ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- התורה והחיים
- תורה ומדע
הרב זצ"ל נולד בשנת תרע"ו (1916) בירושלים למשפחה של תלמידי חכמים ולמד בישיבות בעיר. בצעירותו הוכר כעילוי ובגיל י"ז כבר הדפיס ספר חידושי תורה, וגם יצר קשר אישי וקשר מכתבים הדוק עם רבים מתלמידי החכמים בארץ ובחו"ל שהוקירוהו וקירבוהו, ובהם גם מרן הראי"ה זצ"ל.
בגיל כ"ח הוציא לאור את הכרך הראשון של ספר השו"ת המפורסם שלו 'ציץ אליעזר', ובמהלך נ"ב השנים הבאות זכה להוציא לאור כ"ב כרכים בסדרה זו, וכבר בשנת תשי"ד קיבל עליה את הפרס היוקרתי לספרות תורנית ע"ש הרב קוק מטעם עיריית תל אביב.
הוא גר בשכנות לבית החולים 'שערי צדק' הישן ברחוב יפו בירושלים, וזה גרם לו להפוך באופן לא-רשמי לרבו של בית החולים. עמו התייעצו רופאי בית החולים בכל השאלות החדשות בעולם הרפואה, ואת פסקי ההלכה המנומקים שלו פרסם בספריו, כך שבמשך הזמן הפך לאחד מראשי המדברים בעולם היהודי בתחומי הרפואה וההלכה. כמה מפסיקותיו עוררו משא ומתן ער בין פוסקי הדור, כמו בתחום ההפלות המלאכותיות שבו נטה להקל ובכמה שאלות בענייני פוריות שבהן החמיר. למעשה אין כמעט נושא הלכתי רפואי מודרני שבו לא הביע דעה מנומקת בחריפות ובבקיאות מעוררת השתאות.
בהתלהבות של שנות תחילת המדינה חיבר גם ספר בן ארבעה כרכים בשם 'הלכות מדינה' ובו נוסח ראשוני לפעילות מערכות מדינה יהודית מודרנית על פי ההלכה, והועיל בו הרבה, אך לימים הביע את אכזבתו מהכיוון שאליו גלשה המדינה במשך השנים בנושאים שונים. שנים רבות שימש כדיין בבית הדין בירושלים ואחר כך בבית הדין הגדול, ונחשב מומחה במיוחד לענייני גיטין מסובכים, בהם עסק לבקשת הרבנים הראשיים גם אחרי שיצא לגמלאות. בשנת תשל"ד זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
הרב ולנדברג לא עסק כלל בענייני ציבור ובנושאים השקפתיים שבמחלוקת, וזה מה שגרם לכך שלמרות שכולם הכירו בגדלותו הוא לא היה שייך לאף ציבור, ואולי לכן, כאמור, לא נספד כהלכה. מידת האמת שבה דבק גרמה לו שיפסיק לפרסם פסקים כשהגיע לזקנה מופלגת, והוא אפילו התחמק בשנותיו האחרונות מלענות לשואליו, כנראה חשש ששכלו כבר אינו חד וצלול כשהיה. ספריו, שנמצאים כולם בפרויקט השו"ת ובשאר מאגרי המידע כבר מראשיתם, הם מקור מרכזי לרבים מאוד מהפסקים החדשים שמתפרסמים בימינו בכל חלקי התורה.
העלינו בקיצור ביום זיכרון עשירי זה, בכבוד ובמורא, את זכרו של הגאון הגדול רבי אליעזר יהודה ולדנברג זצ"ל, שתורתו מאירה באור יקרות עד ימינו. ביום ראשון הקרוב ייערך ערב עיון במשנתו בבית הכנסת 'מגדל אשר' בירושלים.
הלכות שטיפת כלים בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
מה חשוב לשים לב כשמדליקים נרות שבת?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
