ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש משפחה חברה ומדינה תורה ומדע

הלכות רפואה

עשור לפטירתו של הרב אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, מגדולי הפוסקים, שנגע בענייני הרפואה המודרנית
הרב יואל קטןכסלו תשע"ז
130
לחץ להקדשת שיעור זה
לפני עשר שנים, בר"ח כסלו תשס"ז, נפטר אחד מגדולי הפוסקים בדורנו, הרב אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל. הרב לא נספד כהלכה, בוודאי שלא יחסית לגדלותו התורנית ולחשיבות פסקיו, אולי מפני שלא היה ראש ישיבה או רב קהילה או מנהיג ציבור, ואולי גם בגלל שצאצאיו נתפסו לקיצוניות-חרדית ודעותיו לא היו לרוחם. מכל מקום, באתי כאן להשלים מעט את החוב שכולנו חייבים ליהודי גדול זה.
הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ו (1916) בירושלים למשפחה של תלמידי חכמים ולמד בישיבות בעיר. בצעירותו הוכר כעילוי ובגיל י"ז כבר הדפיס ספר חידושי תורה, וגם יצר קשר אישי וקשר מכתבים הדוק עם רבים מתלמידי החכמים בארץ ובחו"ל שהוקירוהו וקירבוהו, ובהם גם מרן הראי"ה זצ"ל.
בגיל כ"ח הוציא לאור את הכרך הראשון של ספר השו"ת המפורסם שלו 'ציץ אליעזר', ובמהלך נ"ב השנים הבאות זכה להוציא לאור כ"ב כרכים בסדרה זו, וכבר בשנת תשי"ד קיבל עליה את הפרס היוקרתי לספרות תורנית ע"ש הרב קוק מטעם עיריית תל אביב.
הוא גר בשכנות לבית החולים 'שערי צדק' הישן ברחוב יפו בירושלים, וזה גרם לו להפוך באופן לא-רשמי לרבו של בית החולים. עמו התייעצו רופאי בית החולים בכל השאלות החדשות בעולם הרפואה, ואת פסקי ההלכה המנומקים שלו פרסם בספריו, כך שבמשך הזמן הפך לאחד מראשי המדברים בעולם היהודי בתחומי הרפואה וההלכה. כמה מפסיקותיו עוררו משא ומתן ער בין פוסקי הדור, כמו בתחום ההפלות המלאכותיות שבו נטה להקל ובכמה שאלות בענייני פוריות שבהן החמיר. למעשה אין כמעט נושא הלכתי רפואי מודרני שבו לא הביע דעה מנומקת בחריפות ובבקיאות מעוררת השתאות.
בהתלהבות של שנות תחילת המדינה חיבר גם ספר בן ארבעה כרכים בשם 'הלכות מדינה' ובו נוסח ראשוני לפעילות מערכות מדינה יהודית מודרנית על פי ההלכה, והועיל בו הרבה, אך לימים הביע את אכזבתו מהכיוון שאליו גלשה המדינה במשך השנים בנושאים שונים. שנים רבות שימש כדיין בבית הדין בירושלים ואחר כך בבית הדין הגדול, ונחשב מומחה במיוחד לענייני גיטין מסובכים, בהם עסק לבקשת הרבנים הראשיים גם אחרי שיצא לגמלאות. בשנת תשל"ד זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
הרב ולנדברג לא עסק כלל בענייני ציבור ובנושאים השקפתיים שבמחלוקת, וזה מה שגרם לכך שלמרות שכולם הכירו בגדלותו הוא לא היה שייך לאף ציבור, ואולי לכן, כאמור, לא נספד כהלכה. מידת האמת שבה דבק גרמה לו שיפסיק לפרסם פסקים כשהגיע לזקנה מופלגת, והוא אפילו התחמק בשנותיו האחרונות מלענות לשואליו, כנראה חשש ששכלו כבר אינו חד וצלול כשהיה. ספריו, שנמצאים כולם בפרויקט השו"ת ובשאר מאגרי המידע כבר מראשיתם, הם מקור מרכזי לרבים מאוד מהפסקים החדשים שמתפרסמים בימינו בכל חלקי התורה.
העלינו בקיצור ביום זיכרון עשירי זה, בכבוד ובמורא, את זכרו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, שתורתו מאירה באור יקרות עד ימינו. ביום ראשון הקרוב ייערך ערב עיון במשנתו בבית הכנסת 'מגדל אשר' בירושלים.



עוד בנושא תורה ומדע

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il