^ 1 ג', טז-כ.
^ 2 רלב"ג שם.
^ 3 'מצודת דוד' שם כג.
^ 4 ג', כז.
^ 5 מדרש פסיקתא פרשת שקלים, יג, הובא ברש"י שם.
^ 6 עָצמת ההשגחה הנִסית קשורה, אפוא, לטבעה של האומה, למהותה של נשמתה.
^ 7 על פי המדרש בבראשית רבה נה: "רבי עקיבא אומר: נסה אותו בודאי שלא יהיו אומרין - הממו, ערבבו ולא היה יודע מה לעשות".
^ 8 הרחבה בפירוש הנצי"ב, 'העמק דבר' בראשית כ"ב, יז.
^ 9 עוד בנבואת ירמיהו ז', לא - "אשר לא צויתי".
^ 10 הרחבה בדברי ריש לקיש, שבת סג ע"א.
^ 11 וכן בפירוש 'עולת ראי"ה' ח"א עמ' פה-צד.
^ 12 עוד על כך בפירוש האברבנאל למלכים שם.
^ 13 מעין המבואר בתלמוד הירושלמי ברכות פ"א ה"א, לעניין איילת השחר.
^ 14 רק בעיית ההתגלות קיימת, אך במהות ובאופן פנימי - "ומום אין בך" - שיר השירים ד', ז.
^ 15 עוד על כך בפירוש 'משך חכמה', סוף פרשת 'בחקותי'.
^ 16 הרחבה ב'שם משמואל', בראשית א', עמ' כב-כג.
^ 17 עוד על כך בפירוש הרש"ר הירש לבראשית ט', יח-כח, בעניין חם ויפת לעומת שם.
^ 18 מגילה יא ע"ב.
^ 19 החלומות האנושיים אכן שוא ידברו, אך "היינו כחולמים - בשוב ה' את שיבת ציון" - זוהי גאולה שאין בה הפסק וכל קושי - צריך להיות נקודת תנופה ולא שחיקה או קריסה.
^ 20 כמו הדמיון של השטן בעניין איחור בואו של משה רבנו - שמות ל"ב, א, ופירוש רש"י שם.
^ 21 ירמיהו כ"ה, יב.
^ 22 אסתר א', ח.
^ 23 על פי מסכת מגילה יב ע"א.
^ 24 מעין ביקורתו של הנביא חגי א', ד, על "לשבת בבתיכם ספונים, והבית הזה (הוא בית ה') חרב".
^ 25 מעין ביקורתו הנוקבת של הנביא ישעיהו בפרק כ"ח, יד-טו.
^ 26 על פי מסכת שבת יא ע"א.
^ 27 דוגמא לדבר במדרש רבה שמות יד, ג, לעניין אלו שרצו להישאר במצרים, והתברר דינם במכת חושך.
^ 28 הרחבה בפירוש 'מגילת סתרים' לאסתר א', ד-ז.
^ 29 עד כדי מתן אפשרות לשמירת כשרות למהדרין - באותו מעמד.
^ 30 אסתר א', יב.
^ 31 כפי שמבארת הגמרא במסכת מגילה יג ע"ב, בעניין גזירתו.
^ 32 כמו המתואר באסתר ה', יא-יב.
^ 33 אשר רק הסממנים החיצוניים, השרירותיים והריקניים של סמכות עריצה - הם מרכיבי שיקולי הדעת ה'ממלכתיים' בפרס.
^ 34 ושוב ושוב חוזרת השאלה האם להיגרר אחרי תמונת המצב הנגלית, השטחית, החיצונית.
^ 35 זהו ההבדל בין צער וכאב שהם דווקא ביטויים אמתים של רגישות בריאה, לבין עצב ונפילת הרוח - שהן כבר כמסקנה.
^ 36 מגילה יד ע"א.
^ 37 אסתר ג', יא-טו.
^ 38 אך יש לבחון עד כמה תחזיק מעמד השתנות זאת.
^ 39 האהבה לאומה אינה מטשטשת את הצורך בחשבון נפש, וזה האחרון אינו מכהה את האהבה. הרחבת דברים בבראשית רבה נד, ג - לעניין 'אהבה' ו'תוכחה'.
