ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
יש ארבע שבתות בחדש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת, והם: שקלים, זכור, פרה והחודש. השבת היא השבת הראשונה מארבעת הפרשיות ונקראת שבת שקלים. ולעולם קוראים את פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר או בר"ח, פרשת "זכור" לפני פורים, פרשת "פרה" אחרי פורים, ופרשת "החדש" שבת לפני ראש חדש ניסן או בר"ח ניסן (וסימן להפסקות הוא: "זטו בו דד וביו". היינו, ר"ח אדר יכול לחול רק בימי זבד"ו שהם שבת, שני, רביעי ושישי. האות הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו חל ר"ח ושאר האותיות את תאריכי החדש שבהם תהיה הפסקה למשל "זטו" – אם ר"ח בשבת, מפסיקים בט"ו בחודש).
ר"ח אדר שחל בשבת – ג' ספרים
אם חל ר"ח אדר בשבת (כמו השנה) מוציאין שלשה ספרים. בראשון קורין ששה עולים את פרשת פקודי. בשני, קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת, עד "ונסכו", והמפטיר קורא בשלישי בפרשת "כי תשא" – פרשת שקלים.
פעם שאלו את הגאון מוילנא מה הדין אם הוציאו ג' ספרים, בראשון קראו פרשת השבוע, ובשני טעו וקראו פרשת שקלים, ובשלישי קראו ר"ח - איזה הפטרה יפטירו, כי בד"כ ההפטרה הולכת אחר ס"ת האחרון, האם יאמרו הפטרת שקלים או לא. ועל כן, יש להזהר בזה מאד ולקרא כסדר.
מי לא יראך
בשבת שמוציאים ג' ספרי תורה כגון: שבת ור"ח אדר שהוא גם שבת "שקלים" (כמו השנה), או שבת ור"ח ניסן שהוא גם שבת "החדש", או בשבת ר"ח וחנוכה, או בשמחת תורה, מנהג הספרדים לומר: "מי לא יראך מלך הגויים וכו' ושלטנה עם דר ודר", ואח"כ מוסיפים שמע ישראל, ה' מלך, ואנא ה' (ראה בסידור 'קול אליהו' עמוד 536). ויאמרו זאת ברתת ובזיע ובהתלהבות, כי זה מעמד מיוחד מאד, וטוב שגם אחינו האשכנזים יאמרו זאת.
פרשת שקלים
כמו שכתוב במשנה (מגילה כט.): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ואומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר". ועוד כתוב במשנה (שקלים פ"א מ"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים". ומטרת ההכרזה היא כדי שכל אחד יכין את מחצית השקל שלו ותיתרם תרומת הלשכה, ומזה היו קונים קרבנות ציבור וכו'. החובה לתת מחצית השקל היא על כל איש מישראל, והגזבר יכול לכוף את מי שלא רוצה לתת ולהלקותו. גם הכהנים וגם הלויים היו צריכים לתת חצי שקל, אבל את הכהנים לא היו כופים במלקות.
הגזברים של בית המקדש היו צריכים להזהר שלא יחשדו בהם שמא לקחו כסף, ועל כן כשהם היו צריכים להכנס ולקחת כסף מהקופה לקנות קרבנות או שמן, היה הכהן נכנס עם מכנסיים שאין להם כיסים או קפלים כדי שלא יאמרו שהכניס במקומות אלו כסף, וכן הוא היה צריך ללבוש כיפה גדולה שלא יחשדו בו ששם בין שערותיו כסף, וכל הזמן הוא היה צריך לדבר שמא יכניס משהוא לתוך פיו.
