בית המדרש

  • שבת ומועדים
  • עניני החג
קטגוריה משנית
  • ספריה
  • מגילת אסתר
לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דקלה אלואי ז"ל

undefined
8 דק' קריאה
יט. עימות עם עצימות גבוהה
את חלקו במסלול הגאולה מקדם המן ביותר 1 עת רואה הוא במרדכי שאינו כורע ואינו משתחווה 2 , ואז איננו מסתפק בתגובה מיידית באיש עצמו, ובזוי הוא בעיניו 3 לסיים בכך את ההתמודדות, אלא הולך הוא למהלך כללי של מלחמת חרמה נגד כלל היהודים, עד ל'פתרון הסופי' מבחינתו 4 .

ומה גרם לְמֵמָדִים של אסון כזה שעלול היה להתרחש, חלילה? הרי בעצם אם מרדכי היה שומר על נאמנותו, דבק באמונתו ובאומתו בלי פקפוק 5 , וכיהודי אינו מוכן בשום אופן להשתחוות לעבודה זרה 6 , וכהמשך לשבט בנימין 7 , שנולד בארץ ישראל ולא השתחווה לעשו ולגאוותו 8 - אך יבצע את שליחותו הזאת בהסתר 9 , בביתו, שם שלא יכרע.

ומדוע לנהוג כך דווקא בשער המלך לעין כל 10 ?
האם לא מרדכי הוא הגורם לעָצְמָה הגבוהה של ה'עימות'? האם לא צודק מי שחלק עליו ועל דרכו ועל גרימתו לסכנה האמורה 11 ?

אלא, שאת דרכו קובע מרדכי לפי הפתיחות המוחלטת לקלוט את רצון ה' ואת הכוחות שנטע בו אלוקים ועל פי זה לגזור את משימותיו 12 !

הן הוא מהגולה אשר הָגְלְתָה מירושלים 13 , וקשור בכך לחורבנו של המקדש וגם לבנייתו ושיקומו כאחד 14 , ושליחותו מתבררת בתוך תקופה שנכתב "כתב שיטנה" על ידי אחשורוש 15 , והוא המסמך המפסיק את בניית בית המקדש השני 16 . והנה הוא מרדכי, מתקרב לשער המלך, וכאשר יצליח לחבור למלכות 17 , לאחד את ישראל, ולמחות את עמלק 18 - אז תמשיך בניית בית המקדש 19 ורק אז תתגלה מהי סיבת העימות, ומדוע 'הרשה' לעצמו מרדכי ברוח קודשו 20 , לנוע ולהניע את הכל למען משימת בניית בית המקדש, שֶלֵּב כל ישראל פונים אליו הוא ' תלפיות' 21 .

האם יש לו כלים למאבק זה? האם מצויד הוא כראוי? האם סיכוייו 'ריאליים' 22 ?

אשר על כן מרדכי בעצמו עושה כל שביכולתו, מההסתרה של זהות אסתר והמשך בחסד והצלת המלך, בישיבה בשער המלך, ובהוצאת עמלק למלחמה בגלל הפגיעה בגאוותו 23 .

עם זה צריכים גם המן ואחשורוש למלא את תפקידם 24 ולהיאבק למען המשך הגאווה והפיצול בעולם - ומרכז הכובד של המאבק בפועל יהיה במעמדה של אסתר ובדרכה בהמשך 25 .

כ. "ומי יודע אם לעת כזאת הגעת למלכות"
בצומת אחת של פרשת דרכים, מתבררים בכלל הצורך בעימות והיכולת לנצח. הרי, כאשר סיפר מרדכי לאסתר על ההידרדרות הנוראה וההתלקחות הכוללת בגלל המן, לא התחיל בגזירת השמד אלא קודם ציין 26 :
"... ואת פרשת הכסף אשר אמר המן לשקול על גנזי המלך ביהודים לאבדם".

ומדוע סיפר לה מרדכי לאסתר על מה שאמר המן לשקול ולא שקל?

כי בכך הוא מבאר לה שהעימות מתחדש בגלל השותפות שבין עמלק לשלטון 27 , בין המן לאחשורוש. שילוב זה הוא קטלני לא רק לישראל, אלא לעולם כולו 28 . כי השורש המעוות של עמלק בעולם כאשר הוא מגיע להשפעה על השלטון - לא ייבצר ממנו מאומה, ורק שחיתות והפקרות יהיו מנת חלקה של האנושות כולה 29 .

