ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- עסקאות, חוזים והסכמים
אדם קנה פלאפון וחזר לביתו, אך בטרם השתמש בו ראה שמכשיר זה נמכר במחיר זול יותר במקום אחר והתחרט על הרכישה שביצע, וביקש להשיב את הפלאפון שרכש לחנות. המוכר ביקש להניאו מחזרתו.
טענת המוכר: אין יכולת להשיב את המקח לאחר שנעשה קניין בין שני הצדדים, מה גם שלא מצא במכשיר שנרכש כל פגם. עוד טען, שהוא כבר הכניס את הרווח מעיסקה זו בתחשיב החודשי ואף ביצע על סמך זאת הליך מסוים, וכעת עם ביטול הרכישה יוסב לו נזק כבד.
טענת הקונה: מכיון שעל פי החוק ישנה יכולת החזרת המקח, על בעל החנות לקבל מידו את המכשיר שרכש.
תשובה
רשאי הקונה להחזיר את המוצר שרכש, כנהוג וכמקובל.
נימוקי הדין
פעולת הקניין פועלת את המקח
הגמ' בב"ב בדף קנב: אומרת: 'אין אחר קנין כלום', כלומר - לא ניתן לחזור מביצוע עיסקה ורכישה לאחר שנעשה הקניין. וכן פסקו הרמב"ם בהלכות זכיה ומתנה פ"ט והשו"ע בסי' רנ סעי' יג. וזה לשון השו"ע בסי' קפט: 'ולאחר שנגמר המקח כל אחד לפי קניינו, אין שום אחד מהם יכול לחזור בו'.
יסוד הדין מבוסס על כך שהמקח נעשה ע"פ גמירות דעת בין המוכר לקונה. ונחלקו האחרונים אם חלוט הקניין מתבצע בפעולת המקח, או שמא גמירות הדעת יוצרת את חלוט הקניין 1 ופעולת המקח מגדירה שאין זה מעשה שחוק והיטול. ולכאורה הצדק עם המוכר, שאין הלוקח יכול לחזור בו, ואינו מחוייב לקבל את המכשיר הסלולרי חזרה.
קללת 'מי שפרע' על החוזר בו מהמקח
הגמ' במסכת בב"מ דף מד. אומרת: 'נתן לו מעות ולא משך הימנו פירות, יכול לחזור בו. אבל אמרו מי שפרע מאנשי דור המבול ומדור הפלגה, הוא עתיד להפרע ממי שאינו עומד בדבורו'. וכן פוסק הרמב"ם בהלכות מכירה פ"ז ה"א: 'מי שנתן הדמים ולא משך הפירות... כל החוזר בו בין לוקח בין מוכר לא עשה מעשה ישראל, וחייב לקבל מי שפרע'. וכן פסק השו"ע בסי' רד סעי' א. כל שכן בנידון שלנו, שכבר רכש וביצע את כל הקניינים, יעבור לכאורה על קללה זו באם ישיב את שקנה.
השו"ע בסי' רד סעי' ד תאר את סדר הקללה על שעבר על 'מי שפרע': 'כיצד מקבל מי שפרע, אוררין אותו בב"ד ואומרים מי שפרע מאנשי דור המבול ומאנשי דור הפלגה ומאנשי סדום ועמורה וממצרים שטבעו בים, הוא יפרע ממי שאינו עומד בדבורו'. והרמ"א הוסיף שי"א שאומרים זאת ברבים.
הסמ"ע שם סק"ח והבאר היטב שם בארו את נוסח הקללה שמציינת את דור המבול והפלגה ואנשי מצרים: 'משום דבהן נתפרסם השגחת הש"י על מעשים הרעים דבני אדם, ופרע להן בפומבי לפי מעשיהן. ומשום האי טעמא נמי אמרו וממצרים שטבעו בים, מפני שזה היה גדול שבניסים, ובדרך ההשגחיית שבדבר שזדו להשליך בני ישראל, במים בא עליהם'. כלומר, ישנה השגחה אלוקית על מעשה בני האדם, הכוללת ענישה מתאימה על הסורר מדרך הישר.
הדברים אמורים כשחוזר בו בלא סיבה מיוחדת, ובלא שיש מום שפוגם במהות המקח. אומנם לגבי דין חזרה מהמקח כשטרם נתן דמים, ישנה מחלוקת ראשונים במצב שמוצא את אותו מוצר בזול יותר אם עובר על 'מחוסרי אמנה', אך אם כבר נתן דמים עובר על מי שפרע אף כשמוצא בזול יותר.