^ 40 'פרי צדיק', שמות, פורים ד.
^ 41 שם, על פי תהלים צ"ח, ג, ודברי הגמרא במסכת מגילה יא ע"א.
^ 42 כפי שעלול הדבר לקרות לא רק בימי אסתר בימים ההם, אלא גם בזמן הזה.
^ 43 עוד על כך בפירוש 'משך חכמה', על מגילת אסתר ד', ה, ד"ה התך, (נמצא בסוף ספר שמות).
^ 44 הרחבת דברים בספר 'אורות', 'ישראל ותחייתו' פל"ב.
^ 45 מעין קריאת ה' לאדם: "אַיֶכָּה" - במובן הציבורי, ולא רק הפרטי.
^ 46 וכאשר ישראל עומדים על נפשם בכל רבדיהם הטהורים והעמוקים במושגים אלו, או אז מתגלים הכוחות, וישנה התמודדות ראויה שגם מנצחת בעזרת צור ישראל וגואלו.
^ 47 בעזרת ה' תוך כדי גילוי רצונו במאמצי בני אדם - על פי 'קול אליהו' סוכה נב ע"ב ד"ה אמר רשב"ל.
^ 48 נבואה שהוצרכה לדורות נכתבה - מגילה יד ע"א.
^ 49 בגלל שיקולי נוחות, כדאיות, רִווחיות וכיוצא בזה.
^ 50 כמו המתואר בירמיהו מ"ב.
^ 51 מגילת אסתר ד', י-טו.
^ 52 מעין מה שלמדנו לעיל בסעיפים הראשונים.
^ 53 הרחבה ב'אורות', 'ישראל ותחייתו' פרק ב.
^ 54 תהלים צ"ח, ג.
^ 55 זהו החלק הראשון בפסוק הנ"ל.
^ 56 על כך למדנו לעיל בסעיף הקודם.
^ 57 שמו"א י"ב, כב, והרחבה בדברי רס"ג, 'אמונות ודעות' ג', ז.
^ 58 אלו הם גם חלק מפסוקי הזכרונות בתפילת ראש השנה במוסף - על פי מסכת ראש השנה לב ע"א.
^ 59 כפי שנאמר ביחס לרחל אמנו - בראשית ל', כב.
^ 60 וכך מתבטאת חנה בתפילתה - שמו"א א',יט.
^ 61 גם בפסוק הנ"ל בתהלים.
^ 62 כמו בשמות י"ד, יג, וכן במסכת מגילה כט ע"א, לעניין גלות השכינה וגאולתה.
^ 63 וכן בהתפעלותו של יתרו, על פי מדרש מכילתא לשמות פרק י"ח.
^ 64 על פי ישעיהו נ"ה, ח-ט.
^ 65 וכן בהרחבה בבראשית רבה פה, בעניין 'אורו של מלך המשיח'.
^ 66 לכן עלולים להיתקע ברובד חיצוני ולהתייאש, אם הדבר לא נעשה בקצב או באופן הרצויים להם.
^ 67 אסתר ט', א.
^ 68 שם ד', יד.
^ 69 עוד על כך באבות פ"א מי"ג, ביחס בין חלקי המשנה בעניין ה'אני' ה'עצמי', וה'עכשיו'.
^ 70 חיבור טהור ואמתי ולא ביטוי חיצוני של סובייקטיביות אנושית גרידא.
^ 71 'פרי צדיק' ח"ב שמות סעיף ב.
^ 72 כאשר אנו חוליה שאיננה עומדת בפני עצמה, אלא כננסים על גבי הענקים שהם הדורות הקודמים.
^ 73 כמו "שמחה של מצווה", עליה למדנו לעיל בסעיפים ד-ז.
^ 74 מעין דברי הנצי"ב, בפירושו 'מיטיב שיר' - לשיר השירים על השיזוף.
^ 75 כי כל השיעבוד לנֹכְריוֹת וההנאה מן הסעודה - היו רק 'לפנים', כלומר: כלפי חוץ - על פי מסכת מגילה יב ע"א.