בגמרא כתוב (יומא דף ל"ח ע"א) על בית אבטינס שהיו יודעים לעשות מעשה הקטורת, ומזכירין אותן לשבח שמעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין לקיים מה שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל . וכתוב שכל כלה בירושלים לא היתה צריכה לשים בושם, כי הריח של הקטורת היה מספיק. וביריחו הכלה היתה צריכה לשים הרבה בושם, אבל שאר הנשים לא היו צריכות לשים. ואם נשאל, הכיצד מותר ליהנות מזה? אלא כתוב (פסחים כ"ו ע"א) "קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה", ולפי זה מותר. אבל הרי כתוב שאין בזה משום מעילה, אבל איסור יש בזה? אלא כאן הקילו מכיון שההנאה באה מאליה בדרך אגב.
נתאר לעצמנו, אם אדם שמע ברדיו או בטיפ שירי עגבים או שאר דברים בטלים, לעתיד לבא כשיבא המשיח ויבנה בית המקדש הוא ירצה לבא ולשמוע את שירת הלויים, אבל לא יתנו לו להכנס ולראות אותם ויאמרו לו אזניך ששמעו דברים אסורים אינן יכולות לשמוע את שירת הלויים. ואם יאמר שברצונו לחזור בתשובה, זה כבר לא יעזור - "ושם ינוחו יגיעי כח". ומי שראה בטלויזיה דברים שהעין לא צריכה לראות (אם זה חדשות נשתוק לו), כשיבא המשיח והוא ירצה לראותו – יאמרו לו העיניים שראו דברים לא טובים, אינן יכולות לראות פני המשיח אלא תלך ותראה אותו בטלויזיה. על כן, יראה האדם לשמור את עיניו ואזניו שלא יראה או ישמע דברים אסורים.
נשאלת השאלה, כיון שאנו קוראים פרשת "שקלים", האם זה מדין "ונשלמה פרים שפתינו" או מצד תקנת חכמים שציוו לקרא? והאם בזמן שבית המקדש היה קיים היו קוראים פרשת שקלים או לא?
מהגמרא ומרש"י משמע שבזמן שבית המקדש היה קיים קראו פרשת שקלים כדי להזכיר לאנשים להכין את שקליהם. ובזמן הזה, אנו קוראים פרשת שקלים כ"זכר" לקריאה שהיתה בזמנם, בגין התקנה שתקנו ולא השתנתה. ולדעת הלבוש והמש"ב (סי' תרפ"ה ס"ק ב) "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה עניין השקלים". כיון שאנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש, לכן אנו קוראים בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" (עיין למקראי קדש עמוד ע"ו בהערות שם).
מחצית השקל
התורה אומרת "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש" (שמות ל, יג). ואין שני בני אדם יכולים להביא מטבע של שקל אחד, אלא כל אחד צריך לתת חצי שקל. והטעם לכך הוא משום שכשהיו מוכרים את השקלים לא היו מדקדקים כל כך במשקלם שיהיה בדיוק במשקל של חצי שקל, אלא היו מוסיפים מעט, ואותו המעט היה אמנם בכמות אפסית במטבע אחד (הנקרא קלבון), אבל בכלל המטבעות הרבות של חצאי השקלים של כל ישראל זה היה מצטבר למשקל משמעותי, והיו מכניסים את זה לקופת הלשכה, ואם היו משתתפים בשקליהם, היו מחסרים מאותה התוספת. וגם כיום, טוב לתת ערך של חצי שקל דהינו מחיר עשרה גרם כסף טהור עם מע"מ, שהוא 18 שקלים. וכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שם, פסוק טו). וכל זה כדי שהעשיר לא יתגאה על העני. וכן כדי שתהיה הרגשה טובה לעני שהקרבנות קרבים באותה מידה של השקעה של העשיר או העני. ואומר האלשיך הקדוש, חצי שקל ועוד חצי שקל זה מראה סימן לאחדות של עם ישראל.
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