חומרתה של קללה זו
הב"י ביו"ד בסי' רסד הביא תשובת מהר"ם בענין מי שנולד לו בן זכר והתחייב לחבירו שיהיה מוהל, דלכתחילה לא יחזור, ומיהו אם חזר הוי חזרה, ואין בית דין יכולים לעכבו, אך מותר לקרותו רשע. ובספר האגודה ב"מ פ"ד אות סו כתב שכמו שהחוזר מן המקח חייב לקבל מי שפרע ומפרסמים דינו ואומרים לו ברבים מי שפרע מאנשי דור המבול וכו' הוא יפרע ממי שאינו עומד בדיבורו, כך גם מי שמיפר את הבטחותיו מפרסמים ברבים שהוא מחוסר אמנה ואין רוח חכמים נוחה הימנו.
ובתשובות והנהגות ח"ה סי' שעד תמה על דין זה, שאף אם שילם מעות מקללים אותו במי שפרע אם חזר בו, שהרי מעיקר הדין מותר לחזור בו ומדוע מקללים אותו. ואף שבגמ' ב"מ בדף מח: מבואר שהטעם הוא שאינו עושה מעשה עמך, ומפרש רש"י שם דכתיב 'שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב': 'תמוה שבשביל זה שדיבר פעם אחת כזב, אפילו במזיד, הותר דמו לקללו ברבים... כיון ש'אינו עושה מעשה עמך' יותר גם לקללו?'
והשיב בתשובות והנהגות שם: 'ולענ"ד נראה דהא דהתירו לגנות ולקלל את החוזר בו והמיפר הבטחותיו, היינו היכא שאנו מצפים שיפחד מהפרסום והקללה, ויעמוד בדיבורו. וחילקו חז"ל דהיכא שנותן דמים וחוזר, שחמור יותר, מותר לקללו, והיכא שמיפר הבטחותיו שקל יותר, מותר לבזותו, אולם ההיתר לבזותו ולקללו הוא על דבר זה בלבד ולא על שאר מעשיו, אבל היכא שברור שאין היכי תימצי שיעמוד בדיבורו באמת אין לבזותו ולקללו'.
הט"ז ביו"ד בסי' רסד סק"ה הביא לגבי דין מחוסרי אמנה את דברי הב"י שם בשם הריב"ם: 'משום שארית ישראל לא יעשו עולה ולא ידברו כזב, ומותר לקרותו רשע', וכל שכן שיהא בדין 'מי שפרע'. במשפטי שלום הביא משמיה דהראנ"ח שיש לבי"ד למנוע חזרה זו ולקרותו עבריינא, ויתרו בו ויביישוהו ברבים. ומדינא סבר שמכים אותו עד שתצא נפשו, אלא שבזה"ז אין כח בי"ד יפה. ודלא כעין יצחק תניינא אהע"ז סוסי' לד ס"ק כז שאין כופין על כך אף במילי.
תוקפו ההלכתי של החוק
בשנת תשע"א-2010 נעשה תיקון בחוק תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), מכח סעיף 14(ו) לחוק הגנת הצרכן. התקנה אפשרה לצרכן לחזור בו מקיום העיסקה, והעניקה לצרכן המבטל החזר כספי מלא במזומן, בניכוי דמי ביטול בשיעור מסויים (שם 5א). פרק הזמן שבתוכו ניתן לבטל את העסקה הינו, ברוב המוצרים, 14 יום. מטרת החוק לעודד מסחר הוגן, לאפשר לרוכש מוצר שאינו זקוק לו לחזור בו, ומאידך להגדיל את אחוזי הקנייה, שכן הלקוח לא יירתע לבצע עיסקה כשיודע שיכול לבטלה.
יש לדון בתוקפו של חוק זה מבחינה הלכתית, שהרי 'דינא דמלכותא דינא' לא נאמר אלא בחוקים שהם בגדר 'תקנת הציבור' ולרווחתו, ויש לפקפק האם האפשרות הגורפת לבטל עסקה הינה בגדר 'תקנת הציבור'. זאת משום שהחוק לא מבדיל בין מצב שהלקוח מעוניין לחזור בו בשל טעות בגמירות הדעת בשעת המקח, לבין מצב שהלקוח מעוניין לבטל את העיסקה משיקולי כדאיות עיסקית, עובדה שגורמת פקפוק בדבר היות החוק רווחת הציבור, אלא יש כאן החלת חוק שיש בו קביעה משפטית של אופי העיסקאות בשוק.
