^ 1 הפניה סתמית לפסוקים מכוונת לספר שמות פרק ל'.
^ 2 יומא כב ע"ב.
^ 3 א', ב, ד"ה לגלגלתם.
^ 4 ל', יא, ד"ה השאלה הא'.
^ 5 הרמב"ן (יב, ד"ה צווה) מסביר שמחצית השקל התחלפה כאן בשלישית, מפני שהמטבעות שלהם היו גדולים פי אחת וחצי מאלה שהיו בזמן משה.
^ 6 אמנם לפי דעת הרמב"ן, במניין הזה נמנו גם הלויים, מפני שעדיין לא הובדלו לעבודת ה'. אבל ייתכן שהכהנים לא נמנו, שהרי כהונתם של אהרן ובניו נקבעה כבר בפרשת בגדי הכהונה שבפרשת 'תצוה'.
^ 7 שקלים פ"א מ"ג, עיין בפירושו של רבי עובדיה מברטנורה.
^ 8 שקלים פ"ב מ"ד.
^ 9 בנוסף למה שדרש רש"י: שהקרבנות באים לכפרה.
^ 10 מנחות ס"ה ע"א. כפי שמבאר הרב קוק זצ"ל: "כיצד יכולה עבודת ה', הנעולה באלפי עזקאין בעד שכלו הרציונלי של האדם - להיות יסוד ציבורי? כך היתה הטענה הצדוקית... אבל נצח ישראל נצח וינצח - 'ואיתוקם תמידא', כי אמנם לא דבר פרטי הוא התוכן של עבודת הקודש בישראל, כי אם דבר ציבורי וכללי ודבר העומד ברום חיי הלאום ומחייה את הלאום כולו..." ('מאמרי הראי"ה', עמ' 179).
^ 11 שקלים פ"א מ"ד.
^ 12 חז"ל פירשו את תפילת משה על אנשי קורַח - "אל תפן אל מנחתם" (במדבר ט"ז, טו) - שלא תאכל האש את החלק שיש להם בקרבנות הציבור - לפי דברינו אין טעם לבקשה זאת. ברם, ייתכן שזו בקשה מה' שירמוז באופן כזה לעם, שהחולקים על אהרן אינם רצויים לפני ה', ואין צורך ללמוד מכך דבר על מהות הבעלות על הקרבן.
^ 13 אילו היינו דנים למשל את ה'קיבוץ' כיֵשוּת משפטית עצמאית, היה לנו לומר שהצאן שלהם פטור מדיני בכור. שהרי לא חייבה התורה בדיני בכור אלא בהמת ישראל. ואילו קיבוץ אינו יהודי ולא גוי, הוא אינו אדם כלל; אבל אנו מחייבים את בהמות הקיבוץ בדיני בכור - מפני שאנו מתייחסים אליו לא כמציאות עצמאית, אלא כשֵם, שמתחתיו מסתתרים השותפים שבנו אותו. אמנם אין זו שותפות רגילה, אבל בכל זאת היא נחשבת לשותפות, והשותפים הם בני ישראל, ועל כן דיני בכור חלים על ממונם.
^ 14 ב'תשובות רבי עקיבא איגר' ט הוא נוטה לומר, (בעקבות שו"ת 'בשמים ראש'), שנשים פטורות מתפילת מוסף מכיוון שאינן שוקלות ולפיכך אין להן חלק בקרבנות ציבור. על פי זה דן רבי ברוך הלוי עפשטיין ב'תורה תמימה' (יג, ס"ק כב), שמי שלא מלאו לו עשרים שנה לא יעבור לפני התיבה בתפילת מוסף, מפני שלדעת ה'חינוך' והגר"א הוא אינו שוקל. לפי סברתנו במושג 'ציבור', כמבואר גם ב'משפט כהן' קכד, כל זה אינו. קרבנות ציבור שייכים לציבור - לכלל ישראל, ולא ל'שותפים' ששקלו בפועל. נשים פטורות מלשקול, ולדעת הגר"א, גם מי שלא הגיע לגיל עשרים, אבל הם בכלל הציבור, וקרבן הציבור שייך לציבור כגוף אחד.
^ 15 ראש השנה ז ע"ב, עיין בהמשך, הסבר לביטוי זה.
^ 16 'משפט כהן' קכד.
^ 17 "רבי אלעזר אמר: תא חזי בשעתא דדינא שריא בעלמא לא ליבעי ליה לאיניש דידכר שמיה לעילא (קמי דקודשא בריך הוא בעלמא), דהא אי אדכר שמיה ידכרון חובוי (כלהו) וייתון לאשגחא ביה, מנלן? - משונמית, דההוא יומא יום טוב דראש השנה הוה וקודשא בריך הוא דאין עלמא וכדין אמר לה אלישע: 'היש לדבר לך אל המלך' (מל"ב ד', יג) דא קודשא בריך הוא דכדין אקרי מלך, מלך הקדוש מלך המשפט, 'ותאמר בתוך עמי אנכי יושבת' לא בעינא דידכרון לי וישגחון בי אלא בתוך עמי, מאן דעייל רישיה בין עמא (כלא) לא ישגחון עליה למידן ליה לביש בגיני כך אמרה: 'בתוך עמי'" (זוהר נ"ח, סט ע"ב).
^ 18 'ילקוט שמעוני', 'כי תשא', רמז שפו.