מיהו עמלק, ומה עניינו? | הרב אלישע אבינר | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
פורים וחודש אדר
מחיית עמלק

קטגוריה משנית

ספריה
קבעוני לדורות
ארבע פרשיות

10288

6 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

דקלה אלואי ז"ל

שיעור לדרך אזור שורטים שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

א. עמלק כסמל האנטישמיות
מקובל להתייחס לעמלק כסמל האנטישמיות באנושות. נקודה זו היא בסיס החידוש שמביא הרב יוסף דב סולובייצ'יק זצ"ל בשם אביו 1 , שיש דין של 'עמלק' לכל עם הרוצה לפגוע בעם ישראל או מתכנן להשמידו. בדרך זו הוא תירץ מדוע הרמב"ם טרח להדגיש שמצוות החרמת שבעת עממים בטלה מאז שסנחריב בלבל את כל האומות, אבל שתק ביחס לעמלק. שלטענתו, הסיבה לכך היא שמצוות מחיית עמלק נוהגת בכל הדורות, למרות שסנחריב בלבל את האומות. הכיצד, הרי העמים, כולם, התבלבלו? אלא שכאמור, כל עם הרוצה להשמיד את עם ישראל הרי הוא בגדר 'עמלק'.

ברם, המעיין בפרשת 'כי תצא' יווכח שעמלק אינו מתואר כמי שמאיים על קיומו של עם ישראל:

"זכור את אשר אשר עשה לך עמלק... והיה בהניח ה' אלקיך לך מכל איביך מסביב בארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה לרשתה, תמחה את זכר עמלק מתחת השמים" 2 .

נצטווינו למחות את עמלק רק לאחר שנסיים לכבוש את הארץ. אנו מתפנים להילחם בעמלק רק לאחר שננוח מכל אויבינו מסביב, כדרך שהיה אצל שאול:

"וילחם סביב בכל איביו, במואב ובבני עמון ובאדום, ובמלכי צובה ובפלשתים" 3 .

ורק אז נצטווה שאול להילחם בעמלק.

הוי אומר: התורה מבחינה בין 'אויבינו מסביב' המסכנים את קיומנו, שנגדם אנו מקדימים להילחם, לבין עמלק, שנלחמים בו רק לאחר נחלת הארץ.

שבעת העממים, אשר ישבו בארץ, הם אשר סיכנו את הקיום בארץ ישראל, כפי שאומר הכתוב - אם נותיר אותם בארץ הם יהיו: "לשִכִּים בעיניכם ולצנינם בצדיכם" 4 .

יתרה מזאת, יש מחכמי ישראל הסבורים שמצוות מחיית עמלק נוהגת רק כאשר יש מלך בישראל. הרמב"ן ורבי אברהם אבן-עזרא, למשל, סבורים שזהו פשט הכתוב: "כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק" 5 . "כי יד על כס יה" - כאשר מלך ישראל יושב על כיסא ה', אזי "מלחמה לה' בעמלק". אילו עמלק היה סמל לסכנה קיומית, נדרשים היינו לסלק אותו מיד ולא להמתין עד למינויו של מלך!

מיהו, אם כן, עמלק, ומהו מישור העימות בינו לבין ישראל? ומדוע נצטווינו להחרים אותו?

ב. עמלק פוגע בכבוד ישראל
נדמה שעיקר חטאו של עמלק לא היה בפגיעה הפיזית בבני ישראל, אלא בפגיעה בכבוד ישראל. עמלק הזיק לתדמית של עם ישראל בצאתו ממצרים.

נבאר את דברינו: עם ישראל יוצא ממצרים, מעוטר בתהילה של 'עם ה'', ברוך בשלל נִסים, כפי שמתואר בכתוב: "ה' ילחם לכם ואתם תחרשון" 6 ; פחד אחז את כל העמים, כפי שמתואר בשירת הים: "שמעו עמים, ירגזון... אז נבהלו אלופי אדום, אילי מואב יאחזמו רעד... תיפול עליהם אימתה ופחד... עד יעבר עמך ה'" 7 .