אמנם, כיון שהחוק מאפשר לקונה לחזור בו, הרי זה כאילו התנו כך במפורש לפני ביצוע העיסקא, ועל כן אין כאן איסור וקללת 'מי שפרע' שהרי על דעת כן התבצע המקח.
דיני המנהג
הגמ' בב"ב בדף ח: הביאה את דין כוחו של מנהג: 'רשאין בני העיר להתנות על המדות ועל השערים ועל שכר פועלים ולהסיע על קיצתן'. וכיון שהתנו כן אנשי העיר, מחויבים בכך. והמשנה בריש ב"ב אף בארה שיכול לכוף על שכנו את נהלי ומנהגי אנשי העיר.
ישנה מחלוקת לגבי התוקף שיש למנהג;
א. הרמב"ם בהלכות מכירה פט"ו ה"ה כתב: 'כל שהסכימו עליו בני המדינה שהוא מום שמחזיר בו מקח זה מחזירין, וכל שהסכימו עליו שאינו מום הרי זה אינו מחזיר בו, אלא אם פירש. שכל הנושא ונותן סתם על מנהג המדינה הוא סומך'. וכן מצוי הוא בשו"ת רשב"א ח"ב סי' רסח: 'והמנהג בעניני דיני הממונות: כל מנהג שהנהיגו ביניהם בני המדינה בהסכמת גדוליהם היא הסכמה, ודנין עליה כשל תורה'. הרי שיסוד החיוב הינו, שהמנהג מבטא את הסכמה של הנוגעים בדבר לגבי קיום המקח.
ב. בשו"ת הרי"ף בסי' יג כתב: 'המנהג שעושין על פיו והוא שרוב הקהל יתייעצו עם זקני הקהל ויתקנו תקנה כמה שיתקנו ויקיימו אותה זהו המנהג'. ולא תלה את המנהג בידיעתם ובהסכמתם, דבר המורה על תוקף המנהג שמחייב מכח תקנת הציבור.
אולם ישנה הגבלה למנהג המקום, שלא יהא 'מנהג גרוע', כן כתב רבינו תם בתוס' בריש ב"ב בד"ה 'בגויל': 'ונראה לר"ת דדוקא בהוצא ודפנא (יכול לכוף על מנהג זה), אבל פחות מכאן, אפילו נהגו, מנהג הדיוט הוא. ומוכיח מכאן, דיש מנהגים שאין לסמוך עליהם, אפילו היכא דתנן הכל כמנהג המדינה'. כלומר, המנהג צריך להיות בר תועלת והגון ואין משמעות למנהג חסר אחריות.
מנהג שמקורו בחוק
ישנה מחלוקת בקרב הפוסקים בדורנו אם החוק יכול להוות הגורם למנהג, או שאין לתת למנהג ע"פ החוק תוקף הלכתי, וראה בתחומין לב הרחבה בדבר.
הרשב"א בשו"ת ח"ו סי' רנד כתב ביחס לאלו שביקשו לאמץ את דיני הירושה הנהוגים במקומם, שאין לקבל טענה שמקבלת באופן גורף את כל מערכת החוקים האזרחי, שכן בכך ייווצר תחליף למערכת המשפטית של התורה. אולם, הוא לא שלל לחלוטין אפשרות שיקבל אדם או ציבור על עצמו חוק מסוים.
כן מבואר גם בש"ך, שכתב שאין היתר לקבל באופן כללי את חוקות הגויים, ואין תוקף למנהג שכנגד דין תורה, אבל אם ידע על מנהג מסוים וקיבל עצמו את מנהג זה – מחוייב בו. ולכן סבר הש"ך בסי' כב ס"ק טו ששני צדדים יכולים להסכים על נכרי מסוים שידון ביניהם, אבל לא יוכל לקבל על עצמו חוקות הגויים באופן כללי.
לאור כל זאת, כיון שרוב מוחלט של הציבור מודע לחוק זה שמאפשר החזרת מוצר לאחר הקנייה, והכל פועלים על פיו, יש לו תוקף הלכתי, והוא מבטל את קללת 'מי שפרע' כיון שנעשה בהסכמה גמורה.
^ 1.כן לשון החזו"א בחו"מ סי' נא הידועים: 'כלל גדול יהיה לך בקניינים, דעיקר הקניין הוא שיגמור בליבו להקנות הדבר לחבירו, וחבירו יסמוך עליו בדעתו'.
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ענייני כשרות המצויים
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
