ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- שקלים
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שמחה בת חנה
יש ארבע שבתות בחדש אדר וסמוך לו שקוראים בשני ספרי תורה כל שבת, והם: שקלים, זכור, פרה והחודש. השבת היא השבת הראשונה מארבעת הפרשיות ונקראת שבת שקלים. ולעולם קוראים את פרשת שקלים בשבת הסמוכה לראש חודש אדר או בר"ח, פרשת "זכור" לפני פורים, פרשת "פרה" אחרי פורים, ופרשת "החדש" שבת לפני ראש חדש ניסן או בר"ח ניסן (וסימן להפסקות הוא: "זטו בו דד וביו". היינו, ר"ח אדר יכול לחול רק בימי זבד"ו שהם שבת, שני, רביעי ושישי. האות הראשונה מציינת את היום בשבוע שבו חל ר"ח ושאר האותיות את תאריכי החדש שבהם תהיה הפסקה למשל "זטו" – אם ר"ח בשבת, מפסיקים בט"ו בחודש).
ר"ח אדר שחל בשבת – ג' ספרים
אם חל ר"ח אדר בשבת (כמו השנה) מוציאין שלשה ספרים. בראשון קורין ששה עולים את פרשת פקודי. בשני, קורא השביעי בפרשת ר"ח "וביום השבת, עד "ונסכו", והמפטיר קורא בשלישי בפרשת "כי תשא" – פרשת שקלים.
פעם שאלו את הגאון מוילנא מה הדין אם הוציאו ג' ספרים, בראשון קראו פרשת השבוע, ובשני טעו וקראו פרשת שקלים, ובשלישי קראו ר"ח - איזה הפטרה יפטירו, כי בד"כ ההפטרה הולכת אחר ס"ת האחרון, האם יאמרו הפטרת שקלים או לא. ועל כן, יש להזהר בזה מאד ולקרא כסדר.
מי לא יראך
בשבת שמוציאים ג' ספרי תורה כגון: שבת ור"ח אדר שהוא גם שבת "שקלים" (כמו השנה), או שבת ור"ח ניסן שהוא גם שבת "החדש", או בשבת ר"ח וחנוכה, או בשמחת תורה, מנהג הספרדים לומר: "מי לא יראך מלך הגויים וכו' ושלטנה עם דר ודר", ואח"כ מוסיפים שמע ישראל, ה' מלך, ואנא ה' (ראה בסידור 'קול אליהו' עמוד 536). ויאמרו זאת ברתת ובזיע ובהתלהבות, כי זה מעמד מיוחד מאד, וטוב שגם אחינו האשכנזים יאמרו זאת.
פרשת שקלים
כמו שכתוב במשנה (מגילה כט.): "ראש חדש אדר שחל להיות בשבת – קורין בפרשת שקלים". ואומר רש"י: "קורין בפרשת שקלים – להודיע שיביאו שקליהם באדר". ועוד כתוב במשנה (שקלים פ"א מ"א): "באחד באדר משמיעין על השקלים ועל הכלאיים". ומטרת ההכרזה היא כדי שכל אחד יכין את מחצית השקל שלו ותיתרם תרומת הלשכה, ומזה היו קונים קרבנות ציבור וכו'. החובה לתת מחצית השקל היא על כל איש מישראל, והגזבר יכול לכוף את מי שלא רוצה לתת ולהלקותו. גם הכהנים וגם הלויים היו צריכים לתת חצי שקל, אבל את הכהנים לא היו כופים במלקות.
הגזברים של בית המקדש היו צריכים להזהר שלא יחשדו בהם שמא לקחו כסף, ועל כן כשהם היו צריכים להכנס ולקחת כסף מהקופה לקנות קרבנות או שמן, היה הכהן נכנס עם מכנסיים שאין להם כיסים או קפלים כדי שלא יאמרו שהכניס במקומות אלו כסף, וכן הוא היה צריך ללבוש כיפה גדולה שלא יחשדו בו ששם בין שערותיו כסף, וכל הזמן הוא היה צריך לדבר שמא יכניס משהוא לתוך פיו.
בגמרא כתוב (יומא דף ל"ח ע"א) על בית אבטינס שהיו יודעים לעשות מעשה הקטורת, ומזכירין אותן לשבח שמעולם לא יצאה כלה מבושמת מבתיהן, וכשנושאין אשה ממקום אחר מתנין עמה שלא תתבסם שלא יאמרו ממעשה הקטורת מתבסמין לקיים מה שנא' והייתם נקיים מה' ומישראל . וכתוב שכל כלה בירושלים לא היתה צריכה לשים בושם, כי הריח של הקטורת היה מספיק. וביריחו הכלה היתה צריכה לשים הרבה בושם, אבל שאר הנשים לא היו צריכות לשים. ואם נשאל, הכיצד מותר ליהנות מזה? אלא כתוב (פסחים כ"ו ע"א) "קול ומראה וריח אין בהן משום מעילה", ולפי זה מותר. אבל הרי כתוב שאין בזה משום מעילה, אבל איסור יש בזה? אלא כאן הקילו מכיון שההנאה באה מאליה בדרך אגב.