כל האנושות נתקפה חרדה מפני ישראל; לא פחד מפני טורף אֵמְתָנִי, אלא יראת כבוד בפני עם ה', והערצה כלפיו. עם של עבדים שגבר על האִמְפריה המצרית, עם שעורר יראת כבוד.

עמים רחוקים החלו שומעים על אודות עם נבחר הצועד אל ארצו בהנחיה אלוקית. בני ישראל אמורים היו לקבל את התורה לעצמם ועבור כלל האנושות. בניגוד לנצרות ולאיסלם שמנסים להגדיל את השפעתם באמצעות החרב, עם ישראל רצה להשפיע על אומות העולם כ"עד לאומים" 8 . התנאי להשפעה כזו הוא להיות מכובד בעיני העמים. הערכה גדולה לעם ישראל אמורה לחסוך מאבקים בעת כיבוש הארץ.

בניגוד לדרך זו, עמלק הופיע והרס. הוא שבר את ה'מיתוס היהודי', הוא פגע בדימוי הייחודי. הוא נהג בעם ישראל כ'אחד העמים', התעלם מהשכינה ששרתה עליו, ונלחם בו כשווה במעלה. הוא, כלשון המדרש: 'צינן את האמבטיה הרותחת' 9 . האמבטיה, באמת, לא נתקררה, אבל רבים החלו סוברים שהיא אכן קרה 10 .

מאז סובלים אנו מהֵעָדר כבוד, התמעטה ההשפעה על האנושות, וגבר הסבל. בלא כבוד, ייחודנו לא זיכה אותנו ביחס של הערצה אלא של סלידה, ניכור ובוז: "נבזה וחדל אישים" 11 , עמלק הרס את 'תיקון עולם במלכות שדי' שעָם ישראל היה אמור לבצע בשליחות אלוקית.

לכן, רק לאחר שעם ישראל נח מכל אויביו מסביב, ומסלק את האיום הקיומי, הוא מתפנה לעריכת חשבון עם עמלק שניפץ את דימויו בעיני האנושות.

מי מופקד על המאבק בעמלק? דווקא מלך ישראל! בלא מלכות ישראל אין סיכוי להשיב לעם ישראל את כבודו. כבודו הרוחני של ישראל אינו עומד בפני עצמו, הוא תלוי במעמדו המדיני בין העמים, לכן - "כי יד על כס יה, מלחמה לה' בעמלק". בשעה שמלך ישראל יושב על כיסא ה', עם ישראל מסוגל לצאת למלחמה בעמלק, ולחדש את תדמיתו בעיני העמים.

ג. המאבק בין מרדכי להמן
על אִפיונו של עמלק כמי שבא לפגוע בכבוד ישראל, מתעורר קושי מהמסופר, על מאבקו של עמלק נגד עם ישראל במגילת אסתר. המן האגגי, צאצא לעמלק, מאיים להשמיד את עם ישראל ולכלותו. הוא מייסדה של האנטישמיות השיטתית המבקשת לעקור את היהודים מן העולם. לא עוד פגיעה בכבוד עם ישראל אלא: "להשמיד, להרג ולאבד את כל היהודים, מנער ועד זקן טף ונשים ביום אחד" 12 .

אשר על כן, האם עוד נכונה הגדרתנו את עמלק כמי שפוגע בכבוד ישראל? התשובה לשאלה זו היא - שמגילת אסתר נוסף בה עניין אחר - היא מגילת הגלות, ובגלות - מאבקו של עמלק נגד כבוד ישראל מתגלגל מהר להשמדת עם ישראל. שם, עם ישראל פגיע, ולכן כל ניסיון להשפיל את מעמדו הופך לניסיון השמדה. בחוץ לארץ, עמלק בוחר לשם ביטול כבוד ישראל בדרך של 'הפתרון הסופי'. אין כל צורך למחוק את הכבוד בלבד כאשר אפשר למחוק הכל!

