בית המדרש

  • הלכה מחשבה ומוסר
  • גבורה ומנהיגות
לחץ להקדשת שיעור זה
י"א חשוון תשע"ז

גבורה ומנהיגות- חלק ז'

undefined

רבנים שונים

י"א חשוון תשע"ז
3 דק' קריאה
ביאורים- "אם פגע בך מנוול זה (יצר הרע), משכהו לבית המדרש"
אנחנו אולי היינו מנסחים את זה קצת אחרת: "אם פגע בך מנוול זה, עזוב אותו, ורוץ לבית המדרש". מה אמור יצר הרע לעשות בתוך בית המדרש?
המפגש עם העולם הזה הוא קצת מרתיע. זה לא פשוט להיות ירא שמים, כאשר המציאות מסביב כל כך מבלבלת, כאשר המון כוחות ורצונות פועלים בתוכנו ורוצים לפרוץ. בצורה טבעית מתעורר בנו רצון לברוח, לנתק מגע, כדי 'לשרוד רוחנית'.
חז"ל מודיעים לנו חד משמעית, שזה בלתי אפשרי. אם לא נכניס את יצר הרע לתוך בית המדרש לא יהיה לתורה מגע עם הכוחות והרגשות הבסיסיים של הנפש. במקום שעבודת ה' תהפוך אותנו לאנשים טובים יותר, היא תשתבץ בפינה בלי שום השפעה ממשית. המחשבה על 'הפרדת רשויות' תביא אותנו למצב של פיצול אישיות, 'בתפילה אני בן אדם אחד, ובלחץ של יום שישי אני בן אדם אחר'. אם תברח מהיצר לבית המדרש, הוא יחכה לך בחוץ. קח אותו ביחד איתך, ורק באופן הזה תאפשר לתורה שאתה לומד לחדור לתוכו, ולפרק אותו לגורמים. כך נבחין בין הגרעין החיובי שיש לו מקום ותפקיד, לבין המעטפת השלילית שאותה נסיר בעדינות. מבית המדרש נצא בחזרה החוצה, עם מבט שונה, והבנה מעמיקה יותר על החיים, ועלינו.

הלכה- הטעם לתקנת נטילת ידיים – המשך
כדי להסביר את הטעם הרוחני למצוות נטילת ידיים, יש להקדים ולומר שככל שמדובר בפעולה חיונית יותר עבור האדם, כך השפעתה לטוב או לרע מרובה יותר. על כן סביב האכילה, שהיא יסוד חשוב בקיומו של האדם, נאמרו הלכות רבות.
אפשר לאכול כדי לספק תענוג רגעי, ואפשר לאכול כדי לקבל כוח לחיים מלאי תוכן ומשמעות. כל ההלכות שנאמרו בענייני האכילה מכוונות למטרה אחת: שהאוכל יגביר בנו את ההרגשות הטובות וייתן לנו כוח להתרומם ולעסוק בתיקון העולם, ולא ישפיל את נפשנו לתוך תאוות אכילה חומרית נטולת תוכן רוחני. כיוון שהלחם הוא עיקר מזונו של האדם, תיקנו חכמים ליטול ידיים לפני אכילתו. בכוחן של הידיים לעשות מעשים טובים ומועילים מחד גיסא, ומאידך גיסא מעשים רעים. כיוון שתכלית הסעודה היא להעניק תוספת כוח וחיוניות, אנו מטהרים את הידיים מהזוהמה שדבקה בהן תוך עיסוקי העולם, ומקדשים אותן לקראת הסעודה, כדי שנוכל לשאוב מן האוכל את החיוניות הנצרכת לחיים מלאי תוכן ערכי. (מתוך 'פניני הלכה' ברכות ב, ב)

דברים שבלב- לבוש מלכות
"ודבר נוסף, תבוא לבית הספר עם חולצה מגוהצת ומכנסיים חדשים. בהצלחה!" המרפק שדחף לי רובי בעקבות המשפט הזה כמעט פירק אותי. "מה זה חשוב?? הכי חשוב שהוא הבנאדם הכי מתאים!" הרבה זמן חיפשנו מנהל לתיכון הדתי שבשכונה. בין כל המועמדים דוד הכי בלט. בן תורה אמתי, בעל מידות טובות, בעל ניסיון עשיר בחינוך, כריזמטי וסוחף. אחד כזה שיכול להפוך בית ספר צונח לצומח. אבל מה, הוא היה לבוש קצת ברישול... הוא הגיע לפגישות עם חולצה מקומטת שחציה בפנים וחציה בחוץ. מכנסיים דהויים. חיצונית הוא לא נראה מתאים לנהל בית ספר עם 700 תלמידים. "מה זה משנה איך הוא נראה?" התרעם רובי לאחר שהסתיימה הפגישה. "העיקר זה הפנימיות. הוא בעל מידות טובות ויודע לעבוד". "גם ההופעה החיצונית חשובה", השבתי. "יש לנו נטייה לזלזל בה, אבל היא חשובה. לפעמים הציבור הרחב לא מבין למי יש מידות טובות ומי סתם שחקן. מה שמשפיע עליו זה אדם שנואם יפה ושמתלבש מכובד. תגיד שזה סתם? לא נכון. אם אנחנו מחפשים אדם שישפיע על המערכת צריכים להתחשב גם בזה. כל נושאי התפקידים בישראל צריכים להקפיד על הופעה חיצונית שתרשים את צאן מרעיתם.
הרמב"ם פוסק שהדיינים צריכים להיות בעלי מראה. הנביא צריך להיות בעל קומה ועשיר. באופן זה דבריהם נשמעים יותר, ויכולים להשפיע בצורה שלמה יותר על הציבור. נכון שהכי חשובה הפנימיות, אבל גם להופעה החיצונית יש חשיבות, כתוספת לעולם פנימי טהור".


השבוע ראינו:
לכל דור יש מנהיג המתאים לו, אפילו אם הוא קטן יותר מהמנהיג של הדור הקודם; התנאי הבסיסי למנהיגות הוא ענווה. ענווה לא רק שאינה סותרת גדלות, אלא שאין גדלות אמתית בלי ענווה; תכונה בסיסית נוספת היא הרחמנות והרגישות לכל פרט מהציבור. לא רק לראות את הגודל, אלא גם להתייחס לפרט; התכונה הבאה היא היכולת לעמוד על האמת ולעשות את דבר ה' בשלמות, למרות הלחצים הרבים; מנהיג צריך להיות מקצוען ולדעת את תפקידו בצורה הטובה והמדויקת ביותר; דבר נוסף, שאף הוא חשוב – צריך שתהיה למנהיג הופעה מכובדת ומרשימה. זה לא המדד העיקרי, אך גם זה חשוב, מכיוון שזה משפיע על קהל השומעים.






את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il