ומי שלא ישַתֵּף פעולה עם ריקבון זה - אז 'הדת' תינתן והאנושות תהיה נבוכה 30 . ומי יגן על העולם? ומי יציל את המוסריות ? ומי יהיה חומה בצורה 31 מפני צר ואוייב? הן זהו תפקידם של ישראל, וזוהי סיבת הצורך הקיומי של בית המקדש, מקום גילוי השכינה בלבו של העולם ובמרכזיותו 32 . ומאידך - מי בעצם יוצר את הנסיבות, הסיבות והמסובבים 33 של ההתרחשויות ה'פוליטיות' גם בחצרה של מלכות פרס? מי הגורם שלא תיקרא אסתר חודש ימים, ואחר כך כן תקרא אל המלך 34 ?

הרי התוכנית האלוקית ודאית וברורה ופועלת לכלליה ופרטיה 35 . האדם, הוא שצריך בבחירתו להבין, לעכל, ולחיות את שילובו במהלך הגאולה 36 .

לכן, אומר מרדכי לאסתר כי יש לה באמת שליחות היסטורית שהתחילה בבית אביה 37 , ושהיא הגיעה במהלך האלוקי למלכות כדי להשלים את שליחותה, וברצות ה' גם תצליח לבצע את כל משימותיה במלחמת עמלק 38 , כי רווח ולא רק הצלה - צריכים לצאת אל הפועל באותו עימות 39 .

וכאשר מתיישרת אסתר לפי המהלך האלוקי, ומרוממת את רוחה ומעצימה את כוחות הנפש שלה, הופכת היא להיות בצניעותה מנהיגה את המערכה 40 .

מאירה את הצורך לשינוי פנימי בתוך ישראל, ופועלת ביישוב הדעת ובגבורה פנימית, להמשכת הגאולה 41 .

כא. ללכת, לעבור ולהתכנס
השינוי המיוחל, נעוץ במהותו בהבנת המלחמה עם עמלק. כי כאשר מדובר באנרגיה רבת עָצמה של רִשְעה אשר מֵפַצֶּלֶת בין חלקי המשפחה, בין מרכיבי האומה 42 , בין המקרים למקורם 43 - אזי נקודת המוצא הישראלית צריכה להיות מתוך אחדות 44 . כאשר תתבררנה האפשרויות, והחיוניות של החיבור שבין כל החלקים - אז תתרחש ההתכנסות , אשר ממנה ישאבו הכוחות ועל ידה תוגדרנה המשימות 45 . מכוחו של הכינוס, תעצים אסתר את כוחה 46 , ובצניעותה תהיה שייכת לעולם הפנימי, השורשי, ששם מתאחדים גם ההפכים 47 . אשר על כן אומרת היא למרדכי 48 : "לך כנוס את כל היהודים הנמצאים בשושן...".

אך מה מוסיפה היא באמירתה: " לֵך ", לעניין הכינוס? ומדוע מוזכרת שושן בהקשר זה, האם רק בגלל הקרבה הגֵאוגרפית לזירת ההתרחשות המלכותית?

ביטויים אלו עשויים לקבל את הארתם, בתיאור הפשוט של תחום הביצוע 49 : "ויעבור מרדכי ויעש ככל אשר צותה עליו אסתר". ומדוע נזקקים אנו לקרוא על המעבר בנוסף לעצם העשייה שהיא עיקר העניין?

בדבריו של שמואל בגמרא 50 , יש התמודדות מיוחדת, המבארת כי מרדכי עבר מקום של מים, נהר , במסגרת עשייתו את דבר אסתר.

וכל כך למה?
מבואר בפירושו של רבי יונתן אייבשיץ 51 , כי בשושן הבירה, היא הארמון - יש רק יהודי אחד, מחוץ למלכות, והוא מרדכי. ובשושן העיר, שהיא הבירה, ישנם, יהודים נוספים.

