ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- שבת ומועדים
- שבת
- התבוננות אמונית
חסידים מספרים כי פרל, אשתו של ר' לוי יצחק מברדיטשוב, כשהיתה לשה ואופה את החלות לשבת נוהגת היתה לומר תחינה זו: "ריבונו של עולם, מבקשת אני מלפניך, אנא עזור לי, שכשיהא לוי יצחק שלי מברך בשבת על החלות האלה יכוון בלבו אותן הכוונות שאני מכוונת בשעה זו שאני לשה ואופה".
העולם רגילים לומר כי מאחורי כל אדם גדול עומדת אישה גדולה לא פחות. הסיפור שלנו מפגיש אותנו עם הדמות העומדת בצלו של אחד מענקי הדורות, ר' לוי יצחק מברדיטשוב. בהשקפה ראשונה אנו פוגשים אישה ככל הנשים. בערב שבת והיא עומדת ולשה את החלות לקראת השבת. לכאורה, בעלה עוסק מן הסתם בהכנות רוחניות לקראת השבת, והיא עסוקה בהכנה הגשמית של חלות לקראת השבת. אבל רק לכאורה. את הממד הרוחני של עשייתה היא יוצקת על-ידי התחינה שהיא אומרת תוך כדי לישת הבצק. היא תופסת אומנותן של נשים צדקניות שבדורות שעברו, שהתחינות היו חלק מעולמן הרוחני.
גם ניסוחה של התחינה נשמע על פניו כניסוח המעמיד את עבודתה בצלו של בעלה. היא מתפללת על כוונותיו של בעלה, שיזכה לכוון את הכוונות הראויות בשעת ברכת החלות בשבת. לאמור, המעשה העיקרי הוא מעשהו של הבעל, הברכה על החלות, ואכילתן כאכילת מצווה של לחם משנה בשולחן השבת. אלו הם המעשים העיקריים שאליהן היא צריכה לכוון את עצמה. היא המכשירה את התנאים לעבודתו הרוחנית של בעלה, והוא יבוא ויברך.
אולם עיון מדוקדק בדבריה של האישה מגלה שלא כך הם פני הדברים. היא מבקשת מריבונו של עולם שכשיהא ר' לוי יצחק מברך על החלות, יכוון אותן כוונות שהיא עצמה מכוונת כשהיא לשה את החלות. מסתבר שלא כוונותיו של ר' לוי יצחק הם העיקר, אלא כוונותיה של אשתו. אלא שכאן נתקלים אנו בקושי לוגי: האישה מתכוונת בשעת לישתה שבעלה יכוון בעת הברכה את הכוונות שהיא עצמה מכוונת, אלא שהיא עצמה מכוונת שבעלה יכוון את הכוונות שהיא מכוונת. אם כן, מה מתכוונת האישה שהבעל צריך להתכוון אליו?
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
45 - תפילה בעיניים פקוחות
46 - לכבוד שבת קודש
47 - אמת מארץ תצמח
טען עוד
יחס זה שבין האישה לבין בעלה, בין פרל לבין ר' לוי יצחק, חושף בפנינו יסוד גדול בעבודת החסידות, והוא החשיבות שיש להכנות למצווה. כך הם פני הדברים בסיפור שלפנינו, וכך גם פניהם בנוהג שבעולם. האישה מזוהה עם ההכנות לשבת: היא טורחת, מבשלת, אופה, קונה ודואגת לכל צרכי השבת. הבעל, לעומתה, מזוהה עם המצווה עצמה: הוא יברך, יקדש, יבצע וינהל את שולחן השבת.
מבית מדרשו של ה'שפת אמת' יצא המשפט האומר ש"ההכנות למצווה גדולות מן המצווה". ההכנות למצווה משקפות את היחס הפנימי שלנו אל המצווה. מעשה המצווה הוא קצר, ובמעשה אחד כבר יוצאים אנו ידי חובת המצווה. בהכנות למצווה יכול האדם לשקע את רגשותיו, את געגועיו ואת אהבתו למצווה. ההכנה היא בלתי מוגבלת: תמיד אפשר להוסיף עוד ועוד, ככל שתאבה הנפש להוסיף באהבת המצווה. לשבת יש התחלה ויש סוף, אבל להכנות לשבת אין התחלה ואין סוף. לעולם איננו מספיקים להכין את עצמנו כראוי לשבת, משום שההכנה באה מעולם שאין בו הגבלה.
אהבתם של החסידים להכנות המצווה קיבלה את ביטויה ההלכתי בתשובה ששלח ר' צדוק הכהן מלובלין לנכדו של ר' עקיבא איגר, ר' לייבלה איגר. ר' לייבלה מתאר לר' צדוק הכהן מלובלין מצב שבו מזמינים אותו להיות מוהל או סנדק בבריתות, והוא, כיוון שהוא עסוק כל-כך בהכנות למצווה הרמה הזו, מאחר, וכך נדחית הברית משעות הבוקר לשעות הצהרים. הדילמה היא מה להעדיף: זריזין מקדימין למצוות או שמא מצווה הנעשית מתוך הכנה כדבעי. תשובתו של ר' צדוק הכהן פשוטה ונחרצת: עדיפה מצווה הנעשית מתוך התכוננות ראויה על-פני מצווה הנעשית בהקדמת הזמן אלא שלא הוכנה כדבעי.
זו היא תחינתה של פרל: יהי רצון שכשיהא ר' לוי יצחק מברך על החלות יתכוון לאותן כוונות שאני מתכוונת בשעת הלישה. האישה מביאה אל הלישה את כל רגש ההכנה לקראת שבת קודש. את הרגשות החמים הללו משקעת היא בתוך הבצק. הבעל זקוק לברכה של אשתו, שיזכה להתכוון לכוונות הרמות המשוקעות בהכנות למצווה. שיזכה לאותו הלב החם, שיזכה לאותו הרצון הכן והפשוט לקדש את השבת, שיזכה לאהבה שאין לה גבול המתבטאת במעשה ההכנה לקראת שבת קודש.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
