ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר מידות

י"ט חשוון תשע"ז

אמונה - חלק ג'

--- ---י"ט חשוון תשע"ז
153
לחץ להקדשת שיעור זה
להורדת דף מקורות (PDF)
י"ט חשון תשע"ז
ביומיים הקודמים למדנו כי ללימוד האמונה מטרה כפולה: יכולת להשיב לטענות כפירה, מחד, ועצם ידיעת האמת, מאידך. לידיעת האמת שתי תכליות: א. על-מנת שנקיים את המעשה הרצוי. ב. עצם ידיעת האמת.
עם זאת, לימודי אמונה טומנים בחובם סכנה, שכן האדם המנסה להבין את אלוקים ואת דרך פעולתו בעולם עלול להרגיש שהתשובות לא מספקות אותו ולצאת לתרבות רעה. בשל סכנה זו, היו מהוגי החסידות שהתנגדו ללימודי ספרים מסוימים העוסקים באמונה. כך כתב ר' נחמן מברסלב [ליקוטי מוהר"ן ב, יט]:

עִקָּר הַתַּכְלִית וְהַשְּׁלֵמוּת הוּא רַק לַעֲבד הַשֵּׁם בִּתְמִימוּת גָּמוּר, בְּלִי שׁוּם חָכְמוֹת כְּלָל. כִּי יֵשׁ מְחַקְּרִים שֶׁאוֹמְרִים שֶׁעִקָּר הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא הוּא רַק לָדַעַת כָּל דָּבָר כְּמוֹת שֶׁהוּא, כְּגוֹן לֵידַע הַכּוֹכָב כְּמוֹ שֶׁהוּא, לֵידַע מַהוּתוֹ, וּמִפְּנֵי מָה עוֹמֵד בַּמָּקוֹם הַהוּא. כִּי יֵשׁ מַשְׂכִּיל וּמֻשְׂכָּל וְשֵׁכֶל דְּהַיְנוּ הַכּחַ הַמַּשְׂכִּיל וְהַשֵּׂכֶל בְּעַצְמוֹ וְהַדָּבָר הַמֻּשְׂכָּל, וְזֶהוּ הַתַּכְלִית וְהָעוֹלָם הַבָּא אֶצְלָם, שֶׁיִּהְיֶה נַעֲשֶׂה אֶחָד מֵהַמַּשְׂכִּיל וְהַמֻשְׂכָּל וְהַשֵּׂכֶל. וְהֵם מְבַלִּים יְמֵיהֶם עַל זֶה בָּעוֹלָם הַזֶּה לַחֲקר וּלְהַשִּׂיג הַמֻּשְׂכָּלוֹת, שֶׁזֶּהוּ הַתַּכְלִית אֶצְלָם וְזֶהוּ בְּעַצְמוֹ הָעוֹלָם הַבָּא לְדַעְתָּם, רַק שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה שֶׁמְּלֻבָּשִׁין בְּגוּף אֵין לָהֶם תַּעֲנוּג כָּל כָּך מִן הַחֲקִירוֹת וּבָעוֹלָם הַבָּא שֶׁיִּתְפַּשְּׁטוּ מֵהַגּוּף יִתְעַנְּגוּ מְאד מִזֶּה. וּלְדַעְתָּם הָרָעָה עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא עַל יְדֵי חֲקִירוֹת וְחָכְמוֹת חִיצוֹנִיּוֹת שֶׁלָּהֶם אֲבָל בֶּאֱמֶת, אֶצְלֵנוּ עִקָּר הַשָּׂגַת הַתַּכְלִית הוּא רַק עַל יְדֵי אֱמוּנָה וּמִצְווֹת מַעֲשִׂיּוֹת לַעֲבד הַשֵּׁם עַל פִּי הַתּוֹרָה בִּתְמִימוּת וּבִפְשִׁיטוּת וְעַל יְדֵי זֶה בְּעַצְמוֹ זוֹכִין לְמַה שֶּׁזּוֹכִין, 'עַיִן לא רָאָתָה אלוקים זולתך' [ישעיה סד, ג].

רבי נחמן מברסלב ממקד את המבט בתמימות האמונה ועשיית המצוות ולא בחקירות ו'ידיעת האמת'. לפי דבריו, האדם צריך להאמין בתמימות ובפשטות, ולא לנסות להבין מושכלות וחקירות.
הספר 'כתר שם טוב', נכתב על-ידי ר' אהרון כהן, והוא מכנס תורות משמו של הבעל-שם-טוב (הבעש"ט). בספר מובאת שיטתו של מייסד תנועת החסידות, הבעש"ט:

"שמעתי בשם מורי פירוש המדרש 'הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו' [איכה רבה, פתיחה, ב]... כי תכלית הידיעה שלא נדע. אמנם יש ב' סוגי שלא נדע: א' מיד, שאינו נכנס לחקור ולידע מאחר דאי-אפשר לידע. ב' שחוקר ודורש עד שידע שאי-אפשר לידע. וההפרש בין זה לזה, משל למה הדבר דומה? שנים שרוצים לידע את המלך, וא' נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך, ואחר-כך לא יוכל לידע המלך, והשני אמר, מאחר שאי-אפשר לידע המלך, לא נכנס כלל לחדרי המלך ולא נדע מיד. ובזה יובן ודאי בשני סוגים הנ"ל, 'אותי עזבו' מלידע, שאי-אפשר. מכל-מקום הלואי 'אותי עזבו' מתוך החקירה והידיעה אחר ש'תורתי שמרו'".

הבעש"ט ממשיל את לימודי האמונה לסיור בארמונו של המלך. שני בני אדם רוצים להכיר את המלך. האדם הראשון מנסה להגיע אל המלך, ועל אף שלבסוף הוא לא מגיע אליו (שהרי לא ניתן לתפוס בשכלנו המוגבל את ה'), הוא מתרשם ולומד דברים הקשורים אליו. האדם השני בוחר לוותר מראש על החיפוש והחקירה, שהרי בסוף התוצאה תהיה שאי אפשר להכיר את המלך, ולכן הוא אינו מסתובב בהיכל המלך וכלל לא מנסה להתקרב אליו. בסוף דבריו, הבעש"ט כותב איזה מהשניים עדיף: "מכל מקום, הלוואי אותי עזבו מתוך החקירה והידיעה, אחר שתורתי שמרו". נדמה כי הסיבה שהבעש"ט כותב שעדיף לסייר בהיכלי המלך למרות שלא נגיע אליו נעוצה במשל. האדם שיוצא לחפש את המלך "נכנס בכל חדרי המלך ונהנה מאוצרי והיכלי המלך", בעוד האדם שנשאר בביתו לא נהנה מהם. גם אם איננו מסוגלים לתפוס את מהותו(!) של ה', לימודי האמונה מאפשרים לנו להכיר את מידותיו של ה' ולהידבק בהם. בנוסף, נכיר את העולם, ארמון המלך, ואת ישראל, בניו של המלך, טוב יותר.
ניתן להתקדם שלב נוסף מדבריו של הבעש"ט. המצב בו האדם עוזב את החיפוש אחר אלוקים בעצמו ('הלוואי אותי עזבו') ישפיע גם על קיום המצוות שלו. זוהי משמעות סיום הפסוק "ותורתי שמרו". לימודי האמונה מעמיקים את הקשר בין האדם לבוראו והופכים את המצוות למשמעותיות יותר. מחר נלמד מעט יותר על הקשר שבין האמונה לבין קיום המצוות.




עוד בנושא מידות

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il