בהסתמך פירוש זה על דברי דניאל 52 , אזי בין הארמון לבין עיר הבירה - עבר נהר. הווי אומר, שמה שחוצץ זמנית בין היהודים לבין מרדכי , הוא נהר, ואם כך כדי להתכנס צריך, אפוא, לעבור משושן הבירה לשושן, ולחצות את הנהר, להפיל את המחיצות 53 , לנצח את מציאות הפיצול 54 , ולגלות את האחדות הפנימית ולהוציאה לפועל.
לזה מתכוונת, אפוא, אסתר באומרה: 'לֵך', כאומרת - קום ועבור את הנהר, והתחבר אל אחיך ישראל 55 .

מכוחה של ההתכנסות, יבואו גם הצום והתפילה לזיכוך הכוונות 56 , לטיהור הפרטיות 57 , ולפתיחות 58 של קליטת רוח הקודש של אסתר 59 , להמשך צעדיה.

כב. "אשר לא כדת"
היבט ייחודי נוסף במובנו של "ויעבור מרדכי", נלמד בדברי רב באותה סוגיה 60 , המאיר את הצורך לצום, ובעיתוי קריטי שכזה דווקא ביום ראשון של פסח 61 , ואם כן עבירה הלכתית היא, אך זהו מיסודו של פיקוח נפש המתיר התנהגות כזאת במצבים של צורך בהצלת חיים 62 .

ועוד יותר מזה, צריכה אסתר לעשות מרצון 63 את ההליכה לקראת אחשורוש, דבר שאף הוא ניתן להיכלל במלים "אשר לא כדת..." 64 .

ולכן היא אומרת: "וכאשר אבדתי - אבדתי". כי מסכנת היא את חייה במישור הקיומי-הפיזי, ובמישור הקיומי-רוחני 65 . אך לא מתוך רפיון ונמיכות קומה נאמרו הדברים הללו, אלא כדי לציין באופן ברור מהי משמעותה של מסירות הנפש הנדרשת מאנשים ונשים שהתקרבו 66 כל כך לנקודה העצמית 67 הטהורה שלהם 68 , והתחברו ללא מחיצות עם רצון אביהם שבשמיים 69 , ומתוך ההתקרבות הזאת באה ההקרבה 70 , בנכונות לתת, הפתיחות להתמסר , ולהשתלב כראוי במהלכה של גאולת העם והעולם 71 .

אין כמעט מילה במגילה שכל כך מורטים את נוצותיה כמו המילה "דת" 72 . פירושה במגילה זאת, רק בכיוון של חוקים שרירותיים , שלטון חסר חוט שדרה מוסרי, ופעילות סמכותית ריקה מצדק וטוהר 73 . אסתר המלכה צריכה גם היא למלא את חלקה במלחמה מול השרירותיות והריק.

בכך מתכוונת היא ל"אשר לא כדת" במובנה של המלכות הפרסית שהרי לא נקראה לבוא אל המלך 74 ; אך בעומק העניין מתברר כי המשמעות של ההלכות באמת אינה דת של אוסף פרטים 75 , אלא כמגלות את נשמת החיים של הכלל והפרט 76 , ומשום כך למשל דוֹחָה פיקוח נפש את השבת 77 , כי קדושת הנשמה הישראלית היא שיוצרת את קדושת השבת ולא להפך 78 , "וגדולה עברה לשמה" 79 . זוהי צניעותה של אסתר להיות דבקה בעולמה הפנימי, המוסתר, היהודי, המקבל את חייו מאת אלוקים, ופועל למען טהרת החיים וקדושתם, במסירות ובהקרבה 80 . רק "אורה ושמחה" במובן של תורת חיים שנותנת קיום לעולם וקובעת את תכניו וסדריו 81 וְקַּבָּלָה מרצון 82 ומחיבור אמתי אל העצמיות האלוקית שלנו 83 - היא צריכה להיות משאת הנפש של התפתחות הגאולה 84 , בהמשך מהלכה של המגילה, כפי שנלמד עד כה, ולהלן.


