומר לעבר את השנה כגישת המלך, "משום אפסניא", המתקצב את חיילותיו בתקציב שנתי, כדי ששנת התקציב תרוויח עוד חודש, והתקציב לא יגדל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