תשובה זו מספקת אבל היא חסרה. ההנחה שהעימות בין המן למרדכי אינו על שאלת הכבוד לוקה בחוסר דיוק. במגילת אסתר ניכר שמרכז העימות הוא דווקא סביב שאלת המעמד והכבוד.

הסיפור מתחיל לאחר ש"גִדַּל המלך אחשורוש את המן בן המדתא האגגי וינשאהו וישם את כסאו מעל כל השרים אשר אתו" 13 - המן זכה למנת כבוד גדושה. אחשורוש גידל אותו, ושם את כסאו מעל כל השרים. מנגד, מרדכי איננו כורע ומשתחווה להמן, הוא איננו מוכן לוותר על 'כבודו', כבוד עם ישראל. מעתה ואילך מתפתחת סִדרת עימותים, עלִיוֹת ומורדות, שנושאם המרכזי הוא הכבוד. היטיב לנסח זאת המן עצמו בתגובתו על סירובו של מרדכי לכרוע בפניו:

"ויספר להם המן את כבוד עשרו ורב בניו ואת כל אשר גדלו המלך ואת אשר נשאו על השרים... וכל זה איננו שוה לי בכל עת אשר אני ראה את מרדכי" 14 .

כל 'כבודו' של המן מאבד את ערכו בשל מרדכי. בהמשך, רואה המן את עצמו כמועמד הטבעי להיות ה"איש אשר המלך חפץ ביקרו" 15 . אבל הזוכה ב'יקר' וב'כבוד' הוא דווקא מרדכי, הוא האיש שהמלך חפץ ביקרו ובכבודו.

המוציא לפועל את רצונו של המלך לכבד את מרדכי הוא המן, הוא מושך את הסוס ומכריז שמרדכי ראוי ל'יקר' מאת המלך; הוא נדחף אל ביתו אבל וחפוי ראש. וכאשר המלך תפס אותו נופל על המיטה שאסתר עליה (כדי לבקש על נפשו) נאמר: "ופני המן חפו" 16 .

ד. מגילת אסתר לאור שאלת ה'כבוד'
מוקד המאבק בין המן למרדכי הוא בשאלת ה'כבוד'. לא רק שורש העימות ביניהם תלוי בנושא זה, אלא המגילה כולה עוסקת במוטיב הכבוד. השגת ה'כבוד' היא החוט הפנימי השוזר את כל המגילה. המונחים 'כבוד' ו'יקר' מוזכרים בה כעשר פעמים.

המגילה פותחת במשתה של המלך אחשורוש שנועד להראות "את עשר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו" 17 . המלך שומר על כבודו בקנאות רבה בפרשת ושתי המלכה, ומקבל את עצת יועציו החוששים לפגיעה בכבוד כלל הבעלים: "כי יצא דבר המלכה על כל הנשים להבזות בעליהן בעיניהן... וכדי בזיון וקצף" 18 .

סילוקה של ושתי נועד לבצר את הכבוד במלכות, "וכל הנשים יתנו יקר לבעליהן למגדול ועד קטן" 19 - אין חיים ללא כבוד!

מה משמעותה של פתיחת המגילה? כבוד מלכות המלך אחשורוש ניצב מול השפל של יהודי פרס אשר הוגלו אליה מירושלים. כבוד ישראל נרמס על ידי נבוכדנצר מלך בבל אשר הִגְלה את עם ישראל מארץ ישראל. התיאור המרשים של ארמונו של אחשורוש בראשית המגילה, נועד להמחיש, בדרך של הנגדה, את אובדן הכבוד הלאומי של ישראל.

