בית המדרש

  • מדורים
  • קרוב אליך
לחץ להקדשת שיעור זה

חלום יעקב

undefined

כסלו תשע"ז
3 דק' קריאה
רבותינו במדרשים האריכו לבאר את חלומו של יעקב אבינו ע"ה. רבינו אברהם אבן עזרא ע"ה כתב ש"רבי שלמה הספרדי אמר כי סולם רמז לנשמה העליונה, ומלאכי אלקים מחשבות החכמה, ויאמר רבי ישועה כי טעם סולם, שעלתה בו תפלתו וירדה ישועתו מן השמים... והטעם דרך משל כי כל דבר לא יכחד מן ה', ודברי מטה תלויים בעליונים, וכאילו סולם ביניהם שיעלו המלאכים בו להודיע הדברים אחר שיתהלכו בארץ, גם כן כתוב, כי מלאכים אחרים יורדים למלאת שליחות ה' כדרך מלך עם משרתיו".
אדם מישראל מוצב ארצה בגזירתו יתברך, כי ממנה לוקח עפר מן האדמה, אכן "ראשו" מגיע השמימה, היא הנשמה הקדושה שהיא חלק א־לוה ממעל, שהיא "ראשו" וראשיתו של האדם ועיקרו. כי הגוף אינו אלא מלבוש בו מתלבשת הנשמה ברדתה אל העולם השפל הזה, והנשמה היא הסולם המקשר בין האדם ליוצרו, והיא המגשרת בין הרוחניות לגשמיות.
במידה שאדם מודד
ידוע שמכל מעשה טוב ומכל מצווה שהאדם עושה נברא מלאך טוב, ומליץ עליו טובות לפני המקום ברוך הוא. ואם חס ושלום חוטא, נברא מזה מלאך רע. ומלאכים אלה הם העולים והיורדים בסולם. וכשהם מלאכים שנבראו ממעשים טובים, אזי הם עולים ומליצים עליו יושר ומעלים אתם את המצוות ומעשים טובים שעשה לנחת רוח לפני המקום, ויורדים ומורידים לו שפע ישועה ורחמים, וכמו שכתב רבי ישועה "שעלתה בו תפילתו וירדה ישועתו מן השמים". ואם ח"ו עולים מלאכים שנבראו מהמעשים הלא־טובים, אזי מורידים אתם גם כן באותה מידה שהוא מודד.
ובמדרש (בראשית רבה סח, יב) יש שפירשו את "עולים ויורדים בו" כפשוטו, בסולם. ויש שפירשו ש"בו" הוא ביעקב, מכיוון שהכל תלוי באדם עצמו, כי נשמתו היא הסולם, ומעשיו הם המלאכים, ועלייתם וירידתם תלויה בו, כי במידה שאדם מודד בה מודדים לו.
ובזה יובן היטב מדוע נאמר "עולים ויורדים בו", תחילה עולים ואחר כך יורדים. לכאורה כיוון שהמלאכים באים מלמעלה היה לו לומר "יורדים ועולים", אך לפי מה שנתבאר מובן היטב, כי המלאכים הללו נבראו ממעשיו של האדם, ומקום בריאתם הוא כאן בעולם העשיה, ועל כן מצינו בתחילה לשון "עולים", ורק אחר כך "יורדים" בו.
במעשיו של האדם תלויים מהלך העולמות כולם, עליותיהם ומורדותיהם וכל אשר ייעשה בהם, כי על ידי מעשיו נקבעים ענייניהם לטוב או חלילה לדרך אחרת. כי יוצר האדם יצרו בצלם דמות תבניתו, וישת עליו תבל ומלואה והוא מקיים חוקות שמים וארץ, והציבו על האדמה שממנה חוצבו יסודותיו והיא יניקתו הטבעית והקיומית, ויפח באפיו נשמת חיים חלק א־לוה ממעל, ובזה הגביה את מעלתו יותר מן המלאכים, וזו היא דמות הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה.
יש לך צבא שלם
האדם יסודו עפר מן האדמה, אך נשמתו באה מגבהי מרומים. כל השפע בא לעולם על ידו, וכשבוחר בטוב והולך בדרכי ה' ביושר, הריהו מביא שפע טוב לעצמו ולסביבתו ולכל העולם כולו. ואם בחר בדרך השלילית הריהו מונע את השפע הטוב מן העולם, ויכול גם להביא רעה ח"ו. מעשיו הרעים עולים בסולם זה ומגיעים עד כסא הכבוד, ויורדים בו ומורידים שפע היוצא מאותם מעשים, המורם מהם כיוצא בהם.
ועל האדם המתבונן בדרכיו לדעת מה רב ועצום כוחו והשפעתו, וכל אחד מחויב ליתן אל לבו את האחריות הכבדה הרובצת על שכמו. והרי הוא דומה לנשיא או מלך של מדינה גדולה ורבת עוצמה, ובידו לצוות על צבאו להטיב ולבנות ולהציל ולהגן, כמו שיכול גם לצוות עליהם להרוג ולהרוס ולהשמיד ולאבד. ואם ישים אל לבו וידע את גודל האחריות המוטלת עליו, אשר במאמר פיו יכול לקבוע גורלם של עמים רבים לחסד או לשבט, אם כן כמה עליו להיות זהיר ולשקול את מעשיו.
ומה נפלאו דברי רבותינו (קדושין מ, ב): עשה מצוה אחת, אשריו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות. עבר עבירה אחת, אוי לו, שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף חובה.
ולכן בטרם יעשה האדם איזה צעד או מעשה, יבין וידע כי במעשהו זה הוא קובע גורלם של רבים. כי האדם הוא נזר הבריאה כולה, ואם זכה להיות מהעם הנבחר אחריותו גדולה ביותר, כי הוא נבחר לקבל תורת אלוקים חיים שהיא קיום העולמות כולם. וכמה אחריות מוטלת על כל איש מישראל.
ובמקום שהאדם יחשוב בתחילת כל מעשה "מה יצא לי מזה ומה ארוויח?", תהיינה מחשבותיו של האדם נתונות לאמות־מידה שונות לגמרי, והן: מה רצוי ואהוב לפני המקום ברוך הוא ומה לא; באיזו דרך אהיה רצוי לפניו במעשיי; וכיצד אנצל את זמני לזכות לקרבת אלוקים, ולהיות מוצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם. ובזה יזכה לסייעתא דשמיא, ויקויים בו (משלי ג, ו) "בכל דרכיך דעהו והוא יישר אורחותיך".




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il