^ 1 ועל חלקו זה וחלקים נוספים שלו הוא זוכה להיכלל בשמחת פורים בלא הבדל בין 'ארור' ל'ברוך' - על פי מסכת מגילה ז ע"ב.
^ 2 אסתר ג', א-ד.
^ 3 והלך בכך בדרכי הסב השורשי שלו, עשו, כמבואר באסתר רבה ז, י, לעניין: "ויבז בעיניו".
^ 4 ולא רק בימים ההם אלא כפי שנפגענו וסבלנו את נוראות האנושות המודרנית, המטופחת והמבריקה מבחוץ - ועל כן כל כך שונאת את עמנו ומנסה להכחידו.
^ 5 מעין התנהגותו של יוסף כאמור בבראשית מ', יד-טו, ודברים רבה ב, טו, ובמדרש תנאים דברים לא, יד.
^ 6 על פי מסכת מגילה יג ע"א.
^ 7 אסתר ב', ה.
^ 8 אסתר רבה ז, ח.
^ 9 כפי שאסתר מציעה לו בפרק ד' פסוק ד - לפני שהבינה שמדובר בעצם במלחמת עמלק.
^ 10 ביטוי זה של "שער המלך" חוזר ונשנה פעמים רבות במגילה, ולא בכדי.
^ 11 על פי הדעה במסכת מגילה יב ע"ב, וכן יג ע"א.
^ 12 לכן לא טעה כפי שטעו בזמן הגבעונים - על פי רלב"ג בספר יהושע ט', יד.
^ 13 אסתר ב', ו.
^ 14 הרחבת דברים בפירוש 'מנות הלוי' למגילה שם, ד"ה אשר הגלה.
^ 15 עזרא ד', ו.
^ 16 על פי 'ילקוט שמעוני', עזרא, רמז תתרסח.
^ 17 כמו אסתר ח', ב.
^ 18 כמבואר בהגדרת הצִיווּיִם בתוכן הדברים ובסדר ביצועם - סנהדרין כ ע"ב.
^ 19 על ידי דריווש בנם של אסתר ואחשורוש.
^ 20 וכן בדברי רש"י אסתר ד', א.
^ 21 על פי מדרש שיר השירים רבה ד.
^ 22 כמו ההבדל בין גישת כלב בן יפונה לגישת עשרת המרגלים - במדבר י"ג, ל.
^ 23 הרחבה בפירוש 'שם משמואל', שמות ח"ב לעניין פורים ושבת זכור.
^ 24 ובדרך שאדם רוצה ללכת, מוליכים אותו כחלק מתוכנית כוללת של גאולת העולם - על פי מסכת מכות י ע"א.
^ 25 על פי פירוש 'מנות הלוי', אסתר ה', ו.
^ 26 אסתר ד', ז.
^ 27 זהו החיבור בין בעל התל לבעל החריץ - על פי מסכת מגילה יד ע"א.
^ 28 למרות שהאִנטרס הזמני של אחשורוש נראה לו כמצדיק את שיתוף הפעולה עם עמלק.
^ 29 עמלק הוא "ראשית גויְם" במובן השלילי והמושחת - והוא שורש קיומו הזמני של הרע בעולם.
^ 30 כשם שמתואר מצב הרוח באסתר ג', טו.
^ 31 גם אם אומות העולם לא תמיד מתעלות להכיר בצורך הזה וביישומו על ידי ישראל.
^ 32 עוד על כך בתפילת שלמה המלך, מל"א, ח' - ובמדרש תנחומא 'תרומה', ט.
^ 33 הרחבת דברים בהקדמת מהר"ל לספרו 'גבורות ה''.
^ 34 לעומת כל הפרשנויות, היומנים, הסקרים והתרחישים הנוהגים עד ימינו...
^ 35 מעין פירושו של ר"י יעב"ץ, לאבות פ"ד מ"ג - "אל תהי בז".
^ 36 עוד על כך ב'אבן שלמה' לגר"א פי"א.
^ 37 אשר הוא משִבְטוֹ של שאול המלך, שבט בנימין.
^ 38 שזוהי הגדרת המשימה הנוכחית מבחינתם של ישראל בזמן המלכות הפרסית.
^ 39 אסתר ד', יד, ופירוש 'מנות הלוי' שם.
^ 40 הרחבה במסכת מגילה יג ע"ב, בעניין "בשכר צניעות".
^ 41 כפי שנהגה תמר - כמתואר ומבואר במסכת סוטה דפים י-יא.
^ 42 על פי מדרש תנחומא, 'כי תצא'.
