^ 1 ועל חלקו זה וחלקים נוספים שלו הוא זוכה להיכלל בשמחת פורים בלא הבדל בין 'ארור' ל'ברוך' - על פי מסכת מגילה ז ע"ב.
^ 2 אסתר ג', א-ד.
^ 3 והלך בכך בדרכי הסב השורשי שלו, עשו, כמבואר באסתר רבה ז, י, לעניין: "ויבז בעיניו".
^ 4 ולא רק בימים ההם אלא כפי שנפגענו וסבלנו את נוראות האנושות המודרנית, המטופחת והמבריקה מבחוץ - ועל כן כל כך שונאת את עמנו ומנסה להכחידו.
^ 5 מעין התנהגותו של יוסף כאמור בבראשית מ', יד-טו, ודברים רבה ב, טו, ובמדרש תנאים דברים לא, יד.
^ 6 על פי מסכת מגילה יג ע"א.
^ 7 אסתר ב', ה.
^ 8 אסתר רבה ז, ח.
^ 9 כפי שאסתר מציעה לו בפרק ד' פסוק ד - לפני שהבינה שמדובר בעצם במלחמת עמלק.
^ 10 ביטוי זה של "שער המלך" חוזר ונשנה פעמים רבות במגילה, ולא בכדי.
^ 11 על פי הדעה במסכת מגילה יב ע"ב, וכן יג ע"א.
^ 12 לכן לא טעה כפי שטעו בזמן הגבעונים - על פי רלב"ג בספר יהושע ט', יד.
^ 13 אסתר ב', ו.
^ 14 הרחבת דברים בפירוש 'מנות הלוי' למגילה שם, ד"ה אשר הגלה.
^ 15 עזרא ד', ו.
^ 16 על פי 'ילקוט שמעוני', עזרא, רמז תתרסח.
^ 17 כמו אסתר ח', ב.
^ 18 כמבואר בהגדרת הצִיווּיִם בתוכן הדברים ובסדר ביצועם - סנהדרין כ ע"ב.
^ 19 על ידי דריווש בנם של אסתר ואחשורוש.
^ 20 וכן בדברי רש"י אסתר ד', א.
^ 21 על פי מדרש שיר השירים רבה ד.
^ 22 כמו ההבדל בין גישת כלב בן יפונה לגישת עשרת המרגלים - במדבר י"ג, ל.
^ 23 הרחבה בפירוש 'שם משמואל', שמות ח"ב לעניין פורים ושבת זכור.
^ 24 ובדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו כחלק מתוכנית כוללת של גאולת העולם - על פי מסכת מכות י ע"א.
^ 25 על פי פירוש 'מנות הלוי', אסתר ה', ו.
^ 26 אסתר ד', ז.
^ 27 זהו החיבור בין בעל התל לבעל החריץ - על פי מסכת מגילה יד ע"א.
^ 28 למרות שהאִנטרס הזמני של אחשורוש נראה לו כמצדיק את שיתוף הפעולה עם עמלק.
^ 29 עמלק הוא "ראשית גויְם" במובן השלילי והמושחת - והוא שורש קיומו הזמני של הרע בעולם.
^ 30 כשם שמתואר מצב הרוח באסתר ג', טו.
^ 31 גם אם אומות העולם לא תמיד מתעלות להכיר בצורך הזה וביישומו על ידי ישראל.
^ 32 עוד על כך בתפילת שלמה המלך, מל"א, ח' - ובמדרש תנחומא 'תרומה', ט.
^ 33 הרחבת דברים בהקדמת מהר"ל לספרו 'גבורות ה''.
^ 34 לעומת כל הפרשנויות, היומנים, הסקרים והתרחישים הנוהגים עד ימינו...
^ 35 מעין פירושו של ר"י יעב"ץ, לאבות פ"ד מ"ג - "אל תהי בז".
^ 36 עוד על כך ב'אבן שלמה' לגר"א פי"א.
^ 37 אשר הוא משִבְטוֹ של שאול המלך, שבט בנימין.
^ 38 שזוהי הגדרת המשימה הנוכחית מבחינתם של ישראל בזמן המלכות הפרסית.
^ 39 אסתר ד', יד, ופירוש 'מנות הלוי' שם.
^ 40 הרחבה במסכת מגילה יג ע"ב, בעניין "בשכר צניעות".
^ 41 כפי שנהגה תמר - כמתואר ומבואר במסכת סוטה דפים י-יא.