בסיום המגילה עם ישראל זוכה למעט כבוד על ידי הנחת כתר מלכות על ראשה של אסתר המלכה. גם מרדכי נהנה מכבוד - "ופרשת גדלת מרדכי אשר גדלו המלך" 20 . ומכאן לכל היושבים במלכות פרס ומדי - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" 21 . לא רק שמחה אלא גם יקר, בגלות איננו מסוגלים לזכות בכבוד לאומי מלא, אבל ההשגחה האלוקית דואגת להעניק לנו מעט כבוד, ולשמור עליו.

ה. סיום
בכל דור ודור מבקש עמלק למחוק את כבודנו - בשבתנו בארץ ישראל מאיים עמלק על כבודנו הלאומי, ולכן נצטווינו להילחם נגדו דווקא כשמלך ישראל יושב על כיסאו, דהיינו כשאנו שרויים במצב של כבוד לאומי מלא 22 .

בגלות, עמלק מנסה למחוק את שרידי הכבוד שנותרים לנו, אבל 'המלך' האמִתי - מלכו של עולם, אינו מאפשר לו. האמירה: "מלחמה לה' בעמלק" מתפרשת כפשוטה - ה' עצמו נלחם בעמלק, כפי שפירשו 23 הרשב"ם והרמב"ן:
בלשונו של הרשב"ם:

"הרים הקב"ה את ידו על כסאו ונשבע כי מלחמה לו בעמלק מדר דר... זהו עיקר פשוטו".

ואלו הם דברי הרמב"ן:

"ידו של הקב"ה הורמה לישבע בכסאו להיות לו מלחמה ואיבה בעמלק עולמית".

זהו, אפוא, תוכנה של מגילת אסתר.

^ 1 'איש האמונה', 'קול דודי דופק', עמ' 101 (הוצאת מוסד הרב קוק), ושם בהערה.
^ 2 דברים כ"ה, יז-יט.
^ 3 שמו"א י"ד, מז.
^ 4 במדבר ל"ג, נה.
^ 5 שמות י"ז, טז.
^ 6 שם י"ד, יד.
^ 7 שם ט"ו, יד-טז.
^ 8 ישעיה נ"ה, ד.
^ 9 תנחומא, כי תצא, ט: "אמר רבי חוניא, משל למה הדבר דומה, לאמבטי רותחת...".
^ 10 עיין רמב"ן שמות י"ז, טז: "וטעם העונש שנענש עמלק יותר מכל העמים, בעבור כי כל העמים שמעו וירגזון, ופלשת אדום ומואב ויושבי כנען נמוגו מפני פחד ה' ומהדר גאונו. ועמלק בא ממרחק כמתגבר על ה', ולכך אמר בו 'ולא ירא אלוהים'". לפי הרמב"ן עמלק פגע ביראת הכבוד מפני ה', שהושגה ביציאה ממצרים.
^ 11 ישעיה נ"ג, ג.
^ 12 אסתר ג', יג, הפניה סתמית מכאן ואילך מכוונת למגילת אסתר.
^ 13 ג', א.
^ 14 ה', יא-יג.
^ 15 ו', ט.
^ 16 ז', ח.
^ 17 א', ד.
^ 18 א', יז.
^ 19 א', כ.
^ 20 י', יב.
^ 21 ח', טז.
^ 22 את נבואת חגי "עוד אחת מעט היא... ומלאתי את הבית הזה כבוד" פירשו כמתארת את מלכות החשמונאים, שהיא 'מעט כבוד', זאת משום שלמעשה הייתה חזרה של מלכות מסוימת לעם ישראל.
^ 23 שמות י"ז, טז.

הרב אלישע אבינר

ראש הכולל בישיבת "ברכת משה" מעלה אדומים.