נתאר לעצמנו, אם אדם שמע ברדיו או בטיפ שירי עגבים או שאר דברים בטלים, לעתיד לבא כשיבא המשיח ויבנה בית המקדש הוא ירצה לבא ולשמוע את שירת הלויים, אבל לא יתנו לו להכנס ולראות אותם ויאמרו לו אזניך ששמעו דברים אסורים אינן יכולות לשמוע את שירת הלויים. ואם יאמר שברצונו לחזור בתשובה, זה כבר לא יעזור - "ושם ינוחו יגיעי כח". ומי שראה בטלויזיה דברים שהעין לא צריכה לראות (אם זה חדשות נשתוק לו), כשיבא המשיח והוא ירצה לראותו – יאמרו לו העיניים שראו דברים לא טובים, אינן יכולות לראות פני המשיח אלא תלך ותראה אותו בטלויזיה. על כן, יראה האדם לשמור את עיניו ואזניו שלא יראה או ישמע דברים אסורים.
נשאלת השאלה, כיון שאנו קוראים פרשת "שקלים", האם זה מדין "ונשלמה פרים שפתינו" או מצד תקנת חכמים שציוו לקרא? והאם בזמן שבית המקדש היה קיים היו קוראים פרשת שקלים או לא?
מהגמרא ומרש"י משמע שבזמן שבית המקדש היה קיים קראו פרשת שקלים כדי להזכיר לאנשים להכין את שקליהם. ובזמן הזה, אנו קוראים פרשת שקלים כ"זכר" לקריאה שהיתה בזמנם, בגין התקנה שתקנו ולא השתנתה. ולדעת הלבוש והמש"ב (סי' תרפ"ה ס"ק ב) "ואנו משלמין פרים שפתינו בקריאת הפרשה של 'כי תשא' דכתיב בה עניין השקלים". כיון שאנו לא יכולים לתרום שקלים ממש למקדש, לכן אנו קוראים בבחינת "ונשלמה פרים שפתינו" (עיין למקראי קדש עמוד ע"ו בהערות שם).
מחצית השקל
התורה אומרת "זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקדש" (שמות ל, יג). ואין שני בני אדם יכולים להביא מטבע של שקל אחד, אלא כל אחד צריך לתת חצי שקל. והטעם לכך הוא משום שכשהיו מוכרים את השקלים לא היו מדקדקים כל כך במשקלם שיהיה בדיוק במשקל של חצי שקל, אלא היו מוסיפים מעט, ואותו המעט היה אמנם בכמות אפסית במטבע אחד (הנקרא קלבון), אבל בכלל המטבעות הרבות של חצאי השקלים של כל ישראל זה היה מצטבר למשקל משמעותי, והיו מכניסים את זה לקופת הלשכה, ואם היו משתתפים בשקליהם, היו מחסרים מאותה התוספת. וגם כיום, טוב לתת ערך של חצי שקל דהינו מחיר עשרה גרם כסף טהור עם מע"מ, שהוא 18 שקלים. וכתוב "העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל" (שם, פסוק טו). וכל זה כדי שהעשיר לא יתגאה על העני. וכן כדי שתהיה הרגשה טובה לעני שהקרבנות קרבים באותה מידה של השקעה של העשיר או העני. ואומר האלשיך הקדוש, חצי שקל ועוד חצי שקל זה מראה סימן לאחדות של עם ישראל.
