ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
ד"ה וירא
חולק על הרמב"ם בהבנת מדרגת ראיית מלאכים
הרמב"ם מגדיר שראיית מלאכים היא במראה נבואה בלבד, וכל מעשה שלושת האנשים היה בנבואה, וזה פירוש המילים 'וירא אליו ה''.
הרמב"ן חולק ואומר שראייה זו היא ראייה מדומה או חלום, אבל זו לא מדרגה של נבואה, וכמובן שלא ראייה ממשית. במקומות שבהם המלאך נזכר בלשון איש, ישנו גילוי מיוחד של ראייה ממשית דקה. כמובן שהמלאכים הללו לא נהגו כאנשים ולא באמת אכלו אלא סילקו (שרפו) את המאכלים.
יח, א
ד"ה באלוני ממרא
הראות הקב"ה לאברהם להראות כי רצה את מעשיו
אע"פ שכתוב 'וירא ה'', לא נאמר לאברהם דבר מפי ה', אלא שעצם הראות השכינה מראה שה' נתרצה במצוות המילה, וזו כוונת חז"ל באמרם שה' בא לבקר את החולה.
יח, ז
ד"ה וטעם ואל
חיבוב הנדיבות של אברהם
אברהם מזדרז בעצמו על אף חולשתו מהמילה ורוב אנשי ביתו, שיכלו לעשות זאת, מרוב חשקו לכבד את אורחיו.
יח, טו
ד"ה ותכחש
כיצד שרה מכחשת דברי ה'?
הרמב"ן מסביר ששרה לא ידעה שמלאכים הם, ולכן צחקה מדבריהם, אך לאחר שאברהם אמר בוודאות 'לא כי צחקת' הבינה שמדבר מנבואה ושתקה.
יח, יט
ד"ה כי ידעתיו
ההשגחה המיוחדת על הצדיקים
כל העולם כולו מושגח בהשגחה כללית, שהפרטים בה מונחים למקרי הטבע, אך על הצדיקים ישנה שמירה מיוחדת ותמידית.
יט, ה
ד"ה ונדעה אותם
הריסת סדום בגלל מעלת ארץ ישראל
סדום נהפכה כיוון שהיא חלק מארץ ישראל, היכל ה', שאינה סובלת תועבות, ומקיאה את החוטאים. מכך ילמדו ישראל העתידים לירש את הארץ, ויישמרו מלעשות תועבות בתוכה.
יט, ח
ד"ה הוציאה
ביאור פרשיית פילגש בגבעה
אגב הדמיון של מעשה אנשי סדום למעשה גבע בנימין, מבאר הרמב"ן בהרחבה מדוע אין להשוות מקרים אלו, וכי חטאם של אנשי בנימין קטן בהרבה מכפי שנראה ללומד במבט ראשוני.
יט, יז
ד"ה ואמר רבי אברהם
מדוע נאסרה ההבטה אל סדום הנהפכת
המלאך מייעץ ללוט ואנשי ביתו לא להפנות פניהם להפיכת סדום כדי שלא ינזקו רפואית מאויר ההפיכה, וכן שלא ינזקו מהמחשבה בנוראות ההפיכה. שהמחשבה על דבר חולי מדביקה אותו באדם. ועוד, שבהפיכת סדום המלאך המשחית נראה שם בלהב אש, וזה מסוכן להתבונן בזה.
יט, כט
ד"ה ויזכור
הצלתו של לוט בזכות הליכתו עם אברהם מחרן
הקב"ה זכר את חסדו של לוט שעזב את חרן והלך עמו לארץ, ולכן הציל אותו כדי שלא תגרם לו צרה בעקבות חסד זה. זו גם הסיבה שאברהם יוצא למלחמה נגד ארבעת המלכים - כהכרת טובה ללוט.
כא, לג
ד"ה ויקרא שם
ביאור הכינוי 'אל עולם'
הרמב"ן מפרש כינוי זה כמנהיג הזמן, המכונה עולם, או מנהיג השמיים והארץ. הרמב"ם פירש שכינוי זה מורה על קדמות הא-ל. לפירושים אלה אברהם קורא בשם זה, היינו שמודיע אלוהות ה' בעולם. אך אונקלוס פירש פסוק זה כתפילה.
כב, א
ד"ה והאלוהים נסה
ביאור עניין הנסיונות
הנסיון הוא העמדה של המנוסה במבחן בחירה, אך המנסה יודע שהמנוסה מסוגל לעמוד בו, ולכן מנסה אותו, כדי שיוציא לפועל את לבו הטוב.
כל הנסיונות שבתורה הם לטובת המנוסה ולא לרעתו.
כב, טז
ד"ה יען
ביאור החידוש שבהבטחה זו
בהבטחה זו שאחר העקידה ישנה שבועה בשם ה' על ריבוי זרעו של אברהם. הרמב"ן מסביר שהכוונה בהבטחה זו היא שלא תמנע ברכת ה' בגלל חטאי ישראל, 'והנה זו הבטחה שלימה בגאולה העתידה לנו'.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.