ואנחנו קמנו ונתעודד
מכתב גלוי אל בני הנוער
אב תשס"ה
לאורו
המספד בירושלים
גליון 109
טבת תשפ
30 דק'
יום העצמאות תש"פ
ימות המשיח
ו' אייר תש"פ
פורים בראי דורנו
ר"ח אדר במוסדות החינוך
כ"ה בשבט תשס"ב

מחיית עמלק

38 דק'
מחיית עמלק
תכלית הבריאה - השראת השכינה
הרב חיים בן שושן | כ' אדר ב' תשע"ט
זכור
תמחה את זכר עמלק
הרב משה צוריאל זצ"ל | ב אדר ב תשס"ח
39 דק'
מחיית עמלק
מצוות מחית עמלק
הרב חיים בן שושן | ו' אדר ב' תשע"ט
מחיית עמלק
זכור את אשר עשה לך עמלק
הרב זאב לף

מחיית עמלק

סרטונים קצרים

שיעורים פופולריים

1:00
כללי מצוות
חצי שיעור אסור מהתורה - תמיד?
יומא ע"ג: ע"ב - ע"ד ע"א.
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | י"א אלול ה'תשס"ג
תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תשס"ה
1:00
כללי מצוות
חצי שיעור אסור מהתורה - תמיד?
יומא ע"ג: ע"ב - ע"ד ע"א.
הרה"ג זלמן נחמיה גולדברג זצ"ל | י"א אלול ה'תשס"ג
תפילות יום הכיפורים
תפילות יום הכיפורים
הרב עדין אבן ישראל (שטיינזלץ) זצ"ל | תשס"ה

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב שמואל אליהו
הרה"ג דוב ליאור
הרב אורי שרקי
הרב חיים ירוחם סמוטריץ
הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל
הרה"ג שמחה קוק זצ"ל
הרב הלל גפן
הרב יהושע שפירא
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל

הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הרוצה לבשל אוכל ביום טוב על מנגל שהוכשר כראוי ידליקנו מאש מצויה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לצאת לטיולים בחול המועד אף שנוהג את רכבו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
רשאי לעשות מלאכה גמורה בחול המועד אם נצרך לצורך טיולו
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
40 דק'
שמונה פרקים לרמב"ם
מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
הרב יהודה מלמד | ו' תשרי תשפ"ז
57 דק'
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת האזינו תשפז – יום כיפור - עבודת הכהן הגדול בקודש הקדשים
הרב שמואל אליהו | תשרי תשפ"ז
36 דק'
עשרת ימי תשובה
מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
הרב יצחק בן יוסף | תשרי תשפ"ז
רביבים
לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
הרב אליעזר מלמד | תשרי תשפ"ז
הסוכה והלכותיה
חוברת הלכות סוכה
הרב אביחי קצין | תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
הרב חיים כץ | ו' תשרי תשפ"ז
30 דק'
אור החיים על הפרשה
סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
הרב חיים כץ | ז' תשרי תשפ"ז
יום כיפור
מאמר כיפור פז
הרב נתנאל יוסיפון | תשרי תשפ"ז
שו"ת "במראה הבזק"
חזרה ליהדות של בני משומדים ר"ל
מתוך העלון חמדת ימים | אייר ה'תשנ"ח
27 דק'
האזינו
האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
הרב יצחק חי זאגא | תשרי תשפ"ז
30 דק'
חולין
חולין דף קל"ט
הרב אלי סטפנסקי | ה' תשרי תשפ"ז
43 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
הרב הראל כהן | ד' תשרי תשפ"ז
תשובה
תשובה: האומנות שבמציאת הדרך חזרה
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז
צום גדליה
צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
הרב יוסף אפריון | ג' תשרי תשפ"ז
26 דק'
חולין
חולין דף קל"ח
הרב אלי סטפנסקי | ד' תשרי תשפ"ז
4 דק'
האזינו
האזינו - זכור ימות עולם: מה עלינו לזכור כדי להצליח?
הרב מאיר גולדויכט | תשרי תשפ"ז
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
אף ששיבחו חכמינו את הנשארים בבתיהם בחג ובחול המועד
הרב שי טחן | תשרי תשפ"ז