^ 42 על פי מדרש תנחומא, 'כי תצא'.
^ 43 פירוש רש"י שם.
^ 44 הרחבה בשמו"א ל', כג-כה, בעניין שבי והיחס לשלל.
^ 45 וכן בירושלמי פאה פ"א ה"א, וב'שמירת הלשון', 'שער התבונה', פרקים ג-ו.
^ 46 בדומה למדרש תנחומא, 'נצבים' - כשם "אגודה אחת".
^ 47 הרחבה ב'אורות התחיה', כה.
^ 48 אסתר ד', טז.
^ 49 שם יז.
^ 50 מגילה טו ע"א.
^ 51 בספר 'יערות דבש' ב, ח.
^ 52 דניאל ח', ב, בעניין נהר "אובל אולי".
^ 53 הרחבה ב'מסע המחנות' ב'מאמרי הראי"ה', ח"א, עמ' 76-77.
^ 54 עוד על כך ב'פלא יועץ', ח"א, עמ' טז-כ, הוצאת מכון מירב, תשנ"ה.
^ 55 מעין ביטוי ההתחברות המופיע ב'סוד היחיד והיחד' לגרי"ד סולוביצ'יק, עמ' 346, בעניין תיקון ייסוריו של איוב.
^ 56 כמו תשובת הנביא זכריה לשאלה האם להמשיך לצום - בפרק ז', ד-ז.
^ 57 אפילו זו הרוחנית - לפי מסכת סנהדרין עד ע"א.
^ 58 הרחבה ב'אור חדש' למהר"ל, עמ' קנט.
^ 59 על פי מסכת מגילה טו ע"א, ומסכת חולין קלט ע"ב.
^ 60 בסמוך לדעתו של שמואל במסכת מגילה טו ע"א.
^ 61 לפי חשבון הזמנים והתאריכים במגילה.
^ 62 הרחבה בדברי הרמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ה הלכות א-ב.
^ 63 לעומת הכפייה המתוארת ב"ותלקח אסתר" - פרק ב', ח.
^ 64 פירוש רש"י אסתר ד', טז.
^ 65 מעין מסירות הנפש המבוארת בפירוש 'חתם סופר', שמות ו' - תחילת פרשת 'וארא'.
^ 66 עוד על כך במסכת ברכות סא ע"ב, בדברי רבי עקיבא.
^ 67 כמו האמור לגבי בנות צלופחד, במדבר ל"ו - ופירוש בראשית רבה, כא.
^ 68 כפי שמתואר במדרש שם, בעניין הקרבת הנשים בפרשת המרגלים.
^ 69 כאשר אהבתם לה' היא לא תלויה בדבר - ולכן איננה בטלה בשום תנאי.
^ 70 כמו פירושו של ה'כלי יקר' לפרשת העקידה - בראשית כ"ב.
^ 71 הן זוהי קריאתה רבת העָצְמה של בת קול - על פי הירושלמי במסכת שבת פ"א הט"ו - "מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו".
^ 72 מילה אשר משמשת כותרת של חלוקות חברתיות, אך אין לה מקור בתנ"ך כדבר ערכי בפני עצמו.
^ 73 כמו "והדת נתנה בשושן הבירה" (אסתר ג', טו) - בשעת מתן גזירת השמד על היהודים.
^ 74 אסתר ד', יא.
^ 75 הרחבה בפירוש ראב"ע על שמות ל"א, יח, בעניין "ריקי מוח יתמהו".
^ 76 ומשמעות הלכות היא על פי ההליכות של העולם ברצונו של ה' - מגילה כח ע"ב.
^ 77 על פי מסכת יומא דף פה.
^ 78 'משך חכמה', במדבר ל"א, יד, בעניין "מחלליה מות יומת".
^ 79 מסכת נזיר כג ע"ב.
^ 80 מעין המבואר בהתנהגותה של רות, א', יד-יח, "ורות דבקה בה", ובדברי מדרש רבה שם.
^ 81 הרחבה במהר"ל, 'נתיבות עולם', 'נתיב התורה', פ"א.
^ 82 שבת פח ע"א.
^ 83 אחרי שהסרת הטבעת מסייעת להסיר את המסווה של הטשטוש בזהות יהודית, כפי שלמדנו, לעיל סעיף יג.
^ 84 זוהי פִּסגת ההתפתחות לכל הדעות בסוגיה הכללית של גאולה ותשובה - סנהדרין צז-צח.