ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- לימוד יומי באמונה
- חגי תשרי
היום נלמד מתורתו של ר' אלימלך מליז'נסק מתוך ספרו 'נועם אלימלך'. ראשית הוא מסביר את הפסוק 'כי צדיק ה', צדקות אהב'. לפי הפירוש הראשון כוונת המילים צדיק ה' היא שה' נותן צדקה לכל, ולמרות זאת הוא תאב שנעשה צדקות. בדרך כלל כאשר יש לאדם משהו הוא כבר פחות רוצה בו. דווקא החסרון מוליד השתוקקות עזה. אך אצל ה' אין הדבר כך – ולמרות שיש לו כל מה שירצה, והוא עושה צדקה אין סופית – לכל יצור באשר הוא חי, בכל חייו וצרכיו, למרות זאת – הוא חפץ בצדקותינו, והכל למעננו – כדי שנזכה לטוב בעתיד.
לפי הפירוש השני, כוונת המילים צדיק ה' – שכל מעשיו מושלמים, ועל כן הם כולם בדרכה אחת – שלימות מוחלטת ואין-סופית. לעומת זאת, בעם ישראל יש דרגות שונות של צדקות. למרות זאת, ה' אוהב גם את המעשים הנמוכים כמו המעשים הגבוהים.
הסיבה לכך נעוצה אף היא בפסוק בפרשה – 'ורוח אלהים מרחפת על פני המים'. כפי שראינו גם אתמול – פסוק זה רומז לרוחו של משיח. המשיח עתיד לתקן את העולם כולו, ואף את המעשים שאינם מושלמים – הוא יתקן כך שיגיעו לשלמות. בכל מעשה, גם שפל ונמוך, טמון אור גדול שהמשיח עתיד לגלות. אם כן, גם מעשה קטן טומן בחובו צדקה גדולה, ועל כן ה' אוהב אותו.
"ברא אלהים את השמים ואת הארץ כו'" (א, א). יבואר על דרך זה. ונקדים לפרש הפסוק (תהלים יא, ז) "כי צדיק ה' צדקות אהב". הפירוש כך הוא: דהנה (שהנה) עינינו רואין דרך בני אדם הדבר שיש להם כבר אינו חביב בעיניהם אלא משתוקקים תמיד לדבר שחוץ להם, אבל הבורא ברוך הוא אינו כן. אף על פי שצדיק ה' בכל דרכיו ונותן צדקה לכל בשר, אף על פי כן מתאוה ומשתוקק בצדקות אדם. ואף אם צדקנו מה נתן לו רק להטיב לנו באחריתינו.
לזה אמר הכתוב "כי צדיק ה' צדקות אהב", אף על פי שצדיק ה' בעצמו ואינו חסר במדותיו כלום, אף על פי כן צדקות אהב, וזה שבח גדול להבורא יתברך שמו ויתעלה שמקבל תענוג ואינו צריך לנו.
או יאמר "כי צדיק ה' כו'", דהנה הבורא ברוך הוא יחיד במדותיו, שכל מדותיו הוא אצלו יתברך אחדות גמור. ואנחנו עמו ישראל כל אחד חלוק במדותיו ועובד שמו יתברך לפי בחינתו. וזה פירוש הפסוק "כי צדיק ה'", לומר אף על פי שהבורא יתברך הוא יחיד בצדקתו והכל אחדות גמור אצלו יתברך, אף על פי כן צדקות אהב. רצה לומר כל מיני צדקות אוהב ומקבל מאתנו, אף על פי שכל אחד נותן צדקה בבחינתו - יש שכוונתו לשמים לבד למען שמו יתברך, ויש מכוונים לטובתם, אף על פי כן מקבל מהם כי "מתוך שלא לשמה כו'".
וזהו "צדקות אהב", לשון רבים, שאוהב מאתנו הכל - כל מיני צדקות. וזהו "בראשית כו' את השמים ואת הארץ", שזה העובד לשם שמים הוא בבחינת שמים והעובד שלא לשמה הוא בבחינת הארץ. את הכל ברא יתברך שמו ובכל רצונו יתברך. וזה שמפרש הכתוב "והארץ היתה תוהו כו'". פירוש אף על פי שהעובד שלא לשמה היא מדרגה שפילה, אף על פי כן חפץ בו יתברך גם כן. והטעם אמר הכתוב "ורוח אלקים מרחפת על פני מים", על דרך דאיתא במדרש (בראשית רבה ב, ד) רוחו של משיח, ורצה לומר כשיבא משיח יהיה הכל מתוקן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.

עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה

קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.

ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.