^ 43 פירוש רש"י שם.
^ 44 הרחבה בשמו"א ל', כג-כה, בעניין שבי והיחס לשלל.
^ 45 וכן בירושלמי פאה פ"א ה"א, וב'שמירת הלשון', 'שער התבונה', פרקים ג-ו.
^ 46 בדומה למדרש תנחומא, 'נצבים' - כשם "אגודה אחת".
^ 47 הרחבה ב'אורות התחיה', כה.
^ 48 אסתר ד', טז.
^ 49 שם יז.
^ 50 מגילה טו ע"א.
^ 51 בספר 'יערות דבש' ב, ח.
^ 52 דניאל ח', ב, בעניין נהר "אובל אולי".
^ 53 הרחבה ב'מסע המחנות' ב'מאמרי הראי"ה', ח"א, עמ' 76-77.
^ 54 עוד על כך ב'פלא יועץ', ח"א, עמ' טז-כ, הוצאת מכון מירב, תשנ"ה.
^ 55 מעין ביטוי ההתחברות המופיע ב'סוד היחיד והיחד' לגרי"ד סולוביצ'יק, עמ' 346, בעניין תיקון ייסוריו של איוב.
^ 56 כמו תשובת הנביא זכריה לשאלה האם להמשיך לצום - בפרק ז', ד-ז.
^ 57 אפילו זו הרוחנית - לפי מסכת סנהדרין עד ע"א.
^ 58 הרחבה ב'אור חדש' למהר"ל, עמ' קנט.
^ 59 על פי מסכת מגילה טו ע"א, ומסכת חולין קלט ע"ב.
^ 60 בסמוך לדעתו של שמואל במסכת מגילה טו ע"א.
^ 61 לפי חשבון הזמנים והתאריכים במגילה.
^ 62 הרחבה בדברי הרמב"ם הלכות יסודי התורה פ"ה הלכות א-ב.
^ 63 לעומת הכפייה המתוארת ב"ותלקח אסתר" - פרק ב', ח.
^ 64 פירוש רש"י אסתר ד', טז.
^ 65 מעין מסירות הנפש המבוארת בפירוש 'חתם סופר', שמות ו' - תחילת פרשת 'וארא'.
^ 66 עוד על כך במסכת ברכות סא ע"ב, בדברי רבי עקיבא.
^ 67 כמו האמור לגבי בנות צלופחד, במדבר ל"ו - ופירוש בראשית רבה, כא.
^ 68 כפי שמתואר במדרש שם, בעניין הקרבת הנשים בפרשת המרגלים.
^ 69 כאשר אהבתם לה' היא לא תלויה בדבר - ולכן איננה בטלה בשום תנאי.
^ 70 כמו פירושו של ה'כלי יקר' לפרשת העקידה - בראשית כ"ב.
^ 71 הן זוהי קריאתה רבת העָצְמה של בת קול - על פי הירושלמי במסכת שבת פ"א הט"ו - "מי שפעל עם אל יבוא ויטול שכרו".
^ 72 מילה אשר משמשת כותרת של חלוקות חברתיות, אך אין לה מקור בתנ"ך כדבר ערכי בפני עצמו.
^ 73 כמו "והדת נתנה בשושן הבירה" (אסתר ג', טו) - בשעת מתן גזירת השמד על היהודים.
^ 74 אסתר ד', יא.
^ 75 הרחבה בפירוש ראב"ע על שמות ל"א, יח, בעניין "ריקי מוח יתמהו".
^ 76 ומשמעות הלכות היא על פי ההליכות של העולם ברצונו של ה' - מגילה כח ע"ב.
^ 77 על פי מסכת יומא דף פה.
^ 78 'משך חכמה', במדבר ל"א, יד, בעניין "מחלליה מות יומת".
^ 79 מסכת נזיר כג ע"ב.
^ 80 מעין המבואר בהתנהגותה של רות, א', יד-יח, "ורות דבקה בה", ובדברי מדרש רבה שם.
^ 81 הרחבה במהר"ל, 'נתיבות עולם', 'נתיב התורה', פ"א.
^ 82 שבת פח ע"א.
^ 83 אחרי שהסרת הטבעת מסייעת להסיר את המסווה של הטשטוש בזהות יהודית, כפי שלמדנו, לעיל סעיף יג.
^ 84 זוהי פִּסגת ההתפתחות לכל הדעות בסוגיה הכללית של גאולה ותשובה - סנהדרין צז-צח.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il