איך ללמוד אמונה?

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

מדוע פורים גדול מכיפורים?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

איך מותר להכין קפה בשבת?

כאב הגלות ותקוות הגאולה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

מטות מקום היחיד בתוך כלל ישראל
השיעור עוסק במעבר מעבודת הכלל לעבודת הפרט, דרך התבוננות בכוח הדיבור והרגש האישי הבאים לידי ביטוי בהלכות נדרים. בהמשך, מתוך בקשת בני גד וראובן בפרשת מסעי, מודגש כיצד הייחודיות של כל שבט ועדה משתלבת יחד לכדי פסיפס שלם הבונה את אחדות האומה האמיתית.

אורות ישראל ותחייתו השאיפה הפנימית להתעלות
פסקה ל"ב
הנשמה הפנימית והטהורה של האדם הפרטי, של עם ישראל ושל הבריאה כולה, אשר זועקת ומשתוקקת ללא הרף לצאת מהצמצום אל עבר שלמות, גאולה ותיקון. בנוסף, מוסבר כי כל התנועות והמאבקים בעולם נובעים למעשה מאותו רצון עמוק לאחדות, בניגוד לתפיסת המינות השטחית שמבקשת לנתק את הקדושה מתוך החיים הגשמיים.

נדרים התרת חכם והפרת בעל
השיעור עוסק בהבדל היסודי בהלכות נדרים בין התרת חכם, שעוקר את הנדר מעיקרו (למפרע), לבין הפרת בעל, שחותכת ומבטלת אותו מכאן ולהבא. דרך ניתוח שיטת הרמב"ם, התוספות ומפרשים נוספים, השיעור מנתח את ההשלכות המעשיות של הבדל זה, כגון שאלת החיוב במלקות או הבאת קורבן חטאת.

לנתיבות ישראל התחלת הגאולה בעיני גדולי ישראל
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
הרב מביא את עמדותיהם של רבנים בולטים, כדוגמת הרב קלישר, הרב גוטמכר והגאון מווילנא, ביחס למצוות יישוב ארץ ישראל והשאלה האם חזרת העם לארצו מהווה את "אתחלתא דגאולה". בנוסף, נידונות ההשקפות השונות סביב היחס לתנועה הציונית, והמעבר מציפייה פסיבית לעשייה מעשית הכוללת קניית אדמות ובניין הארץ.

מידות הראי"ה זיכוך האמונה ושבירת הקליפות
אמונה י"ג - י"ז
השיעור עוסק בכך שהאמונה האמיתית חייבת להתפתח בהתמדה ולהשתחרר מתפיסות ילדותיות, דמיוניות ושגויות המכונות "קליפות". תהליך הזיכוך הזה מתרחש לעיתים דווקא באמצעות תופעת הכפירה, שתפקידה ההכרחי הוא לנפץ את האמונות המעוותות הללו ולאפשר לאור האלוהי הטהור והבוגר להתגלות מחדש.

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת מטות מסעי
וַיָּמׇת שָׁם בִּשְׁנַת הָאַרְבָּעִים לְצֵאת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם (לג לח) פרש"י – מְלַמֵּד שֶׁמֵּת בִּנְשִׁיקָה. מהי מיתת נשיקה, ומדוע מדמה אותה לנשיקה שהיא בפה | איך צדיק וחסיד גדול כדוד המלך ע"ה ימות על ידי מלאך המות חס וחלילה, ואמרו רז"ל שאין הצדיקים מתים אלא בנשיקה | כיון שהיה עתיד להיאמר מצות שמירת שבת בעשרת הדברות במעמד הנכבד, למה הקדימו השם יתברך ונתנו לישראל במרה | אֶלֶף לַמַּטֶּה אֶלֶף לַמַּטֶּה לְכֹל מַטּוֹת יִשְׂרָאֵל תִּשְׁלְחוּ לַצָּבָא. (לא ד) פרש"י - לְרַבּוֹת שֵׁבֶט לֵוִי. אם כן למה לא אמר בקרא שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר אֶלֶף חֲלוּצֵי צָבָא.