ויהי רצון שהקב"ה יעשה עמנו נסים ונפלאות כמו שעשה עם אבותינו, יראו עינינו וישמח ליבנו בביאת הגואל ובבנין אריאל במהרה בימינו אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
רביבים ייעודו של מעשר כספים
מעשר כספים הוא התחליף לתרומות ומעשרות ומתנות כהונה ומתנות עניים שניתנו מיבול השדה ומהמקנה | מידה טובה לתת חומש | מגמתה העיקרית של מצוות מעשר כספים להחזיק את מלמדי התורה בישראל | עוד מגמה למעשר כספים: להחזיק עניים | כאשר יש צורך לתרום גם לעניים דחוקים וגם ללומדי תורה, יש להקדים את העניים | הרמב"ם יצא בחריפות רבה נגד לומדי תורה שמתפרנסים מהציבור | יש להקפיד לתרום למוסדות שמלמדים בהם תורת אמת
כי תבוא פרשת כי תבוא– להתאהב מחדש
התורה נוקטת בלשון 'את השם האמרת' מה פשר הביטוי הזה? אנו בתקופה של אורות גדולים שיש להבינם ולהתחבר אליהם בהקדם
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת כי תבוא
אֲרַמִּי אֹבֵד אָבִי - מדוע אינו אומר את שמו אלא רק את מקומו. מה הטעם שהקדים הכתוב להזכיר את הַמָּקוֹם הַזֶּה זֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, ורק אח"כ הזכיר אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת – היא ארץ ישראל. מה הטעם שבברכות נאמר וְהִשִּׂיגֻךָ בכתיב חסר ו', ואילו בקללות נאמר וְהִשִּׂיגוּךָ בכתיב מלא. בשלמא אָרוּר אַתָּה בְּצֵאתֶךָ בצאתו מן העולם ניחא שהרי הוא רשע. אלא אָרוּר אַתָּה בְּבֹאֶךָ בביאתו לעולם אמאי הרי עדיין לא חטא, שהרי תינוק הוא. שִׁפְעַת גְּמַלִּים תְּכַסֵּךְ בִּכְרֵי מִדְיָן וְעֵיפָה כֻּלָּם מִשְּׁבָא יָבֹאוּ - למה כֻּלָּם יבואו דווקא מִשְּׁבָא.
אורות התשובה - התעוררות תדייק את הכוחות שלך!
אורות התשובה ט', ז'
מה אם התשובה לא נועדה להחליש אותך-אלא להחזיר לך את הכוחות? הרב קוק מלמד אותנו נקודה עמוקה: לפעמים אדם מצמצם את עצמו ואת הכוחות הגדולים שקיימים בו. אבל התשובה אינה ויתור על העוצמה שלנו-אלא היכולת לכוון אותה מחדש אל הקדוש ברוך הוא. לקראת ראש השנה, זה הזמן לעצור ולשאול: עם אילו כוחות אני מגיע? ולאן אני בוחר להפנות אותם? 🎬 צפו במסר המיוחד וקחו איתכם נקודה למחשבה לקראת ראש השנה.
אורות התשובה - התעוררות מה ה' מצפה ממך?
אורות התשובה - י"ד, ד
לפעמים אנחנו בטוחים שאנחנו צריכים להשתנות לגמרי כדי להתחיל מחדש. אבל אולי דווקא הצעד הראשון הוא לעצור לרגע ולהבין מה באמת קורה בתוכנו. בסרטון הרב בועז חדד נוגע בנקודה עמוקה שמזמינה אותנו להסתכל אחרת על הדרך שלנו, על המקומות שבהם אנחנו נמצאים ועל האפשרות לבחור מחדש. מה הקב"ה באמת דורש מאיתנו? מושלמות או השתלמות? מסר קצר, אבל כזה שיכול לגרום לכם להסתכל על עצמכם קצת אחרת. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מה אם תשובה היא לא מה שחשבת?
אורות התשובה - א' , א'
תשובה היא לא רק על עבירות. היא הרבה יותר עמוקה מזה. מה אנחנו באמת עושים כשאנחנו חוזרים בתשובה? הרב קוק מלמד ב״אורות התשובה״ שהתשובה שייכת לכולנו-להורים, לילדים, ולכל אדם שרוצה לחזור למקום האמיתי והעמוק שבתוכו. לפעמים אנחנו חושבים שתשובה היא רק לתקן את מה שלא היה בסדר. אבל אולי תשובה היא גם הדרך שלנו לחזור לעצמנו, לנשמה שלנו ולכוחות שהקב״ה נתן לנו. ❤️
אורות התשובה - התעוררות מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר
אורות התשובה - ט"ז, ז'
מרגיש רחוק? סימן שאתה מחובר🤍 לפעמים אנחנו מרגישים רחוקים, כואבים ומתוסכלים-וחושבים שאולי התרחקנו יותר מדי. הרב יובל מיטלמן מחדש לנו מתוך הספר אורות התשובה שדווקא הכאב הזה יכול לגלות משהו עמוק: אם כואב לך, כנראה שעדיין אכפת לך. כמו איבר שמחובר לגוף- כשהוא מחובר, מרגישים. והתחושה שאנחנו רוצים להתקרב, להשתנות ולחזור-היא בעצמה סימן שיש בתוכנו חיבור. אז אם בתקופה הזו אתה מרגיש רחוק-אל תתייאש. יכול להיות שהתחושה הזאת היא בדיוק ההוכחה שאתה עדיין מחובר.