האור החיים הקדוש מלחמת מדין- סוד טהרת הכוונה
הרב מסביר את מלחמת מדין בפרשת מטות ומסביר כיצד הניצחון בה התבסס לחלוטין על טהרה אישית וכוונת הלב לשם שמיים, כפי שבא לידי ביטוי בציץ הקדוש שלקחו הלוחמים למערכה. מתוך סיפור המלחמה ובחירת השבטים היוצאים לקרב, אנו לומדים מסר עמוק לחיים על החשיבות העצומה של עשיית מצוות ומעשים מתוך כוונה טהורה ומסירות נפש.

מטות פרשת מטות – נקמה ותקומה
נקמה בישראל אינה עניין של שנאה ומשטמה ו"נחזיר להם" אלא דבר קדוש ונעלה של תיקון עולם רפואת האומה והנפגעים המושפלים

יסודות הש"ס פשט ודרש בפרשת נדרים
ביאור פרשת נדרים על דרך הפשט, וביאור הפרשה על דרך הדרש ואיך הוא מתבקש.

אורות התשובה - הרב הראל כהן יראת חטא- חזרה אל הטבע
אורות התשובה פרק ו פסקה ג'
הרב מסביר שיראת החטא היא טבעית לכל אדם בעולם כלפי המוסר הכללי, ואצל ישראל זה גם כלפי התורה והמצוות, וכדי שזה יחזור להופיע באומה צריך לחזק את הקביעת עיתים לתורה אצל ההמון ולימוד במרה גבוה אצל התלמידי חכמים שיחזירו את הטבע הרוחני לאומה.

אחדות ומחלוקות אלו ואלו דברי א־לוהים חיים, והלכה
האם המחלוקות הן תוצאה של לימוד מרושל או אבן יסוד בבניין העולם? עיון בתורתם של רבים מגדולי ישראל מלמד אותנו על הדרך שבה עלינו להתייחס לדעות מנוגדות לשלנו

רביבים לייקר את ערכם של המורים והמורות
עלינו לייקר את מעמדם של המורים והמורות בישראל, שכן החינוך הוא הבסיס לכל הדברים הטובים | מלמדי התינוקות הם השומרים על ערי ישראל, שבזכות תורתם ולימודם ישראל מתקיימים על אדמתם | גם אם פרנסתם אינה מרווחת לכאורה כמו מקצועות אחרים, תנאיהם נוחים יחסית, קביעותם מובטחת, והם זוכים לסיפוק במעשיהם ובזמן להשקיע במשפחתם

אור החיים על הפרשה תשובת משה לטענות בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
הסיבה שבני גד ובני ראובן הזכירו את שמות הערים בבקשה שלהם. בקשת בני גד ובני ראובן לנחול בעבר הירדן המזרחי ותשובת משה.

כשרות מעמדו ההלכתי של בשר מתורבת
הרב בוחן את כשרותו של בשר מתורבת המופק מתאים מן החי, תוך השוואה לסוגיות תלמודיות ממסכת נדרים העוסקות ביחס שבין "עיקר איסור" ל"תוספת", ובשאלת ביטול איסור על ידי גידולי היתר. דרך ניתוח שיטות הראשונים (כגון הרא"ש, הר"ן והרמב"ם) בדיני גידולי איסור, מציג הרב כיוונים הלכתיים אפשריים להיתר, כדוגמת הסתמכות על התפתחות רב-שלבית ("גידולי גידולים") המבטלת לחלוטין את התא המקורי.

אור החיים על הפרשה בקשת בני גד ובני ראובן
אור החיים על פרשת מטות חלק א'
טעם הזכרת הכתוב בנוסף למשה גם את אלעזר הכהן ונישאי העדה כשבני גד ובני ראובן באו לבקש לנחול בעבר הירדן המזרחי. בני גד ובני ראובן הזכירו את המקומות בתור סתירות לטענות שאפשר לטעון נגד בקשתם.







